דליה איציק, רוחמה אברהם, זהבה גלאון, סופה לנדבר, אנסטסיה יהודית מיכאלי, עו"ד איילת נחמיאס־ורבין וד"ר לאה נס מספרות על קריירה הפוליטית - והחיים שאחרי.
דליה איציק: "לא הייתי מסוגלת להיות ראש ממשלה. זה קשה מאוד"
יו"ר חבר הנאמנים של הדסה אינטרנשיונל ישראל
בת 68, נשואה, אם לשלושה וסבתא לשבעה, תושבת תל־אביב
תפקידים בכנסת: ח"כית בשנים 1992־2013 מטעם מפלגות קדימה והעבודה; יו"ר ועדת החינוך והתרבות; יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה, יו"ר הכנסת ה־15; השרה לאיכות הסביבה ושרת התעשייה והמסחר; נשיאת המדינה במשך כחצי שנה, לאחר שהנשיא המכהן משה קצב יצא לנבצרות.
היום: משנת 2016 משמשת בהתנדבות כיו"ר חבר הנאמנים של הדסה אינטרנשיונל ישראל (גוף שמורכב מאנשי עסקים מובילים הפועלים לקידומו של המרכז הרפואי הדסה, אמ"ר).
"נולדתי בבית חולים הדסה, ילדיי נולדו שם, ורוב חיי הייתי ירושלמית", מסבירה דליה איציק את הזיקה לבית החולים. "אני גם יושבת בדירקטורים של רמי לוי, תאגיד אל"ה ובוועידת התביעות הבינלאומית לנושא השואה. עד לפני שנה הייתי גם מנטורית לסטודנטים למינהל עסקים במרכז הבינתחומי. חוץ מזה אני מטופלת בשבעה נכדים ונהנית מזה".
רגע שיא בקריירה: "הייתי בקבינט הביטחוני, שהוא ברוב המקרים מועדון סגור לגברים, ויצא לי להיות נוכחת ברגעים דרמטיים. זה מתח שמעלה את האדרנלין ומבהיל בעת ובעונה אחת, כי צריך לקבל החלטות על חיי אדם. אני לא הייתי מסוגלת להיות ראש ממשלה. זה תפקיד קשה מאוד".
"היום הייתי מתנהלת בפחות אגרסיביות. בתחילת דרכי הבנתי שנשים בכנסת, מכיוון שאנחנו מיעוט, צריכות יותר לבלוט ואסור להיראות רכה כי אין מקום לחלשים בכנסת"
הישג משמעותי כח"כית: "הארכת חופשת הלידה. אני זוכרת שחזרתי לעבוד, בתחילת חיי כאמא, וכשהייתי שמה את הילד אצל המטפלת הייתי בוכה בדרך. היה לי אוטו מצ'וקמק, והדמעות הפריעו לי לנהוג. העובדה שיש היום חופשת לידה של 24 שבועות, כמעט כפולה ממה שהייתה, אמנם לא כולה בשכר, היא ניצחון. זה מאבק שעלה לי בדמים".
געגוע: "החיידק הפוליטי לא עובר ואני מעורבת פאסיבית־אקטיבית, מקבלת טלפון מח"כים שבאים להתייעץ, ואז אני מרגישה את הגיל והניסיון. אני מכירה את המצוקות של ח"כים, בטח בשנה מאתגרת כזו".
חרטה: "היום הייתי מתנהלת בפחות אגרסיביות. בתחילת דרכי הבנתי שנשים בכנסת, מכיוון שאנחנו מיעוט, צריכות יותר לבלוט ואסור להיראות רכה כי אין מקום לחלשים בכנסת. את נלחמת על המקום שלך. רק כשהפכתי ליו"ר הכנסת הרשיתי לעצמי להיות נשית וממלכתית, ולא נעלבתי כשאמרו את זה עליי, כי ככה ראיתי את התפקיד".
התרגשות: "אמא שלי הייתה מאוד דומיננטית בחיי. אבי היה איש טוב לב אבל שתיין כרוני, ואמא הייתה צריכה לטפל בו בלי סוף. היא גידלה שמונה ילדים בעשר אצבעות והיו לה חיים לא פשוטים. כשהדלקתי משואה כיו"ר הכנסת, הקדשתי לה את המשואה, ואנשים אמרו, זה טקס ממלכתי, מה את מכניסה את אמא. עניתי שהסיפור שלנו הוא סיפור המדינה, משפחה שעומדת על הרגליים כנגד כל הסיכויים, כמו מדינת ישראל".
