"ההחלטה לבחור בחיים לא הייתה החלטה של רגע, זה היה סוג של ריקוד מאוד קשה ומורכב עם עצמי. אמרתי או שאת סוגרת עניין ומצטרפת לילדים או שאת מוצאת משמעות לחיים שלך. הבנתי שאם אני רוצה להישאר בחיים כדי להנציח את ילדיי וכדי לעזור לנשים אחרות, אני חייבת לעשות משהו שיעמיד אותי על הרגליים", כך מספרת לילך שם טוב לזמרת ריטה במפגש מרגש שהנחתה העיתונאית ענת לב אדלר, במסגרת וועידת "הנשים של המדינה" של ynet, "ידיעות אחרונות" ו"לאשה".
הרצח שזעזע מדינה שלמה, התרחש ביולי 2010. אירוע שבו אב רוצח את שלושת ילדיו (עומר, רוני ואור) הוא מטלטל ובלתי נתפס. אבל לילך שם טוב, אמם של הילדים הצעירים, בחרה בחיים והחליטה לשקם את חייה. היום היא מרצה ומאמנת אישית ואם יחידנית המגדלת את בתה שי-לי, שנולדה לאחר האסון. "אמרתי לעצמי שהוא לקח לי את שלושת הילדים שלי, אבל הוא לא לקח לי את הרחם. הערך הכי חשוב זה ערך האימהות שלי. הוא לא רצח את הילדים כי הוא שנא אותם, הוא רצח אותם כי הפסקתי להיות הרכוש שלו".
במהלך המפגש הושיבה ריטה את שי-לי על ברכייה והקדישה לה את השיר "קחי לך" האהוב עליה ועל האם לילך. צפו:
האלימות שספגה שם טוב הייתה בעיקרה אלימות כלכלית. אלימות סמויה שנשים רבות אינן מודעות לה. "כשהייתי נשואה", היא סיפרה, "לא ידעתי מהי אלימות סמויה, גם לא תפסתי את עצמי כאישה מוכה. קיבלתי את המצב כמו שהוא. רק חצי שנה אחרי הטרגדיה, קיבלתי את הספר 'הטרדה נפשית', שמביא עדויות של נשים רבות. כשצללתי לתוכו לא הפסקתי לבכות, כי זיהיתי בו את עצמי.
"אני בוכה ובוכה ונופלים לי כל האסימונים. הבנתי שסבלתי מאלימות רגשית, חברתית, כלכלית, פסיכולוגית. זה היה נורא קשה לראות את עצמי מול המראה הזו. זה היה שוק טוטלי. בהמשך קראתי מחקרים ועדויות נוספות, שוחחתי עם נשים שעברו התמודדויות דומות והתחלתי להרצות על הנושא. אני מאמינה שהצלתי עשרות, אולי אפילו מאות נשים מגורל אכזרי".
איך האלימות שלו באה לידי ביטוי כלפייך?
"אצלנו בבית הטריגר היה באמת הכסף. הייתה לו שליטה מוחלטת על כל מה שקשור לכסף. היה לנו עסק משפחתי של הובלות. אני הייתי סוגרת את כל העסקאות, וידעתי כמה כסף צריך להיכנס לחשבון הבנק. ואני שואלת אותו איפה הכסף והוא לא אומר. כל הזמן לקחנו הלוואות, כל הזמן היינו במינוס. אני לא ישנה בלילות, מתגלגלת במיטה. אני אומרת לעצמי, מחר בבוקר מס הכנסה פותח לי ת'דלת ומעקל אותנו, פשוט מעקל את כולנו".
ריטה: איפה היה כל הכסף הזה? הוא העלים אותו לחשבון אחר?
לילך: "אני באמת לא יודעת. עד עצם היום הזה אני לא יודעת מה היה עם הכסף, והיה לנו הרבה כסף".
היום בדיעבד היא מבינה שהיו סימני אזהרה נוספים: "כשגבר אומר לאשתו 'את לא תלבשי את השורטס הזה', או כשהוא לוקח לה את הבגדים – זה סימן רע. לי הוא לקח חליפת בגדים שמאוד אהבתי וזרק.
"חשוב שנשים יבינו שאין דבר כזה שיגידו לה איך להתלבש, מה להגיד, איך לנהוג. אף אחד לא צריך לתת לך רשות לצאת מהבית או לצאת עם איזה ידיד. את המותר והאסור הזה, צריך להוציא מהלקסיקון שלנו. מותר לנו, אנחנו ראויות, ואנחנו הדבר החשוב ביותר שקיים".
אדלר: "ריטה דיברה על חינוך, ואת תפיסת העולם הזו צריך להנחיל, לחנך עליה".
ריטה: "לחנך כבר מהגן, זה יותר חשוב מכל דבר אחר. את חושבת שאני זוכרת מה זה 'פאי בריבוע'? אבל כל דבר שלימדו אותי שקשור לCENTER של עצמי, וביני לבין האדם האחר, את זה אני כן זוכרת. כי זה נוגע וזה קרוב. זה הא'-ב' האמיתי".
לפאנל המלא צפו בווידאו שבתחילת הכתבה.