פעם, הרבה־הרבה שנים לפני הקורונה, היה יום האם. ואז לקחו לנו אותו והכריזו על "יום המשפחה". זוכרות? כשהבנו שאין טעם להילחם בגזֵרה התחלנו להיאבק על כך שכ-ל סוגי המשפחות ישתתפו בחגיגה. כך החמצנו את האתגר האמיתי של האירוע: להפיק תמונה משפחתית מודפסת (!) שבה גם רואים את כולם וגם אנחנו נראות טוב. והשנה מה? לא ברור. יום המשפחה נועד להזכיר לנו כמה אנחנו אוהבות את המשפחה שלנו וכמה חבל שאנחנו לא מבלות עם הילדים יותר ומוקירות את מה שיש לנו. השנה המשימה הזאת לא רלוונטית. אני לא צריכה יותר זמן עם הילדות שלי.
אני לא יכולה להוקיר כל רגע איתן, כי הן כל הזמן איתי. וכבר אין תמונות שאני נראית בהן טוב, כי זו הייתה השנה הכי קשה בעולם. ובכל זאת, צריך לחגוג. אם לא נדע להעריך את הרגעים הקטנים, איך נדע שעבר עוד יום? הנה כמה רעיונות לחגיגת יום המשפחה בימי קורונה:
ארוחת בוקר
כן, גם אני עברתי לגור בחודשים האחרונים במטבח. מבשלת, אופה, מתפיחה, קוצצת. סרוויס של שלוש מנות ונשנושים מופעל פה 24/7, חלילה שהטף ירעב לדקה. יום המשפחה הוא הזדמנות לגלגל את האחריות לצד שמתחת לגיל ההסכמה. שיסחטו מיץ תפוזים, יחתכו ירקות ואצבעות ויערבלו תערובת לפנקייק. אתן חולות שליטה או שאין לכן כוח או זמן לנקות אחריהם? אפשר להזמין בראנץ' מפנק פלוס אלכוהול ומטעמי בוטיק. חג או מה?
אלבום
פעם, כשעוד היה מותר לצאת החוצה, היינו מצטלמים מלא. הנה, אנחנו בטבע, הנה אנחנו אצל סבתא. הנה חו"ל, זוכרים ילדים, חו"ל? (הפסקת בכי). עכשיו זו הזדמנות ללקט את כל התמונות האלה, לכתוב זיכרונות, להדביק מדבקות, לאצור את התקופה הזו, כי עוד נתגעגע אליה. לא מרגישים יצירתיים במיוחד? יש מספיק אתרים ואפליקציות אונליין שישמחו לעצב את האלבומים האלה עבורכן וגם לשלוח אותם לסבתא שלא ראתה את הנכדים כבר שנה (ראבק, היא כבר עשתה שני חיסונים, למה היא מחכה?).
מסיבת פיג'מות בסלון
מה השעה עכשיו? איזה יום היום? האם זה רלוונטי? לא. מכיוון שיום המשפחה יוצא השנה ביום שישי, גם אין זומים - הזדמנות פז לשבור שגרה ולערוך מסיבת פיג'מות בסלון. הביצוע קל להפליא: מביאים את כל המצעים והכריות בבית, פורשים אותם בסלון. מכינים קערת פופקורן אקסטרה לארג', מוסיפים עדשים צבעוניות, משפדים מרשמלו, שורפים אותו על הגז ומספרים צ'יזבטים לאור פנס. למשל צ'יזבט על הדחייה של פתיחת מערכת החינוך ואחריו סרט מפחיד (רצוי עם סוף טוב).
קליפ
יום המשפחה בבית הוא הזדמנות מצוינת לצלם סרטון ביתי שמתעד את האהבה השורה במעונכם דרך קבע ולנצור זיכרונות מהתקופה - עדיף עם פילטר. אפשר לכתוב תסריט, להיעזר במתבגרים לעריכה ולצילום ולטמון את קפסולת הזמן הזאת בענן (או בטיקטוק). בחגיגות של השנים הבאות תוכלו לשלוף אותו ולהיזכר בערגה בשנה ההיא שלא יצאנו מהבית, אמא עלתה שבעה קילו ובסוף גם התגרשה מאבא.
3 צפייה בגלריה
למטיבי לכת בבית: חדר בריחה שמבוסס על משימות ממיטב הנוסטלגיה המשפחתית
(צילום: shutterstock)
זמן תרבות
זוכרות שבסגר הראשון שלחו המון לינקים להצגות איכותיות ולסיורים במוזיאונים, ואתן אמרתן לעצמכן: איזה יופי, נעשיר את עולמם התרבותי של הילדים בעודנו בחל"ת? אז אנחנו יודעות שבסוף לא עשיתן את זה. יום המשפחה הוא אחלה יום להרגיע את המצפון שמושיב אותם כל היום מול האייפד ולבחור סיורים וירטואליים שאפשר לעשות במשותף. לכו ללובר מבחינתנו, להצגה, לסדנת אוריגמי. כל מה שירגיע את המצפון.
חדר בריחה או "חפשו את המטמון"
אני בטוחה שאתן מכירות את הבית היטב. אחרי הכל, בקושי יצאתן ממנו השנה - אבל תתפלאו, הוא עוד יכול להפתיע. אפשר ליצור חדר בריחה ביתי שמבוסס על משימות ממיטב הנוסטלגיה המשפחתית וחידות היגיון או לפזר רמזי "חפשו את המטמון" בין מכונת הכביסה למייבש. הפרס: צפייה משותפת ב"לשבור את הקרח" בפעם ה־157 אלף.
"גמד־ענק"
הודי בעובדות, בני המשפחה הם המעגל החברתי היחיד שלך עכשיו. לפעמים את לא סובלת אותם, הם מעצבנים אותך ואין לך לאן לברוח. נו, וכשעבדת במשרד זה היה אחרת? ואיך שברת עם הקולגות המעצבנים את הקרח? עם קצת מזל במשחק "גמד־ענק"! אפשר לחלק משימות ברוח זו לאורך השבוע או להחליט שכל אחד מפתיע בן משפחה אחר ביום המיוחד הזה במתנה תוצרת בית.
לא לעשות כלום
זכרו, יום המשפחה היה יום האם וגנבו לנו אותו. אין לכן שום מחויבות לציין אותו, בעיקר השנה. שחררו ולכו לשנ"צ מורחב.