מה יחזיר אותך לפוליטיקה: "לתפקיד יו"ר הכנסת מחר אני באה. זה תפקיד שמאוד אהבתי".
טיפ לח"כיות החדשות: "החדרת השם שלך לתודעה הציבורית לוקחת זמן, חשוב לבנות את זה בצעדים מדודים. שגיאה אחת יכולה לרסק אותך, ולא תהיה הזדמנות שנייה".
איזה פתק תשימי בקלפי? "אני שייכת היום למרכז־ימין".
רוחמה אברהם: "איזה פספוס שלא העברתי חוק דמי אבטלה לעצמאים"
מנכ"לית חברת השתתפויות בנכסים
בת 57, גרושה ואם לשניים, תושבת פתח־תקווה
תפקידים בכנסת: ח"כית בשנים 2012-2003 מטעם סיעות הליכוד וקדימה; שרת התיירות וממלאת מקום שר הפנים; האחראית על חגיגות שנת ה־60 למדינה; סגנית יו"ר הכנסת.
היום: מנכ"לית חברת השתתפויות בנכסים, חברת בת של הסוכנות היהודית, שעוסקת בניהול ואחזקה של יותר ממיליון וחצי מ"ר נדל"ן מניב בישראל. "את הדיבידנדים שלנו אנחנו מעבירים לטובת פעולות חברתיות של הסוכנות היהודית. לפני חודשיים, למשל, העברנו 12 מיליון שקל לסיוע בהבאת עולים מאתיופיה.
"כשעזבתי את הפוליטיקה, הייתי צריכה להמציא את עצמי מחדש. למדתי תואר שני במינהל עסקים, עסקתי קצת בנדל"ן בחו"ל עד שהגעתי לתפקיד הנוכחי, ואני קמה כל בוקר עם חיוך מאוזן לאוזן. יום בשבוע אני יוצאת להליכה בחוף או בשביל ישראל, עושה יוגה. בעבר לא היה לי זמן לנשום. גיליתי את עצמי".
הישג משמעותי כח"כית: "חוקקתי את חוק ארוחה חמה לתלמיד, והיום יותר מ־400 אלף תלמידים מקבלים ארוחה חמה בבתי הספר. חוץ מזה, כבר אז אחת האג'נדות שלי הייתה לסייע לעצמאים בעסקים הקטנים והבינוניים וחוק מע"מ במזומן (שמאפשר לעסקים קטנים לממש את זכותם לדווח מע"מ על בסיס מזומן רק לאחר קבלת הכסף, א.מ.ר). כשרת התיירות הצלחתי להגדיל בפעם הראשונה את רף שלושה מיליון התיירים, הישג לא מבוטל".
"שום דבר לא יחזיר אותי לפוליטיקה. היו לי הצעות רבות, אבל אני רואה את הכניעה לחרדים, את ההפרד ומשול. הנהגה תפקידה לאחד בין המגזרים ולא להשניא אותם זה על זה"
פספוס: "היה לי משא ומתן עם האוצר בכל מה שקשור לדמי אבטלה לעצמאים, ואם אז היינו עושים את זה, היום הרבה בעלי עסקים לא היו מגיעים לפשיטת רגל".
געגוע: "להצלחות הקטנות בשולחן קבלת ההחלטות בממשלה. הייתה תקופה של עשייה. עזרנו לאנשים שנופלים בין הכיסאות. אני בקשרים חמים וטובים עם ראשי רשויות ועם חברי כנסת, ומרימה טלפון כשאני צריכה להתייעץ. ולכל מי שעשה לי עוול בפוליטיקה, כבר סלחתי".
מה יחזיר אותך לפוליטיקה: "שום דבר. היו לי הצעות רבות, אבל אני רואה את הכניעה לחרדים, את ההפרד ומשול. הנהגה תפקידה לאחד בין המגזרים ולא להשניא אותם זה על זה".
טיפ לח"כיות החדשות: "כדי להיות מחוקקת מהשורה הראשונה צריך ללמוד ולשנן את תקנון הכנסת, להקשיב לצד השני גם אם הוא אינו מסכים לדעתך, ותמיד לשים את טובת המדינה ואזרחיה בראש סדר העדיפויות".
איזה פתק תשימי בקלפי? "ליברמן, היחיד שהוא עקבי ולא מזגזג. אצלו מה שרואים זה מה שמקבלים".
