"תראי כמה הוא דומה ללירן", אומרת טל טלמון (38) כשהיא פותחת את דלת דירתה החדשה ברעננה, ומצביעה בחיוך מאושר על אולי, בן חודש וחצי, ששוכב בעגלה.
אם זה היה תלוי בטלמון ובלירן שטראובר (46), בנם היה מגיע לעולם מזמן - הם התחילו לנסות חודשיים (!) אחרי שהכירו, אבל נתקלו בקשיים. "אני זוכרת שחשבתי, 'איך מתאים שאצלי דברים לא ילכו חלק'", היא אומרת. "למצוא את הגבר הנכון – מסובך. להיכנס להיריון – מסובך. כמובן שגם הלידה בסוף הייתה מסובכת. מצד שני, בסוף קיבלתי את מה שהכי רציתי ואני מודה על זה כל כך. נשים כל הזמן כותבות לי, 'את גורמת לי לא לוותר על החלום - גם על זוגיות וגם על ילד'.
4 צפייה בגלריה
"להיכנס להיריון היה גיהינום וגם להיות בהיריון היה גיהינום"
(צילום: ירדן הראל, סגנון: אלכס גדרון)
חייה הרומנטיים של טלמון ( "דני הוליווד", "מסכים", "מחוברים") ידעו שרשרת אכזבות. בגיל 27 כבר הספיקה להיות גרושה פעמיים. אחרי גיל 30 רצונה להפוך לאמא הלך וגבר. "לפני שלוש שנים יצאתי עם גרוש ואב לילד בן חמש. הייתי איתו שמונה חודשים וברור לי שהמשכתי איתו את הזוגיות הזו יותר ממה שצריך רק בגלל שהתאהבתי בילד. כשנפרדנו, הפרידה שלי מהילד הייתה כל כך קשה שאחריה אמרתי 'זהו. בחיים אני לא יוצאת יותר עם מישהו שהוא אבא'. ואז פגשתי את לירן, אבא לשלושה".
שטראובר, שהיום עובד כמנהל שטח ארצי בחברת דלתא, הוא כאמור אבא לשלושה: ניל (24), שוער (כמו שהיה אביו) שמשחק וגר במיאמי, בן (21) קצין קרבי בצבא, ומיכאל (14). "אני זוכרת שכשראיתי אותו עם הילדים שלו חשבתי איזה אבא מדהים הוא. אחרי כמה ימים הוא בא לבקר אותי כששמרתי על האחיין התינוק שלי. הוא היה כל כך אבהי, אמר 'תני לי, אני אחליף לו חיתול'. אני חושבת שזה היה הדבר הכי סקסי שראיתי".
"שנינו לא היינו בשיא הפוריות. אבל היה משהו מעודד בזה שזה לא רק אני. ושגם אומרים לך שקל לפתור את זה: לוקחים את הזרע שלו ומשביחים, לוקחים את הביצית שלי ועושים מה שעושים. אמרתי 'קחו, קחו. רק שבסוף יהיה היריון"
אחרי חודשיים הם כבר הפסיקו עם אמצעי מניעה. "בהתחלה בכלל לא ידעתי שיש דבר כזה שנקרא ביוץ. הכי סתום שלי. לא חשבתי שיש ימים מסוימים שאפשר להיכנס להיריון, כי אמרתי, 'אז איך נשים נכנסות להיריון סתם?'. אחרי שלושה חודשים שלא הצלחנו לירן אמר, 'בואי נקנה סטיקים כאלה שמראים מתי את מבייצת'. ואז גם התחילו האכזבות. במשך שבועיים הייתי חושבת שאני בהיריון, משכנעת את עצמי שהציצי גדל, שאני מרגישה בחילות, ואז נכנסת לשירותים ורואה דם. מחודש לחודש התסכול הלך וגבר, עד שבסוף הבנו שאין ברירה. שאנחנו צריכים ללכת למומחה פריון".
מה הייתה הבעיה?
"בואי נגיד שהגיל של שנינו לא שיחק לטובתנו. אני כבר הייתי בת 37 ולירן בן 45. שנינו לא היינו בשיא הפוריות. אבל היה משהו מעודד בזה שזה לא רק אני, ושגם אומרים לך שקל לפתור את זה: לוקחים את הזרע שלו ומשביחים, לוקחים את הביצית שלי ועושים מה שעושים. אמרתי 'קחו, קחו. רק שבסוף יהיה היריון".
אחרי עוד חצי שנה של טיפולים, שכללו בהתחלה הזרעות ובהמשך הפריות, הגיע ההיריון המיוחל. "להיכנס להיריון היה גיהינום וגם להיות בהיריון היה גיהינום. כבר בהתחלה התחלתי לסבול מבחילות נוראיות, אלרגיות מטורפות, פריחות, כאבי ראש. בגלל שאני סובלת מאסתמה בקושי יכולתי לנשום. אבל הרגשתי שאין לי זכות להתלונן. אמרתי, 'כל כך רצית בזה, אז תגידי תודה ותסתמי".
מה גם ש"היריון זו לא מחלה".
"וואו, זה אלף מחלות. בטח אצלי. די מהר גילו אצלי תת־פעילות בבלוטת התריס. אחרי זה גילו אצלי אנמיה ואז סוכרת אלימה. עד שסוף־סוף כבר לא הייתי צריכה להזריק לעצמי הורמונים, הייתי צריכה להזריק לעצמי אינסולין. הייתי ההריונית הכי רעבה בהיסטוריה. היה תוקף אותי רעב, ומה יכולתי לאכול? שקד. בכל שבוע הייתי אצל תזונאית שרק הורידה לי עוד ועוד מהתפריט. הייתי בחרדות שמשהו יקרה. בגיל 37 כבר הספקתי לשמוע כל כך הרבה סיפורים על הריונות שלא צלחו. זו הפעם הראשונה שהבנתי את משמעות המשפט 'שתצאי בידיים מלאות'".
