מה קרה לשעות השינה של ילדי ישראל מאז פרוץ הקורונה? ארבע אמהות משתפות, ומספרות על ההתמודדות.
בוחרת את המלחמות
"אני פרפקציוניסטית וקפדנית בעבודה שלי", מספרת ליאורה סיון־כהן, אמא לשלושה (12, 10, 5), "בתחילת הקורונה הבאתי את הקפדנות לעולם של הילדים שלי, וזה פשוט לא עבד, כי הבית הפך לסיר לחץ, אז החלטתי לשחרר. אני בוחרת את המלחמות שלי".
סיון־כהן (38), בעלת חברת "מולטי טסקינג" המספקת שירותי אדמיניסטרציה ושיחות מכירה לעסקים ולארגונים, מתגוררת בבאר־יעקב. היא גרושה זה שנתיים, ולדבריה זה השפיע על שעות השינה של הילדים, שאינן בשליטתה כשהילדים אצל האב. "הגרוש שלי ואני ביחסים טובים ומתאמים בינינו עקרונות הקשורים בגידול הילדים, אבל כל אחד מאיתנו אדם שונה, אני יותר קפדנית והוא יותר זורם איתם".
ליאורה סיון-כהן: "בתחילת הקורונה הבאתי את הקפדנות לעולם של הילדים שלי, וזה פשוט לא עבד, כי הבית הפך לסיר לחץ, אז החלטתי לשחרר"
מאז הקורונה סדר יומה השתנה: כמי שעובדת מהבית, היא קמה בחמש בבוקר כדי להספיק כמה שיותר עבודה לפני שהילדים מתעוררים. "בתשע בערב אני כבר מותשת. אני לא אלך לישון לפני הקטן שלי, כי הוא צריך השגחה, אבל לפעמים אני נרדמת איתו בתשע וחצי. הגדולות עושות כרצונן ונשארות ערות עד חצות ואף יותר".
למה בעצם שחררת אותן?
"זה לא מחוסר אכפתיות. החיים שלהן השתנו משמעותית, הן עובדות קשה בזום, ובסגרים לא הרשיתי להן להיפגש עם חברות. אם הייתי מהדקת את המשמעת סביב שעת השינה, הדבר היה מוסיף מתח לבית ויוצר ריבים. צריך לזכור שהילדים חווים תקופה מורכבת, ולדעתי צריך לנהוג איתם בדרך יצירתית כדי לא להוסיף קשיים. כשאין להם מסגרות, אין מקום לנוקשות בעניין שעות השינה".
את לא חוששת שאת משבשת את ההרגלים שלהם יותר מדי?
"לא, כשהם כן למדו בבית הספר, חזרנו לשעות נורמליות יחסית בין הסגרים, אז אני מאמינה שכשנחזור לחיים רגילים, גם הרגלי השינה יחזרו לקדמותם".
כבר לא היה לנו כוח לשמור על השגרה
לפני הקורונה כולם היו במיטות בשבע וחצי בערב, גג שמונה", מספרת שרית שכטר, אמא לשלושה (7, 5, 3). "עכשיו הקטן הולך לישון בין 10 וחצי ל־11 בלילה, האמצעית לקראת חצות, והגדול מחזיק מעמד עד שתיים בלילה".
שכטר (32), העובדת כמנהלת קליניקת הפלסטיקה והאסתטיקה של "אלונה שכטר בע"מ", מתגוררת במושב צור־משה. "הסגר הראשון היה כיפי", היא נזכרת, "הרשינו לעצמנו לקום מאוחר יותר כי עבדנו מהבית. בהתאם, התחלנו למשוך קצת את הערב, בקטנה, אבל שמרנו על סדר יום מאורגן. בסגר השני כבר חזרתי לעבוד ובן זוגי עבד מהבית. בשלב הזה כבר לא היה לנו כוח לשמור על השגרה, והכל התחיל להתפזר. כדי לא לריב עם הילדים התחלנו לשחרר מעצורים. אמרתי לעצמי: יאללה, שעות שינה, אין צורך להיות דרמטית, גם ככה אין בית ספר למחרת. פה נתַנו עוד שעה, פה עוד שעתיים, ואז נוצר מצב שכל אחד הולך לישון מתי שהוא רוצה. בסגר השלישי זה החמיר".
