הקורונה הלמה בתחומי חיים רבים, שעד לפני פחות משנה נחשבו לטבע שני אצל כל אחת ואחד מאיתנו. חוויות השופינג, למשל. נכון, זה שנים שאפשר להזמין פריטי לבוש אונליין, אבל כולנו יודעים שכדי לדעת באמת איך בגד נראה עלינו ואיך אנחנו מרגישים בו, אין תחליף לחנות, לתא המדידה ולעין הבוחנת מול המראה או לעצה טובה מחבר או חברה.
אבל היצירתיות האנושית מוצאת פתרונות. "גולן נהרדעא קומיוניקיישן", חברה המתמחה בפרסום, במיתוג וביחסי ציבור, תציע בקרוב טכנולוגיה שתאפשר לצרכן בבית לחוש את תא המדידה בחנות. גולן נהרדעא, שעומד בראש החברה, מסביר: "יצרנו פלטפורמות של סטיילינג דרך הדיגיטל, שיאפשרו לצרכן לראות את עצמו בחנות לובש בגדים. גולשים יוכלו לשלוח תצלום של עצמם ולקבל את הדמיית הבגדים עליהם בלינק חוזר".
חזק בטרנדים
"אני טוב בזיהוי טרנדים", אומר נהרדעא. "לפני 20 שנה הבאתי לארץ את המושג 'פרט־א־פורטה', חשיפת קולקציות של קיץ בתחילת החורף וחשיפת קולקציות של חורף בתחילת הקיץ. ארגנתי כמה תצוגות אופנה כאלה, אבל זה היה בקטן והייתי צעיר מכדי לגייס גופים גדולים עבור זה. רק מאוחר יותר הטרנד הגיע שוב לישראל, במה שמכירים כיום כ'שבוע האופנה בחסות עיריית תל־אביב'".
נהרדעא (45) נחשב לשם מוכר בתחומי הלייף סטייל זה 20 שנה ויותר. הוא היה מפיק ובמאי תצוגות אופנה, ובין היתר חתום על תצוגת האופנה שנחשבה ל"ארוכה ביותר במזרח התיכון" שנערכה ב־1998 לרגל השקת קניון רמת־אביב, ובמסגרתה נבנה מסלול ארוך במיוחד. זכורה גם תערוכה של המעצבת סיגל דקל, שנערכה ב־2004 בבית הסקוטי, ובה החליט נהרדעא להלביש בובות במקום דוגמניות.
המשיכה שלו לאופנה ולעיצוב החלה בגיל צעיר. "נולדתי ביפו", הוא מספר, "בן זקונים לאם עקרת בית, שמאוד אהבה את עולם הסטיילינג, למרות שלפני 40 שנה עוד לא קראו לזה 'סטיילינג'. היא הייתה רוקמת ותופרת, והבית היה מלא במגזיני אופנה. אבא שלי היה נגר של האלפיון העליון, כך שהיו גם המון שרטוטים שלו. שאבתי השראה משניהם". בגיל צעיר, הוא נזכר, נהג לשחק ב"תצוגות אופנה" ולייעץ לאמו ולאחותו אילו בגדים כדאי להן ללבוש לפני יציאה מהבית. "נמשכתי לבגדים יפים, לאיפור יפה, לשיער יפה".
מה רצית להיות כשתגדל?
"ידעתי שאני רוצה לעשות משהו בתחום הלייף סטייל, ידעתי שאני לא רוצה להיות מעצב אופנה, אדריכל או נגר, אבל כן להיות בוס, להוביל, לנווט. ההורים הציעו שאלמד בבצלאל או בשנקר, אבל זה לא הרגיש לי מדויק. כיום, כששואלים איפה למדתי, אני אומר: 'מהחיים. מהניסיון האישי שלי, מחומרים שנגעתי בהם, מדברים שהחזקתי'".
"סגרתי צלם, מאפר, לוקיישן. לא היה להם תקציב לסטיילינג, אז לקחתי על עצמי גם את הפינה הזאת, ומצאתי את עצמי על סט צילומים, מממש את החלום שלי"
אפשר לומר ש"החיים" הם גם אלה שקיבלו אותו לראשונה לעבודה. "דרך מסיבות בתל־אביב הכרתי כמה חבר'ה שלמדו בשנקר ועסקו בעיצוב בגדים", הוא מספר. "הם סיפרו שהם רוצים לצלם את הקולקציה שלהם. ישר אמרתי, 'אני אפיק לכם את הצילומים'. לא היה לי ניסיון, אבל זה הרגיש לי טבעי. לא היה להם תקציב לסטיילינג, אז לקחתי על עצמי גם את הפינה הזאת, ומצאתי את עצמי על סט צילומים, מממש את החלום שלי, עומד ומחלק הוראות.
4 צפייה בגלריה
מתוך קמפיין המסכות ברשת לרשת המשקפיים "דיוק אופטיקס". מימין, בכיוון השעון: ניקול רזניקוב, אליאנה סאץ, אינה סטיוארט
(צילום: יח"צ)
"התחלתי להפיק צילומי אופנה, ובמקביל עבדתי בסוכנות 'יולי' בניהול טאלנטים, מה שעזר לי להיכנס לתחום ולהכיר דוגמנים ומעצבים. בגיל 23 פתחתי את העסק הראשון שלי, חברה לשירותי הפקה וסטיילינג למותגי אופנה. ביימתי והפקתי תצוגות אופנה מהגדולות בארץ לחברות ולמעצבים נחשבים כמו רנואר, לי קופר, מתאים לי, גרשון ברם, גלית לוי, אירית ועוד".
