פירן קוטון. "נראיתי מצליחה אבל הרגשתי רע בפנים"

אזעקת אמת: השדרנית הבריטית המצליחה גילתה מדוע קולה בוגד בה

פירן קוטון, שדרנית טלוויזיה ורדיו, אובחנה עם ציסטה במיתרי הקול, שאיימה להשבית אותה מעבודתה. בספרה היא מסבירה איך הבינה שהפגיעה ביכולת הדיבור נובעת מהעובדה שבמשך שנים לא הצליחה לבטא את עצמה בכנות

נגה שביט-רז
פורסם:
פירן קוטון לא האמינה שזה קורה דווקא לה. הקול שלה, שמזוהה איתה בכל מקום ושעליו בנתה את הקריירה שלה, החל לבגוד בה, והצרידות השתלטה עליו. בדיקה רפואית שערכה שדרנית הטלוויזיה והרדיו פופולרית בבריטניה, קצת אחרי חג המולד של 2019, גילתה ציסטה במיתרי הקול שלה, שחייבה ניתוח להוצאתה. לאחר הניתוח, כך הוסבר לה, יהיה עליה לשמור על שתיקה מוחלטת במשך שבועיים. "נכנסתי לפאניקה", היא כותבת בספרה החדש, Speak Your Truth, שיצא לאור בימים אלה וכבר הפך לרב־מכר. "אני, שלא מסוגלת להיות שתי דקות בשקט, אצטרך לשתוק שבועיים? אני, פריק קונטרול שכמוני, אצטרך פשוט לשחרר?".

האזינו לכתבה. הוקלט על ידי הספריה המרכזית לעיוורים ולבעלי לקויות קריאה – המרכז לתרבות מונגשת

תחושת הפאניקה התחלפה די מהר בתחושות עמוקות יותר. קוטון (39), אם לארבעה, שניים משותפים לה ולבעלה המוזיקאי ג'ס ווד, ושניים מנישואיו הקודמים, הודתה בשנים האחרונות בראיונות לתקשורת כי הייתה שרויה בדיכאון במשך תקופה ממושכת. מצבה הוביל אותה לעשות שינויים בחייה והיא התחילה לחשוב אם לציסטה הזאת יש מסר גדול יותר עבורה. "צ'אקרת הגרון מקושרת לביטוי עצמי וליצירתיות. לחץ ופחד פוגעים בה. התחלתי לבדוק עד כמה אני באמת מבטאת את עצמי בצורה אמיתית, בכנות ובאומץ. הבנתי שיש לי עוד דרך לעשות במציאת הקול הפנימי האמיתי וביטויו בעולם", היא כותבת.
קוטון, שפתחה בשנים האחרונות גם פודקאסט פופולרי בשם Happy Place בנושאי Well Being ואושר, החליטה לחקור את הנושא לעומק. דרך סיפורה האישי היא שוטחת בספרה החדש תובנות שיכולות להיות רלוונטיות לכולנו.


מתי הפסקנו לדבר באופן גלוי?

כולנו מכירים את "השקרים הלבנים" שאנו משתמשים בהם כדי לא להיפגע או לפגוע. אבל אפילו הם, ולא רק שקרים גדולים באמת, פוגעים למעשה הרבה יותר, טוענת קוטון. כשהתחילה בכתיבת הספר היא הכריזה על "שבוע אמת" ופתחה אותו במענה אמיתי לחברה שהזמינה אותה למסיבת יום ההולדת של בנה. במקום להמציא תירוצים קלושים, קוטון אמרה לה פשוט שהיא מותשת וחייבת לישון מוקדם, כי הילדים מעירים אותה מדי לילה. להפתעתה, החברה הבינה אותה ואפילו שלחה לה טיפים לשינה טובה.
"כולנו נולדים מלאי כנות. כשהיינו ילדים ידענו מה רצינו ודרשנו זאת בלי בעיה. אבל בהמשך לימדו אותנו לכסות דברים בחיוכים מזויפים, לשמור רגשות עמוקים בפנים, ובעצם אילפו אותנו על פי התניות חברתיות"