שרית שכטר: "זה לא שהילדים מסתובבים סביבי בלילה או מפרקים את הבית. בתשע אני מחשיכה, רק המטבח נשאר מואר, וכל אחד עסוק בענייניו בשקט. אני רוצה שקט אבל גם רוצה להקל עליהם ולא להתווכח איתם על כל דבר"
אז את בעצם מתחמקת ממריבות?
"לא, אני פשוט מרחמת על הילדים. כשיש סגר הם לא יכולים לפגוש חברים או לבלות, כמה אפשר להגיד להם 'לא'? הם עוברים תקופה לא קלה, אז אני מנסה להיות כמה שיותר רכה ונעימה".
הגדול שלך מצליח לקום בבוקר לשיעורים בזום?
"הוא לא נכנס לכל השיעורים כי הוא לא יכול ללמוד לבד בזום. בן זוגי לא תמיד יכול לשבת איתו, כי יש עוד שני קטנים בבית והוא גם מנסה לעבוד תוך כדי. אני נאלצת לקחת את הגדול לשיעורים פרטיים. לדעתי הרבה ילדים יזדקקו לזה בגלל הקורונה, כי מאוד קשה ללמוד בזום".
את לא רוצה שקט בערב?
"זה לא שהילדים מסתובבים סביבי בלילה או מפרקים את הבית. בתשע אני מחשיכה, רק המטבח נשאר מואר, וכל אחד עסוק בענייניו בשקט. אני רוצה שקט אבל גם רוצה להקל עליהם ולא להתווכח איתם על כל דבר. לדעתי בתקופה כזו כולנו צריכים להיות קצת יותר קשובים לילדים, לחשוב מה הם עוברים ואיך לשפר את האווירה".
כל ילד מחשב את שעות השינה שלו
"אין אצלנו דבר כזה לקום אחרי 12 כי יש חשיבות לחשיפה לשעות אור", אומרת קרן טל־ברקת, נשואה ואם לארבעה (20, 18, 12, 10.5). "אם קמים באחת בצהריים ובחמש כבר מחשיך, לא נחשפים למספיק אור, דבר שמשפיע על כל מערכות הגוף".
לא בכדי טל־ברקת (50) בקיאה בנושאי בריאות ושינה בפרט: בימים אלה היא מסיימת תואר שני בבריאות הציבור באוניברסיטת תל־אביב. במקביל היא עובדת כמנהלת משאבי אנוש ותפעול במרכז הפיתוח של סוני. על המקרר בביתם שברמת־השרון תלויה טבלת שעות שינה מומלצות לכל גיל, והסברים בדבר חשיבות השינה ניתנו לילדים לא פעם. "הילדים שלי מכירים את המילה מלטונין ויודעים שזה הורמון שמופרש בשעות החשכה. הם יודעים גם שמחסור בשעות שינה פוגע בגדילה, באיזונים ההורמונליים, ביכולות הקוגניטיביות, בבריאות הנפשית - ומהווה גורם סיכון להשמנה. כשאני רואה שמשמעת השינה מתרופפת, אנחנו מתיישבים - לא בערב, אגב - לשיחה על חשיבות שעות השינה. אני שואלת כל ילד לכמה שעות שינה הוא זקוק בגילו על פי הטבלה, שואלת מתי מתחילים הלימודים בזום, ואז אנחנו מתחילים לחשב את שעות השינה הנדרשות. בסופו של דבר האחריות על החישוב הזה חלה על הילדים. כשילד מבין את חשיבות שעות השינה, התזונה והספורט, הדבר הופך למערכת הערכים והאמונות של הבית".