זהבה גלאון: "מתגעגעת לצחוקים בוועדת הכספים"
מייסדת מכון מחקר "זולת" לשוויון וזכויות אדם
בת 65, נשואה ואם לשניים, תושבת פתח־תקווה
תפקידים בכנסת: ח"כית בשנים 2018-1999 מטעם סיעת מרצ, ומשנת 2012 שימשה כיושבת ראש הסיעה; הייתה חברה בשדולת חברות הכנסת, בשדולה הגאה ובשדולה לפתרון הסכסוך הישראלי־פלסטיני והישראלי־ערבי.
היום: מרצה על חקיקה כשינוי חברתי במרכז הבינתחומי ובמרכז האקדמי ע"ש פרס. "הקמתי גם את מכון מחקר 'זולת' לשוויון וזכויות אדם, שמפרסם ניירות מדיניות ועמדה ומעביר אותם לח"כים כדי לאמץ הצעות חוק אופרטיביות שמטרתן להגן על זכויות אדם. עכשיו פרסמנו נייר מדיניות על הזכות לחיסון גם של אסירים, מהגרי עבודה, מבקשי מקלט ופלסטינים. המסר נשאר: אין דמוקרטיה בלי שוויון וזכויות אדם.
"נשארתי מלאת עבודה, ויש לי במה - נבחרתי פעמיים לצייצנית השנה, ידעת? (צוחקת). חוץ מזה יש לי שלושה נכדים בחו"ל שעוד מעט יחזרו, ונכד בארץ. אני עושה פילאטיס. הייתי קציצה שהתפריט שלה בכנסת היה סנדוויצ'ים וארטיק מגנום".
הישג משמעותי כח"כית: "עמדתי שבע שנים בראש ועדת החקירה הפרלמנטרית לסחר בבני אדם, והעליתי על סדר היום את החקיקה לאיסור צריכת זנות, שעברה רק אחרי עשור".
"אין סיכוי שאחזור. אני סוגרת מעגל. התחלתי את הקריירה הציבורית שלי כשהקמתי את ארגון בצלם, וחזרתי לעשייה אזרחית"
פספוס: "לא הצלחתי לחוקק חוק נישואים אזרחיים. אסור לאפשר רק לרבנות לשלוט על איך אנשים יתחתנו ויתגרשו. והדבר הכי חשוב, לא הצלחנו לסיים את הכיבוש. ישראל לא יכולה להמשיך לשלוט על מיליון בני אדם".
חרדה: "אני בהיסטריה שמרצ לא תעבור את אחוז החסימה. מאוד מודאגת מה זה אומר מבחינת ערכים ותפיסת עולם, אלה שני מנדטים שילכו אוטומטית לימין. ועם זאת אני לא מרגישה אחריות למה שקורה".
געגוע: "לישיבות בוועדות הכספים, דיונים לתוך הלילה וצחוקים עם משה גפני, איציק כהן ואחמד טיבי. היינו רבים על אידיאולוגיה, ופתאום בדיחה אחת טובה של טיבי או יוסי פריצקי גלגלה אותנו מצחוק".
מה יחזיר אותך לכנסת: "אין סיכוי שאחזור. אני סוגרת מעגל. התחלתי את הקריירה הציבורית שלי כשהקמתי את ארגון בצלם, וחזרתי לעשייה אזרחית".
טיפ לח"כיות החדשות: "אל תחשבי שהגברים מבינים יותר ממך. כשאמרתי שאני רוצה להיות חברה בוועדת חוץ וביטחון, אמרו לי, 'מה את מבינה בביטחון'. היום לא יעזו להגיד את זה לנשים. הזירה הפוליטית גברית וכוחנית, והציפייה שנשים תוותרנה. אני אומרת: לא לוותר גם אם תוקפים אותך".
איזה פתק תשימי בקלפי? "מרצ, אין דילמה".
סופה לנדבר: "למה אני לא בפוליטיקה? תשאלי את ליברמן!"
בגמלאות
בת 71, בזוגיות, אם לבת וסבתא לשתיים, תושבת אשדוד
תפקידים בכנסת: ח"כית מטעם מפלגת העבודה בשנים 2006-1996 ומטעם מפלגת ישראל ביתנו בשנים 2019-2006; שרת העלייה והקליטה (2015-2009, 2018-2016); סגנית יו"ר הכנסת (בכנסת ה־15), יו"ר הוועדה לפניות הציבור; סגנית שר התחבורה.