"כולנו נולדים מלאי כנות", כותבת קוטון. "כשהיינו תינוקות ידענו מה רצינו, ודרשנו זאת בלי בעיה. גם כילדים קטנים ביטאנו את עצמנו בגלוי. אבל בהמשך לימדו אותנו לכסות דברים בחיוכים מזויפים, לשמור רגשות עמוקים בפנים. אמרו לנו שמסתכלים עלינו ושופטים אותנו, ובעצם 'אילפו' אותנו על פי התניות חברתיות. הלחצים החברתיים בתקופת בית הספר רק הגבירו את זה עוד יותר. הפחד לא להשתייך לקבוצה - שבמקורו היה פחד הישרדותי אמיתי, אולם הוא כבר מזמן לא כזה - עדיין מועבר בין הדורות".


מהי האמת שלנו?

לכולנו יש סיפורים ואמונות על עצמנו, והם מבוססים על שיפוט עצמי, ניסיון עבר, הרגלים ומה שלימדו אותנו. אבל כמה מהם באמת האמת שלנו? כמה באים מרעש חיצוני וממה שלימדו אותנו להאמין בו? קוטון מספרת שהדיכאון שממנו סבלה היה סימן האזהרה הראשון להתרחקות מהאמת שלה, אחרי שנים שבהן זכתה לפרסום ולהצלחה.
"נראיתי מצליחה אבל הרגשתי רע בפנים. ליקטתי כל הזמן דעות שליליות של אחרים. כמו רבים לא נתתי לעצמי זמן או מקום למצוא באמת מה קורה בתוכי, סחבתי איתי הרים של מחשבות של הסביבה וחשבתי שהם שלי"
את דרכה הטלוויזיונית התחילה כבר בגיל 15 בתוכנית "מועדון דיסני" ומאז הפכה לשדרנית בולטת בתוכניות בוקר יומיות בטלוויזיה וברדיו. "נראיתי מצליחה אבל הרגשתי רע בפנים. ליקטתי כל הזמן דעות שליליות של אחרים. כמו רבים לא נתתי לעצמי זמן או מקום למצוא באמת מה קורה בתוכי, סחבתי איתי הרים של מחשבות של הסביבה וחשבתי שהם שלי. הטיפול בדיכאון חייב אותי לעצור ולהצמיח גרסה יותר אותנטית שלי. הפסקתי הרבה עבודות ומשימות שגרמו לי לחץ יומיומי. כיבדתי לראשונה את האמת שלי כשכתבתי את ספרי הראשון Happy, שבו דיברתי גם על הצדדים הפחות מאושרים בחיי". הציסטה במיתרי הקול, טוענת קוטון, הוכיחה לה שעליה להמשיך לנסות לדייק את האמת של עצמה.

2 צפייה בגלריה
פירן קוטון
פירן קוטון
פירן קוטון. "כל פעם שהשתקתי את עצמי זה נבע מפחד ממה אנשים יחשבו"
(צילום: GettyImages/David M. Bennet)

איך מתחילים לדבר אמת?

גם אם מצאנו את האמת בתוכנו, נשאלת השאלה איך מבטאים אותה כלפי חוץ? קוטון מעידה על עצמה שדווקא בדברים הגדולים קל לה יותר להיות אמיתית, אלה הדברים הקטנים היומיומיים שמקשים עליה. זה מתחיל בענייני חלוקת הנטל המשפחתי עם בן זוגה, ומגיע עד לקושי לסרב לבקשות או למטלות שונות שהיא מקבלת. "גיליתי שאני תמיד אומרת 'כן', גם אם אני יודעת שאין לי זמן, אנרגיה או חשק. הלב רוצה להגיד לא, אבל הראש מתעלם מהאיתותים והפה אומר 'כמובן'. אני מרצה אנשים, ובגלל הפרסום שלי חשוב לי כל הזמן להרשים אותם ולגרום להם לאהוב אותי. במקום להגיד ישר 'לא' בצורה מנומסת וברורה, אני מתפתלת כדי לא לאכזב".
"גיליתי שאני תמיד אומרת 'כן', גם אם אני יודעת שאין לי זמן, אנרגיה או חשק. הלב רוצה להגיד לא, אבל הראש מתעלם מהאיתותים והפה אומר 'כמובן'. אני מרצה אנשים"
קוטון החליטה להתחיל להתאמן בלסרב. "הדבר הראשון שאני צריכה להזכיר לעצמי זה לנשום. זה נותן למוח שנייה נוספת לעצור ולחשוב לפני שאומרים 'כמובן, אני אגיע למסיבה של האחיינית של החברה שלך'. אני לא מתחילה בהתנצלות, אלא בביטוי מנומס כמו 'כל כך יפה מצדך לחשוב עליי', ואז נמנעת משקרים לבנים ומנסה בדרך לא פוגענית לתת את הסיבה האמיתית מדוע זה לא מתאים לי. אני מזכירה לעצמי שאם לצד השני יש בעיה עם זה, זה העניין שלו ולא שלי. אני לא צריכה להרגיש אשמה כי אני כנה ומציבה גבולות", היא כותבת.