קרן טל-ברקת: "הילדים שלי מכירים את המילה מלטונין ויודעים שזה הורמון שמופרש בשעות החשכה. הם יודעים גם שמחסור בשעות שינה פוגע בגדילה, באיזונים ההורמונליים, ביכולות הקוגניטיביות, בבריאות הנפשית - ומהווה גורם סיכון להשמנה"
אז לא השתנה אצלכם כלום מאז הקורונה?
"שעות השינה של הצעירים בבית השתנו במעבר לזום, כי הם יכולים לקום יותר מאוחר, אבל מספר שעות השינה לא נפגם".
ואת לא שומעת מהם תלונות בסגנון "אבל עומר ער עד שתיים בלילה"?
"בטח ששמעתי, ועניתי, 'אוקיי, אבל אצלנו זה לא יקרה' או 'זה לא בריא'. הם מקבלים את זה בהבנה, כי כשזה גבוה בסולם הערכים, זה פחות מתנגש עם דברים אחרים. זה כמו שילד שומר כשרות לא יגיד בבית 'אבל בכיתה אוכלים פיצה עם פפרוני', כי הוא יודע שזה לא עומד בסולם הערכים של המשפחה שלו".
ויש לך מסר להורים.
"כן, ילדים זקוקים למסגרת שמתבססת על הבנת הערכים וחשיבותם. כשההורים לא שומרים על המסגרת, הם מעלים את רמת הכאוס שבה הילדים נמצאים. מניסיוני, הורים רבים חושבים כמוני בעניין שעות השינה, אבל לא מעיזים להשמיע את קולם כדי לא לפגוע במעמד החברתי של הילד. אם הורים לא יחששו להביע את דעתם כדי לשמור על בריאות הילדים, הם יגלו שהם לא לבד".
לא מוכנה לחוסר יציבות
ביומיים הראשונים של הסגר הראשון התבלבלתי, היה נדמה לי שהילדות בחופש, והרגשתי שאני הולכת על עננים", מספרת תהילה לוי, אמא לשלוש בנות (13, 10, 7). "אחרי יומיים של בלבול ראיתי שזה עושה לא טוב לבית, אז התיישבתי וכתבתי סדר יום, כמו בשגרה של בית הספר. מאז הן לא זזות מזה וגם אני לא. הקטנות הולכות לישון בשמונה בערב, הגדולה בתשע, וכולנו קמים בשש וחצי בבוקר, גם בשבת. אם אני לא מקפידה על שעות קבועות, קשה להחזיר אותן לתלם".
לוי (38), מורה לספרות בתיכון, מסיימת בימים אלה תואר שני בספרות באוניברסיטת בר־אילן ("קוראים לי על שם תהילה של עגנון ואני חוקרת את כתבי עגנון"). היא מתגוררת במושב ספסופה (כפר־חושן) שבגליל העליון. בן זוגה, איש קבע בחיל הים, מגיע הביתה ערב כן, ערב לא - דבר שמסביר את נחישותה לשמור על שגרה קפדנית. "הגבולות חשובים לי כי רוב הזמן אני לבד עם הילדות. אני לא יכולה להרשות לעצמי לשחרר".
תהילה לוי: "אני אומרת: 'אני לא אמא של החברות שלכן אלא אמא שלכן, חשוב לי שתישנו, וב־3-2 בלילה אין לכן מה לעשות בטלפונים, אתן לא נשות עסקים. בשבע בערב כולן מפקידות אצלי את הטלפונים עד למחרת בבוקר"
הן לא ניסו לפרוץ את הגבולות בסגרים?
"בוודאי שניסו, 'אמא, מחר לא קמים להסעה, אפשר להישאר עוד קצת? אמא, אפשר לישון עד קצת יותר מאוחר?'. אבל ילד צריך סדר יום קבוע. אני לא מוכנה לשלם את המחיר של חוסר היציבות, אותי זה מוציא מפוקוס. אני לא סתם שמה גבולות אלא מסבירה את הרציונל: השינה מאפשרת למוח שלנו להירגע ולעכל את כל הנתונים שראה וקלט. מדי פעם יש מרמור, 'אמא תקשיבי, זה לא ככה היום, אני יכולה להיכנס לזום ולשים תמונה שלי או ללמוד מהפוך'. אז לא, לא בבית ספרנו. כשהמשמעת של הגדולות מתרופפת, אני עושה שיחה אישית עם כל אחת מהן".