היום: "יש לי נכדות ויש לי בן זוג, ואני קצת כותבת וקוראת הרבה. נהנית מהחיים. רק היום קניתי תותים, ואישה אחת אמרה לי, 'מה את עושה? לא יכול להיות שאת פה'. כאילו שחיים רגילים הם לא בשבילי".
הישג משמעותי כח"כית: "פעלתי בין היתר לקידום חוק תעריפי החשמל הסוציאליים, שקיים רק בארבע מדינות, ולפיו קשישים שמקבלים השלמת הכנסה יקבלו 50% הנחה על 400 קילוואט ראשונים. אני גאה גם בחוק על הקמת בית חולים באשדוד שעבר ב־2002 וחִייב הקמת בית חולים ציבורי בעיר.
"כשהלכתי לכנסת, בעלי ז"ל אמר, 'את עוסקת בדברים גדולים, ואם תצליחי להביא לאשדוד בית חולים, אני אגיד שלא סתם 'שחררתי' אותך לפוליטיקה'. טקס הפתיחה של אסותא היה ב־21 בדצמבר 2017, יום השנה לפטירתו, ואמרתי בנאום: 'הבטחתי לך שאני אביא בית חולים, ועשיתי את זה!'".
"טקס הפתיחה של אסותא היה ביום השנה לפטירת בעלי, ואמרתי בנאום: 'הבטחתי לך שאביא בית חולים לאשדוד, ועשיתי את זה!'"
געגוע: "האמת, שכן. אני רוצה לחזור. יש לי המון רצון וכוח לעשות ולשנות. פעם בשבע וחצי בבוקר כבר הייתי מאופרת ולבושה, יוצאת לעבודה.
"למה אני לא שם? זו שאלה שאת צריכה לשאול את ליברמן, ראש המפלגה שלי. הייתי נאמנה לעולים ולאנשים שרצו לראות אותי בכנסת, ופונים אליי עד היום בבקשות עזרה".
טיפ לח"כיות החדשות: "להיות חזקה, לא לרוץ אחרי עיתונאים, לא למהר ולעבוד קשה".
איזה פתק תשימי בקלפי? "בשלוש הבחירות האחרונות עבדתי בשביל ליברמן, הפעם אצביע כנראה לגדעון סער".
אנסטסיה יהודית מיכאלי: "כשאדם נמצא במקום שהוא לא שייך אליו, המערכת יורקת אותו"
בעלת חברה לפיתוח פרויקטים דוקומנטריים.
בת 45, נשואה ואם לשמונה, תושבת ראשון־לציון
תפקידים בכנסת: ח"כית בשנים 2009־2013 מטעם ישראל ביתנו; יו"ר שדולה לקידום זכויות ומעמד המשפחה; חברה בוועדת החינוך, התרבות והספורט; חברת הוועדה לקידום מעמד האישה; חברת הוועדה לענייני ביקורת המדינה; חברה בוועדת המשנה למאבק בסחר בנשים; חברה בוועדת המשנה לביקורת על מערכת החינוך ובוועדה המיוחדת לנושאי הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו".
היום: "הקמתי חברה לפיתוח פרויקטים דוקומנטריים, ואני בוחרת נושאים שאני מתחברת אליהם בתחום הבריאות. תחום הקולנוע, הצילום, עריכת וידיאו ובימוי זה תחביב של שנים. אני מתקדמת בסבלנות ובהדרגה עם העסק שלי, ובנוסף חיה את האימהות שלי בחיבוק גדול. מבלה שעות רבות במטבח, בחדר הכביסה ובהסעות. יש לי ארבעה ילדים חיילים וילדים שעדיין בבית הספר".
הישג משמעותי כח"כית: "רפורמת השאלת ספרי הלימוד היא משהו שאני קידמתי עם שר החינוך דאז, גדעון סער. חוק השאלת ספרי לימוד באריזה זה הבייבי שלי".
"אני חיה את האימהות שלי בחיבוק גדול. מבלה שעות רבות במטבח, בחדר הכביסה ובהסעות. יש לי ארבעה ילדים חיילים וילדים שעדיין בבית הספר"
אירוע מביך: "אם את מדברת על תקרית כוס המים ששפכתי על ח"כ ראלב מג'אדלה, עזבי. אני מעדיפה להשאיר את האירוע ההוא מאחוריי. הקדנציה שלי הייתה שרשרת של הישרדות פוליטית, וזה שהצלחתי להישאר עד הסוף, זו ההצלחה שלי".