כבר בגיל 30 חש שהגיע לסיפוק ולמיצוי בתחום הפקות האופנה וחישב מסלול מחדש. תחילה הקים עם שותפים חברת פרסום שהתמחתה בסגנון חיים, לפני כעשור עבר לנהל לבדו את "גולן נהרדעא קומיוניקיישן". "אני מביא ללקוחות את הניסיון והידע שצברתי ומשתמש בכמה שיותר מהלכים חדשניים". עם הקמפיינים הבולטים שלו בשנים האחרונות אפשר למנות את "מחאת המתולתלות" מ־2017. "רצינו לקדם מוצר שמטפח תלתלים ומשמר אותם, אז הגינו קמפיין שבו יוצאים נגד החלקות ובעד השארת תלתלים. זה הגיע לערוצי החדשות וזכה לחשיפה מטורפת".
בהמשך, כשעבד על קמפיין עבור חברת ההלבשה הבינלאומית "ליה לונדון", שוב הגה זווית ייחודית: "אמרתי לבעלים, 'המותג שלך פונה גם לנשים במידות גדולות, נתמקד גם בזה'. פצחנו בקמפיין לחיפוש שגרירות חדשות למותג, הגיעו קרוב לאלף נשים, מתוכן בחרנו 30 שגרירות שהצטלמו לקולקציה החדשה. הן היו בכל המידות, בכל הגילים ומכל המגזרים".
גם את הקורונה ידע נהרדעא להפוך להזדמנות. "אחת הלקוחות שלי היא 'סוכנות דיוק אופטיקס', יבואנית מותגים של משקפי שמש", הוא מספר. "אז הגיתי קמפיין של 'משקפיים ומסכה'. לפי הרעיון, העובדה שהמסכה מסתירה חצי פנים, עדיין לא אומרת שאי־אפשר לצאת מהבית בלי שיק וסטייל. צריך רק להשקיע במשקפיים הנכונים. מובן שבנוסף עוררנו מודעות להקפדה על ההנחיות לעטיית מסכה. לקמפיין התגייסו מפורסמים רבים כמו קובי מאור, נירו לוי, שירלי בוגנים ועוד".
4 צפייה בגלריה
"אמרתי לבעלים, 'המותג שלך פונה גם לנשים במידות גדולות". מתוך קמפיין "ליה לונדון"
(צילום: אסי ביטון)
דת לחוד, עבודה לחוד
חייו האישיים של נהרדעא מגוונים. הוא נשוי זה שמונה שנים ללימור, מעצבת פנים, והם הורים לשניים - בן שבע ובת חמש וחצי. לפני כחמש שנים חזר בתשובה והוא אינו מסתיר שהעניין יצר משבר בחיי הנישואים. "תמיד ניהלתי אורח חיים מסורתי", הוא אומר. "צמתי בכיפור, נמנעתי ממאכלים אסורים, עשיתי קידוש, אבל לא שמרתי שבת, למשל. מתישהו הצטרפתי לשיעורי תורה, הוקסמתי ונשאבתי. ההתחזקות הרגישה לי כהתפתחות טבעית. כשהתחילו הסימנים שזה הכיוון שאני הולך אליו, היא אמרה, 'כשתחזור בתשובה לא נהיה יחד'".
אבל נשארתם יחד.
"כן. אבל היה לה קשה מאוד, ויכולתי להבין אותה. הרי כל אורח החיים משתנה. לא נוסעים בשבת, לא מדליקים אש. בסוף, לפני כשנתיים גם היא חזרה בתשובה, אבל מסיבות אישיות שלה. אני לא כופה את הדת. הילדים שלי, למשל, הולכים למסגרות חינוך רגילות. שאלתי את הבן אם הוא רוצה ללמוד בבית ספר דתי, והוא אמר שלא. אבל אני כן מבקש מהם לשמור שבת. הם יודעים שביום הזה אין טלוויזיה וטלפונים. מצד שני, כשהילד שאל בשבת, 'אבא, אני יכול לצייר?', אמרתי לו, 'אל תשאל את אבא'".
"גם בתורה מדברים על בישום, על תמרוקים, על טיפוח נשי. גם לדיין בבית דין רבני מגיעות נשים חשופות, והוא עושה את עבודתו. או רופא חרדי, גם אם תגיע אליו חילונית חשופה לגמרי, הוא יעניק לה טיפול. יש הבדל והפרדה בין הדת לעבודה שלך"
איך אדם דתי עובד עם דוגמניות?
"כבר שנים שאני לא מפיק או סטייליסט, ככה שאני לא צריך לעבוד בצמוד עם דוגמניות. בקמפיין ב'ליה לונדון' הסט היה חושפני, אז פשוט יצאתי החוצה במקומות מסוימים".
ובכל זאת, אתה עובד בתחומי היופי והאסתטיקה. האם לא נאמר שקר החן והבל היופי?
"זה לא בהכרח נכון. גם בתורה מדברים על בישום, על תמרוקים, על טיפוח נשי. גם לדיין בבית דין רבני מגיעות נשים חשופות, והוא עושה את עבודתו. או רופא חרדי, גם אם תגיע אליו חילונית חשופה לגמרי, הוא יעניק לה טיפול. יש הבדל והפרדה בין הדת לעבודה שלך".