איך את מתמודדת עם הלחץ שלהן לישון מאוחר כמו חברותיהן?
"אני אומרת: 'אני לא אמא של החברות שלכן אלא אמא שלכן, חשוב לי שתישנו, וב־3-2 בלילה אין לכן מה לעשות בטלפונים, אתן לא נשות עסקים. בשבע בערב כולן מפקידות אצלי את הטלפונים עד למחרת בבוקר".
הן לא מתלוננות שאת קשוחה מדי?
"אני לא קשוחה, אני מציבה גבולות לטובתן ובמקביל מקשיבה לצרכים שלהן. ילדים צריכים לדעת שיש מבוגר אחראי שאפשר לסמוך עליו. כשיש שגרה בטוחה שכוללת את מילוי הצרכים של הילדים, אוכל, מקלחת ושינה בזמן, הילד חש תחושת ביטחון ולא הולך לאיבוד. גם ככה התקופה לא ברורה, אז לפחות שהשגרה תהיה ברורה. ועוד משהו, סדר יום קבוע חשוב לא רק לילדים אלא גם להורים. אם תקפידו על זה, ההתמודדות עם הילדים תהיה הרבה פחות קשה".
חוסר שינה פוגע בתפקוד
שינה היא מצב ביולוגי הכרחי לתהליכים כימיים וביולוגיים רבים ולתקינות הגוף", אומרת ד"ר ריזאן סח'ניני־ח'ורי, סגנית המנהל הרפואי המחוזי במכבי שירותי בריאות ומנהלת תחום רפואת הילדים במחוז הצפון. "בזמן השינה הגוף מפריש הורמונים חיוניים, כשהחשוב ביניהם הוא הורמון הגדילה, וכן מתעדף וממיין את המידע שנקלט במשך היום. תהליכים אלה חשובים להתפתחות הפיזית והשכלית. במצב של חוסר שינה, התפקוד הקוגניטיבי של ילדים נפגע, הם מגלים קושי בביצוע משימות מורכבות, סובלים מבעיות בזיכרון לטווח קצר, מתקשים להתרכז או לבצע מיומנויות שנלמדו לאחרונה, וזמן התגובה שלהם ארוך יותר.
"בנוסף הם סובלים משינויים במצב הרוח, מעצבנות ומחוסר סבלנות. לאלה מתלוות תופעות נוירולוגיות קלות כגון רעד וסף כאב נמוך יותר. בעיות בדיבור עלולות להחמיר בחסך שינה. במצבי קיצון, אם מדובר במצב מתמשך, הגוף מגלה יותר עמידות לאינסולין, וערכי הסוכר מתחילים לעלות. יש הטוענים שחוסר שינה עלול לגרום לפגיעה במערכת החיסונית, אך טענה זו מתבססת על מחקרים קטנים בלבד.
"חוסר שינה גורם לילדים לצרוך יותר מזון, דבר הגורם להשמנה. כרופאה מחוזית פונים אליי הרבה רופאים שקובלים על מרפאות עמוסות בילדים ונוער שהשמינו מאז הקורונה. המצב מאוד מדאיג".
אם הקורונה תסתיים מחר, ילדים יצליחו לשקם את הרגלי השינה או שזה כבר אבוד?
"אפשר לשקם, כמו בסוף החופש הגדול, זה רק ייקח יותר זמן. במצבי קיצון, כשלא מצליחים להחזיר את הילד לשגרת שינה בריאה, אפשר לפנות לרופא ילדים לשם התייעצות. במקרה הצורך יש מומחי שינה בקופות החולים".
מספר שעות שינה מומלצות לפי ד"ר ריזאן סח'ניני־ח'ורי
שנתיים עד חמש: 11 וחצי עד 12, מתוכן 11 בלילה
חמש עד 12: 11-10 שעות בלילה
מתבגרים: 10-8 שעות בלילה