געגוע: "לרגעי השקט הליליים בלשכה שלי בכנסת אחרי יום סוער וגועש, לצלצול של ההצבעה במליאת הכנסת, לחדר הכושר ולנשים היקרות שעובדות בדואר הכנסת. שלחתי בעזרתן כ־5,000 מכתבים בחודש".
מה יחזיר אותך לפוליטיקה: "שום דבר. טוב לי בלי תחושת הסטרס והצורך לשרוד. אדם צריך להיות במקום שהוא אוהב. כשאדם נמצא במקום שהוא לא שייך אליו, המערכת יורקת אותו החוצה. עכשיו אני בוחרת במקום שהגוף והנפש אומרים לי להיות בו".
טיפ לח"כיות החדשות: "ביקרתי בספארי ושמעתי שעור של קרנף עבה יותר מעור של פיל. אז אני ממליצה להכין חליפת הגנה בלתי נראית של קרנפה לפני שמגיעים לכנסת".
איזה פתק תשימי בקלפי? "אני מעדיפה להצביע למנהיגות שתוכל להקים קואליציה יציבה, אבל אני לא רוצה לפרגן לאף אחד על גבי העיתון".
עו"ד איילת נחמיאס־ורבין: "בסוף הכל חוזר לסבתי, שרה שטרן ו'קפה תמר', שבו התאחדו כולם"
סגנית נשיא התאחדות התעשיינים
בת 50, נשואה ואם לשלושה, תושבת תל־אביב
תפקידים בכנסת: ח"כית בשנים 2015־2019 מטעם מפלגת העבודה.
היום: סגנית נשיא התאחדות התעשיינים; יו"ר המפעל המשפחתי "תבליט פלסטיק" בתחום ההשקיה; דירקטורית בחברות ציבוריות בתחומי האנרגיה (דוראל) והבריאות (Take Care); מובילה פורום ציבורי יחד עם הרב בני לאו בשם "המסע לעמק השווה", שמטרתו להקשיב לדעות שאתה לא מסכים איתן; יו"ר מיזם החירום J Ready של הקהילות היהודיות בעולם של הסוכנות היהודית".
הישג משמעותי כח"כית: "קיבלתי את אות הפרלמנטר המצטיין ב־2016 (לצד משה גפני) מטעם המכון הישראלי לדמוקרטיה. יזמתי בין היתר את ועדת החקירה הפרלמנטרית בנושא התנהלות הבנקים בפרשת איש העסקים אליעזר פישמן. ולא פחות חשוב, לימדתי את האנשים שעבדו איתי את מה שאני למדתי כשעבדתי בגיל 21 בלשכה של רבין: אין פניית ציבור שלא עונים לה".
געגוע: "אני עושה תפקידים ציבוריים גם מחוץ לכנסת, כאדם מאמין אני מרגישה צינור למימוש מטרות חברתיות. לא מזמן התקשר אליי מנהל עמותת מזון בירושלים ואמר ש־250 סלי מזון שהתקלקל נזרקו. תוך רגע גויסה אשת עסקים אמידה שתרמה את מה שהתקלקל. חשבתי מה עשיתי טוב שאלוהים זיכה אותי בהזדמנות הזו?".
"לא תמיד התנהגתי למופת, ולא תמיד התנהגו למופת איתי. אתה מגלה את הפוליטיקה במיטבה ובמירעה ואת צביעותם של אנשים, חלקם היו גם במפלגה שלי"
אירוע מביך: "לא תמיד התנהגתי למופת, ולא תמיד התנהגו למופת איתי. אתה מגלה את הפוליטיקה במיטבה ובמירעה ואת צביעותם של אנשים, חלקם היו גם במפלגה שלי. הכי קל היה להתנהג כמו בן אדם גם ברגעים קשים (הכוונה לתקרית הנגיעה של איתן ברושי בישבנה, א.מ.ר). יצא שהייתי מוקפת באנשים שהתעלמו מהאירוע, שגם זה היה מעליב, או שהשתמשו בו כדי להתנגח בברושי".
מה יחזיר אותך לפוליטיקה: "יש לי מה להפסיד מצעד כזה, אבל ברור שאני רוצה להמשיך לשרת את הציבור. על המצבה שלי אני רוצה שיכתבו שעשיתי הכל כדי לאחד בין חלקי עם ישראל. פעם ביבי בא לדבר איתי במזנון, והמחנה שלי ציפה שאהפוך עליו את השולחן. אמרתי, 'הוא ראש הממשלה, איך אתם רוצים לדבר עם אויבי ישראל ואיתו לא?'. בסוף הכל חוזר לסבתא שלי, שרה שטרן ו'קפה תמר' שלה, שבה התאחדו כולם".
