יום האישה הוא יום שכולו מוקדש לנו, הנשים. מצד אחד זה יום חגיגי שבו כולנו לוקחות חלק בפעילות משותפת המעלה את המורל, בהחלט מגיע לנו! מצד שני זהו יום לחשבון נפש. לאורך כל ההיסטוריה נשים סבלו מאפליה על רקע מגדרי בכל תחומי החיים: כלכלה, השכלה, ספורט, חברה ופוליטיקה. כדי לסבר את האוזן, רק בשנת 1971 נתנה שווייץ לנשים את הזכות להצביע, ובשנת 2011 גם סעודיה אפשרה זאת. כך שלצד ההצלחות המגדריות, עבורי יום האישה הוא מועד נוסף שבו יש לבחון את התקדמות מעמדן של נשים בחברה ואת צמצום הפערים המגדריים בכלל תחומי החיים.
אין ספק שהרוח של העולם המערבי בחברה הישראלית מכוונת אותנו לשיפור מעמדן של נשים, אך עדיין אנו רחוקות מלהגיע לשוויון מגדרי שלם בכלל תחומי החיים. למדיניות ממשלתית התומכת בשוויון מגדרי וצמצום פערים יש השפעה רחבה על החברה. לצערי ישראל עדיין לא שם, לכן אנו מחויבות להעלות את הנושא על סדר היום ולדרוש מדיניות ייעודית לשוויון מגדרי המקיפה את כלל המשרדים הממשלתיים: חינוך, ביטחון פנים, אוצר, רווחה ועבודה ועוד. אך זה לא מספיק, וכדי להגיע לנקודה שבה השוויון המגדרי שלם, הוא צריך תחילה לצמוח מלמטה.
השוני בין נשים לגברים הקיים בתודעה של האנשים הוא תלוי תרבות, חברה, תפיסה דתית וחינוך. מכיוון שכל מוסדות השלטון צומחים ונשענים על החברה שבה אנו נולדות, כאשר השוויון המגדרי יצמח מלמטה, הוא בסוף יעלה באופן טבעי לכל מוסדות המדינה. זהו תהליך דטרמיניסטי שעל מנת לזרז את בואו המדינה וכל אחת מאיתנו חייבת לקחת אחריות!
על מנת לחולל שינוי מלמטה יש שני מושגים שצריך להכיר: תודעה וחברות!
אנו נולדות לתוך חברה שבה יש תפיסות עולם מובנות מראש – "חומות חימר" – חוקים חברתיים שהם טאבו. לחוקים אלה יש השפעה מכרעת על התודעה שנרקמת במוחנו, ובהתאם לאותה התודעה אנו נפרש וננתח את העולם. אנו נולדות לתודעה שבה למגדר יש השפעה על היכולות של האדם, לדוגמה נשים יותר בעבודות הבית, גברים יותר בפוליטיקה. כדי לשנות זאת יש צורך לפעול במישור הארצי, למשל מערכות החינוך מהגן יפעלו בשוויון מגדרי בלי חלוקה של כדורגל לבנים ומחניים לבנות. אך זה לא מספיק, גם לנו כנשים יש אחריות!
אנו צריכות לחזק אחת את השנייה, לעבוד בשיתוף פעולה כצוות, לקדם אחת את השנייה, לפתוח דלתות אחת לשנייה ולהאמין אחת בשנייה. כשאנו נאמין בעצמנו, כבר לא נצטרך אף אחד שיואיל בטובו לכופף עוד קריטריון כדי לתת מצג שווא של שוויון מגדרי!
אנו משפיעות על התודעה של האנשים הקרובים לנו, אם זו המשפחה שלנו, סביבת העבודה שלנו, השכנות שלנו. שם אנו צריכות לפעול על מנת לנפץ את התודעה המגדרית המפלה. לשם כך אנו חייבות לחשוף נשים פורצות דרך שהגיעו לפסגה לפני הילדות/הנשים שסביבנו, ולפתוח לפניהן את כל האפשרויות הקיימות, אם זו שחקנית מליגת-העל לכדורסל נשים או פוליטיקאית בכירה, מה שחשוב שהאפליה המגדרית לא תכתיב את מסלולה של הילדה אלא רק את רצונה ויכולותיה.
בסביבת העבודה שלנו אנו צריכות לפתוח דלתות לנשים אחרות, לא בגלל היותן נשים אלא בגלל היכולות המקצועיות הגבוהות שלהן, שלא היו נלקחות בחשבון מתוך תודעה ניהולית גברית. לדוגמה, העולם הציבורי סובל מייצוג לוקה בחסר של נשים בדירקטוריונים. כל אישה שיש לה השפעה תפעל לגייס אישה עם יכולות מקצועיות גבוהות (האמינו לי מניסיון, יש בשפע) ותילחם עבור ייצוגה בדירקטוריון. זהו צעד קטן עבור שוויון מגדרי וצעד ענק עבור שינוי תודעתי – נשים אחרות יתחילו לראות גם את עצמן חברות בדירקטוריון.
זה מוביל אותנו למושג הבא: חברות. אנו יצורים אנושיים, וכשאנו חלק מקבוצה, אנחנו הרבה יותר חזקות מאשר כל אחת לחוד – השלם גדול מסכום חלקיו. על מנת להגיע לשוויון מגדרי אמיתי ושלם, זה תלוי בעיקר בנו הנשים. אנו צריכות לחזק אחת את השנייה, לעבוד בשיתוף פעולה כצוות, לקדם אחת את השנייה, לפתוח דלתות אחת לשנייה ולהאמין אחת בשנייה. כשאנו נאמין בעצמנו, כבר לא נצטרך אף אחד שיואיל בטובו לכופף עוד קריטריון כדי לתת מצג שווא של שוויון מגדרי!