מה קורה אם אנשים לא רוצים לשמוע את האמת שלכם?

אז חקרנו, גילינו, הוצאנו - ומה עכשיו? "כל פעם שהשתקתי את עצמי", אומרת קוטון, "זה נבע מפחד עמוק ממה אנשים יחשבו, איך האמת שלי תישפט. בתהליך שעברתי הבנתי שאני לא אחראית על האופן שבו האדם האחר יגיב לאמת שלי. אם אנחנו באים מכוונה טובה ואחרי שחשבנו על הדברים, כל השאר הוא סיפור של האחר. התגובה שלו קשורה להיסטוריה האישית שלו ולראיית העולם שלו. אם הוא חש קורבן מאז הילדות, כנראה יגיב כך גם עכשיו. אם לא אמרו לו 'לא' בעבר, הוא לא יוכל להגיב באמפתיה לכך כעת. איך מישהו מעבד את האמת שלך, זו לא האחריות שלך, וזה אומר יותר עליו מאשר עלייך ועל האמת שלך".
קוטון מציעה לנו גם להתייחס לפחד של אחרים משמיעת האמת שלנו באותה אמפתיה שהתייחסנו לפחדים שלנו. "הפחד הוא המחסום מספר אחת של האמת, לכן כדאי להתיידד איתו. זכרו שאתם לא לבד ולכולם יש פחות או יותר אותם פחדים. לפעמים אנחנו מפחדים מהפחד של האחר כי זהו פחד שכבר יש לנו בעצמנו. לפעמים הפחדים של האחרים צצים כי הם רואים את האמת העוצמתית שלנו והיא משקפת להם משהו על חייהם".

מה בעצם ייצא לנו מאמירת האמת הזו?

כדי למתן מעט את רמת החששות מסיגול דרך האמת, כדאי תמיד להזכיר לעצמנו את היתרונות הרבים שלה. היתרון הראשון, אומרת קוטון, טמון בהבנה שהאמת, בסופו של דבר, תמיד תצא לאור. אם נדחיק דברים חשובים לנו, זה יֵצא החוצה בדרך פחות נוחה לנו.
"כשהסכמתי שבעלי יצא לנגן בערבים עם החברים שלו כי פחדתי להגיד לו לא, הכעס שלי יצא על דברים שטותיים. אמירת האמת יכולה להיות דבר מפחיד, כי היא נטולת האמונות המרגיעות שלנו, כאילו כל החלקים הרגישים והרכים שלנו חשופים. אבל הדברים המפחידים ביותר הופכים גם למחזקים ביותר. הצעד הראשון בהבנת היתרונות של אמירת האמת הוא ללמוד לקבל את הרגעים המפחידים וללמוד אפילו ליהנות מהפחד".

הציסטה נעלמה מעצמה

בסופו של דבר הצליחה פירן קוטון להימנע מהניתוח להוצאת הציסטה במיתרי הקול. הניתוח נדחה בכמה חודשים (כנראה בגלל הקורונה) שבמהלכם היא כתבה את הספר. לקראת סיום כתיבתו הקול שלה החל להצטלל, והיא אפילו חזרה להקליט את הפודקאסט שלה. כשהגיעה לסריקה המוקדמת שנקבעה לה מראש לפני הניתוח, גילו שהציסטה נעלמה. "אני לא אומרת שריפאתי את עצמי", היא כותבת, "אבל אולי עזרתי לתהליך? אולי השינויים שעשיתי השפיעו? בכל מקרה, אמשיך לאתגר את עצמי לדבר. אתרכז יותר באמת שלי מאשר בשקרים של אחרים. זו משימה שצריך להמשיך ולהתאמן בה כל החיים".

