סבתא אהובה שלי,
חלפו שנתיים מאז שהלכת, והעצב לא מרפה. את היית כל עולמי. בגיל 13, אחרי שסבא נפטר, עברתי לגור אצלך וחייתי איתך במשך שבע שנים. לקחתי על עצמי את הטיפול בך, וגם את טיפלת בי. היית כמו אמא שנייה עבורי. כל עולמי.
גם כשעזבתי את הבית, כשהתפרסמתי, כשהייתי בחו"ל, הקפדתי לדבר איתך כל יום. הייתי משתפת אותך בהכל ומקשיבה לעצות שלך. במשך שנים פחדתי מהיום שכבר לא תהיי איתנו. תמיד הרגשתי שביום שתלכי לא אצליח לעבור את זה בשלום. בשנים האחרונות התחלת לסבול מבעיות לב. כשראיתי שהמצב שלך הולך ומידרדר הלכתי לרופא וביקשתי ממנו ציפרלקס. ידעתי שיש מצב שאאבד אותך ושלא אוכל להתמודד.
אני זוכרת היטב את אותו יום שבת לפני שנתיים. באתי לבקר אותך אצל ההורים שלי, שם גרת. מיד הרגשתי שמשהו לא בסדר. לא הרבית לדבר. ביקשתי בבכי מההורים שייקחו אותך לבית החולים, אבל הם לא הבינו למה. לכאורה באמת לא הייתה סיבה.
בלילה קיבלתי מהם טלפון: חטפת התקף לב והובהלת לטיפול נמרץ.
הצלחת להחזיק מעמד חמישה חודשים. היה שלב שהרגשת יותר טוב והרשיתי לעצמי לנסוע לפריז. כמה ימים אחרי קיבלתי טלפון מאמא. היא אמרה שמצבך הידרדר ושאת על ערש דוויי ועליי לחזור לארץ מהר. ביקשתי מאמא שתשים לידך את הטלפון על ספיקר וביקשתי ממך: חכי לי! הזמנתי מיד טיסה הביתה, ובמשך כל הטיסה התפללתי שלא תלכי לפני שאת רואה אותי.
"החזקתי לך את היד ואמרתי לך שאת מודל החיקוי שלי, האישה שאני הכי אוהבת בעולם. לא הצלחת לענות אבל זלגו לך דמעות. ברגע שיצאתי, האחות בישרה שהלכת לעולמך. הבנתי שבאמת חיכית לי כמו שביקשתי"
כשנחתי, השאלה הראשונה ששאלתי הייתה אם את עדיין בחיים. אמרו לי שכן ונסעתי לבית החולים, ראיתי אותך מחוברת למכשירים והחזקתי לך את היד. אמרתי לך שאת מודל החיקוי שלי. שאת האישה שאני הכי אוהבת בעולם. לא הצלחת לענות אבל זלגו לך דמעות.
הייתי איתך בחדר שעה. ברגע שיצאתי, האחות בישרה שהלכת לעולמך. הבנתי שבאמת חיכית לי כמו שביקשתי. למחרת בלוויה היית עטופה בסדין לבן. נישקתי את מצחך, כשחותמת האודם שלי נשארה על הסדין. ככה קברו אותך.
ממש לאחרונה החלטתי להנציח אותך ופתחתי עסק על שמך, מותג הלבשה שקוראים לו "קולט". למרות שאני מרגישה שאת ממשיכה ללוות אותי ברוחך, את עדיין חסרה לי כל כך. במהלך השנתיים שחלפו חוויתי רגעים שמחים ורגעים עצובים. לא היית לא באלו ולא באלו.
בדיוק שבוע אחרי מותך הכרתי את מייקל, מי שהפך לבעלי השני. לא היית כדי לחבק אותי בחתונה שלנו, לנשק אותי כשילדתי את בני רפאל, ולחזק אותי כשהחלטתי לפני כמה חודשים לקחת את ההחלטה הלא פשוטה ולהתגרש.
את מכירה אותי כל כך טוב ויודעת שמבחינתי גירושים שניים זה כישלון. אבל בחרתי ללכת עם הלב שלי, ואני יודעת שזה גם מה שאת היית מייעצת לי לעשות. הרי תמיד אמרת לי, "לכי תמיד עם הלב שלך ומה שעושה לך טוב".
אז אני רוצה שתדעי שלמרות הכל אני בסדר, שאני בטוב, שאני מאושרת עם ההחלטה שקיבלתי, ושמדי לילה אני לוקחת את התמונה שלך וממשיכה לדבר איתך כאילו אנחנו מדברות בטלפון. אני מרגישה שאת מכוונת אותי מלמעלה ושומרת עליי ועל רפאל.
מתגעגעת,
שיר
- שיר אלמליח היא דוגמנית, בעלת המותג קולט ופרזנטורית של לאונרדו קוסמטיקה
פורסם לראשונה: 14:22, 25.03.21