טיפ לח"כיות החדשות: "כשאת מגיעה לכנסת קל להתבלבל. פתאום את מוקפת בפמליה, עוברת במסדרון ואנשים ניגשים אלייך, הסטטוס החדש יכול לתעתע ואסור שיגבה לבך. תמיד תחייכי למי שפונה אלייך, תדאגי שעוזר ייקח את הפרטים ונסי באמת לסייע. הכנסת היא הבית של האזרחים, והם צריכים להרגיש שאנחנו רואות אותם ושהמצוקות שלהם חשובות לנו".
איזה פתק תשימי בקלפי? "אני מזוהה היום עם המרכז־שמאל, אבל לא אגיד למי אצביע".
ד"ר לאה נס: "המשפחה היא הערך החשוב ביותר בשבילי"
חברת הנהלה בחברות מסחריות וציבוריות. ד"ר לביוכימיה
בת 59, נשואה, אם לחמישה וסבתא לארבעה, תושבת גבעת־שמואל
8 צפייה בגלריה
ד"ר לאה נס. "לא התקשיתי לחזור לפעילות הציבורית שלי"
(צילום: באדיבות המשרד לאזרחים ותיקים)
תפקידים בכנסת: ח"כית מטעם הליכוד בשנים 2013-2003; סגנית השר לענייני אזרחים ותיקים.
היום: "הפוליטיקה הייתה עבורי אמצעי לקידום הערכים שאני מאמינה בהם, לא היה לי בפוליטיקה עניין בפני עצמו, ולכן לא התקשיתי לחזור לפעילות הציבורית שלי. אני חברת הנהלה של כמה חברות מהגדולות במשק, כמו אפריקה ישראל, וחברת דירקטוריון בחברות אחרות. כמו כן אני חברה בוועדות ציבוריות וממשלתיות, והכי חשוב - מקדישה זמן לעזור לילדים לנכדים, לארח את כולם יחד. המשפחה היא הערך החשוב והמשמעותי עבורי".
"כד״ר לביוכימיה אני אוהבת את המדעים המדויקים והסדר. כל מה שקורה בפוליטיקה רחוק מלהיות מסודר ונקי, לצד הזה לא התחברתי אף פעם".
הישג משמעותי כח"כית: "בקדנציה הראשונה הקמתי את הוועדה למניעת מפגעי איכות הסביבה וקידמתי חקיקה משמעותית שמבחינתי היא דיני נפשות, כמו חוק אוויר נקי, חוק הקרינה הבלתי מייננת וחוק 'המזהם משלם'.
"במהלך כהונתי קיבלתי שלוש שנים ברציפות את תואר 'אבירת איכות הסביבה' וחברת כנסת מצטיינת מטעם הנשיא".
פספוס: "בקדנציה השנייה עמדתי בראש המשרד לאזרחים ותיקים, ועשינו שינוי תפיסתי מהפכני במעמד האזרח הוותיק בארץ. אבל לא הספקתי לבנות את מעטפת ההגנה השלמה לכל הוותיקים ולתת את הכבוד הראוי למייסדי המדינה, ובהם ניצולי שואה. כדי לסיים תהליך כזה הייתי צריכה עוד קדנציה או שתיים. צר לי מאוד, כי הציבור היקר הזה לא מקבל היום את הטיפול שמגיע לו".
געגוע: "תחושת הסיפוק כשאתה מצליח לקדם נושא או חוק שמשפיע משמעותית לטובת הציבור ולמען והמדינה".
מה יחזיר אותך לכנסת: "אני לא מתגעגעת לפוליטיקה כפוליטיקה. כד״ר לביוכימיה אני אוהבת את המדעים המדויקים והסדר. כל מה שקורה בפוליטיקה רחוק מלהיות מסודר ונקי, לצד הזה לא התחברתי אף פעם".
טיפ לח"כיות החדשות: "להתחיל בצניעות ובענווה, ללמוד מניסיונם של אחרים, לוותר על גימיקים שחולפים עם הרוח ולחתור לעשייה משמעותית ואמיתית".
איזה פתק תשימי בקלפי? "ברור שלליכוד".