אז איך עושים את זה?


קודם כל כדאי לבחון את העץ המשפחתי ולבדוק אילו פחדים מו־ עברים מדור לדור. כשנבין אילו פחדים אינם שלנו כלל, נוכל להתחיל לעבוד עליהם ולעבד אותם באמצעות שיטות טיפול שונות: מדיטציה, שהייה בטבע, התחברות מחדש לילד הפנימי שבנו כדי להבין מה הוא רוצה ומה חשוב לו.

איך מתחילים?
  • הצעד הראשון במציאת האמת, לדבריה, הוא לאפשר לעצמנו עצירה מסוימת. לא חייבים לעצור לגמרי, לכולנו יש מחויבויות מסוימות. ואם אי־אפשר לעצור, אז אפשר למצוא דרכים להאט, ותקופת הקורונה הנוכחית המחישה לנו את זה ביתר שאת. העצירה או ההאטה מאפשרות לזהות את התחושות האמיתיות שלנו ואילו שינויים עלינו לעשות.
  • לאחר תהליך הזיהוי אפשר לנסות לכייל מחדש. מתחילים בבדיקת הפעולות שצריך לעשות כדי להיערך לקראת השינוי שעומד לקרות. למשל, איך לשרוד כלכלית בזמן חיפוש עבודה חדשה. זה המקום לתכנן, רגע לפני שהלא נודע מתחיל.
  • השלב האחרון הוא לאפשר לשינוי לקרות, תוך זיהוי הפחדים והאמונות המכשילות. כדאי בשלב הזה להישען על שינויים שכבר עשינו בעבר והצלחנו בהם.

טיפים נוספים:
  • לאפשר לעצמנו זמן הכנה לפני שיחה שיש בה פוטנציאל של קושי - לקחת זמן לעצמנו במקום שקט, שבמהלכו אפשר להתאמן, לדמיין את השותף לשיחה, להתנסות באיך המילים מורגשות כשהן יוצאות מהפה ואיך הן נשמעות כשהן יוצאות לאוויר. אפשר גם לבקש מחבר שיקשיב לכם.
  • בהמשך כדאי לחשוב על תגובה אפשרית של הצד השני ולדמיין איך נרגיש אילו הדברים היו נאמרים לנו. אל תחשבו מיד על התסריט הגרוע ביותר, אבל חשבו איך אתם יכולים לענות על כל דאגה או פחד שיש לזה שמולכם.
  • שמרו כל הזמן את האמת שלכם בראש, זכרו מה חשוב לכם ומה אתם צריכים, ואל תיתנו לזה להתפוגג, כי אז אתם עלולים לעשות שגיאות, לסתור את עצמכם, להתנצל ולהתפתל.
  • דברו בטון בטוח, הקפידו על יציבה זקופה, קחו את כל המרחב שמגיע לכם. אל תפחדו משקט של הצד השני ואל תנסו למלא את החלל, זה זמן העיכול שלו.
  • כנות היא לא גסות רוח. לימדו אותנו שיותר בטוח לדבוק בכללים של שיחה תרבותית, כשלמעשה עימות בריא עוזר להשיג הבנה וגבולות הכרחיים.
  • הכנות שלנו מזינה כנות של אחרים. אתם יכולים להיות קטליזטור חיובי שיעזור לאחרים לחשוף את האמת שלהם.

יתרונות נוספים לאמירת האמת:
  • שחרור מהמתח של הסתרת דברים. המתח עלול להתבטא גם בגוף וגם בנפש.
  • יצירת גבולות ברורים שמאפשרים יחסים בריאים יותר גם בעבודה וגם בחיים האישיים.
  • התקרבות לתחושות האמיתיות שלנו שמאפשרת המשך עבודה והתפתחות.
לכתבה זו התפרסמו 0 תגובות ב 0 דיונים
הוספת תגובה חדשה
אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר אתתנאי השימוש של Ynet לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.
The Butterfly Button