"בימים הראשונים הינקתי, אחר כך במשך חודש שאבתי ואז הפסקתי. מראש גם אמרתי, 'אני לא אגיד לעצמי שאני אמא רעה אם ארגיש שאני לא יכולה להיניק. אלך לפי תחושת הלב שלי"
בגלל הסוכרת, גילה והעובדה שמדובר בהיריון IVF, סוכם מראש על ניתוח קיסרי, אבל שבוע לפני התאריך שנקבע היא נתקפה צירים. "לא היה חדר ניתוח פנוי ולא יכלו לתת לי משהו נגד כאב לפני הניתוח. במשך שבע שעות סבלתי מצירים מטורפים. תחושה כאילו שוחטים אותך. בנוסף, בגלל הקורונה, הייתי צריכה להיות כל הזמן עם מסכה על הפנים. הגעתי למצב שהגיע מישהו, הושטתי לו את היד ואמרתי, 'קח, תן לי זריקה נגד הכאב'. רק שזה היה המנקה. אחרי הלידה הרגשתי כאילו דרסה אותי משאית. לא אשכח ששאלו אותי, 'את רוצה יועצת הנקה?', ואני חשבתי, 'אני צריכה להיניק גם?'".
והינקת?
"בימים הראשונים הינקתי, אחר כך במשך חודש שאבתי ואז הפסקתי, כי בנוסף סבלתי מסינוסיטיס, לקחתי אנטיביוטיקה ולא הרגשתי שאני נותנת לו משהו נקי. מראש גם אמרתי, 'אני לא אגיד לעצמי שאני אמא רעה אם ארגיש שאני לא יכולה להיניק. אלך לפי תחושת הלב שלי".
מה עומד מאחורי השם אוֹלי?
"לפני כמה שנים השם הזה קפץ לי ונכנס לי ללב. כשאמרתי עליו ללירן, הוא שאל מה הפירוש. אמרתי לו שעבורי זה 'הכל בשבילי' ALL לי. לירן מאוד אהב".
מיד אחרי שהכרתם נכנסתם למסע מטלטל של הבאת ילד לעולם. זה לא השפיע על הזוגיות?
"באופן כללי אני לא אדם שמייפה דברים. ברור שבחלק גדול מהזמן מצב הרוח לא היה מהמם. היה לונה פארק של רגשות. לפני שנכנסנו לכל זה אמרתי ללירן שאני מפחדת שהזוגיות שלנו תשתנה, אבל הוא זה שהרגיע אותי. הוא אמר: 'נכון, זו תהיה זוגיות אחרת, אבל יהיה לנו ילד והוא יכניס אור גדול והרבה שמחה'. הזוגיות שלנו היום היא לא הזוגיות שהייתה לנו לפני חודש ולא הזוגיות שהייתה לפני תשעה חודשים. לירן חוזר מהעבודה, אנחנו עושים החלפת משמרות, שנינו סובלים מעייפות נוראית, והדבר היחיד שמדברים עליו זה הקקי של הילד. זה עוד בלי להזכיר את הסקסיות שבכלל יצאה מהתמונה. אחרי הלידה סבלתי מבצקות ברגליים והיית צריכה לראות אותי: יושבת על כיסא עם רגליים מונחות למעלה כשעל כל אחת מהן מונח כרוב, ולציצים שלי מחוברת משאבת חלב. כל רצון להשאיר טיפת סקסיות מול לירן נמחק. אני יכולה להבין למה זוגות נפרדים אחרי שבא ילד, אבל למזלנו, לי וללירן היה את הבסיס. אנחנו כל כך אוהבים אחד את השנייה וכל כך רוצים שלשני יהיה טוב. אין לנו פנקסנות. החלטנו, למשל, שבגלל שאני כל היום עם אולי, ולירן בעבודה, הוא יקום אליו בלילות. אבל אם אני רואה שהוא עייף, אני אקום בלילה".
4 צפייה בגלריה
"חשוב לשים את האמת בפנים, כי ככה נראית אישה אחרי לידה"
(צילום: ירדן הראל, סגנון: אלכס גדרון)
בעבר סיפרת שהיית ילדה שמנה ושזה פגע לך בדימוי העצמי. עד כמה חששת מעלייה במשקל עקב ההיריון?
"כבר כשהתחלתי לקחת הורמונים עליתי במשקל וזה היה קשה. בעיקר כי את משמינה ואת אפילו לא בהיריון. את אומרת, 'כדאי שזה יהיה שווה את זה'. אבל בהיריון כבר שחררתי. אמרתי 'זה מה שזה. את מגדלת חיים בתוכך'. עכשיו בואי, כרגע אני שוקלת 25 קילו יותר מהמשקל הטבעי שלי וזה לא קל. אני לא מרגישה בבית בגוף שלי ואני עוד צריכה להצטלם עם המשקל הזה לשער 'לאשה'. מצד שני אני אומרת שחשוב לשים את האמת בפנים, כי ככה נראית אישה אחרי לידה".
הראיון המלא עם טל טלמון מתפרסם בגיליון "לאשה" החדש, השבוע בדוכנים
