רותי ברודו, המייסדת והבעלים של קבוצת המסעדנות והאירוח R2M (שכוללת, בין היתר, את המסעדות קופי בר ודיסקו טוקיו; המלונות מונטיפיורי והרצל 16 והמעדניות דליקטסן ובייקרי); שופטת בריאליטי "MKR המטבח המנצח" בקשת 12. בת 59, בזוגיות, מתגוררת בתל־אביב.
איך הפכת להיות מזוהה עם מאבק המסעדנים?
"פשוט נלחמתי עם כולם לפתיחת המסעדות אחרי הסגר הראשון. הייתה תקופה מסוימת שבה אפשרו לנו לעבוד, ואז החליטה הממשלה באופן פתאומי לסגור ביום חמישי את כל המסעדות, אחרי שכולנו נערכנו עם סחורה לסוף השבוע. זה כבר היה מוגזם: אתם חושבים שהעסק מהווה סכנה? תודיעו מראש. הודעתי שאני לא אסגור את המסעדות שלי והובלתי אחריי בעלי מסעדות נוספים, מה שהביא בסופו של דבר לביטול ההחלטה. אם בזכות זה אני מקבלת פרס מ'לאשה', אני חושבת שיש אנשים שמגיע להם יותר".
"יכלו לתת לנו למשל להאכיל אנשים בחוץ. אנשים ממילא לקחו את האוכל וישבו בספסלים ציבוריים לאכול. בכל העולם נותנים לאנשים לאכול באוויר הפתוח"
כמה עובדים הוצאת לחל"ת?
"הוצאתי מחצית מהעובדים. סגרתי את הבראסרי, הרחבתי את שירות המשלוחים אונליין, והפעלנו את מעדניות הבייקריז והדליקטסן, שהצילו אותנו. 50% מהעסק מתפרנס היום מהן.
"למזלנו, כבר לפני שמונה שנים החלטנו לא לשים את כל הביצים בענף המסעדות, שעוד לפני הקורונה היה בסכנת קיום, ולכן האונליין שלנו היה מוכן לפני המשבר. היינו יותר מוכנים מהחברים שלנו לענף. אבל ראינו את הקושי של המסעדנים עוד לפני הקורונה".
לכן הגשת, למשל, בג"צ נגד ההיטל על עובדים זרים?
"מדובר בהיטל דרקוני. יום אחד המדינה קמה בבוקר והחליטה לגבות מאיתנו מס רטרואקטיבי על העסקת עובדים זרים. היום אנחנו חייבים עשרה מיליון שקל על עשר שנים אחורה. הגשנו עתירה לבג"צ ולצערי הפסדנו, אבל אני ממשיכה במאבק".
והמאבק שניהלתם בקורונה נשא פרי?
"כן ולא. לא, כי עובדה שהמסעדות עוד לא נפתחו (נכון לכתיבת שורות אלה). וכן, כי בכל זאת השגנו פיצוי מסוים למסעדנים, אם כי לא בסכומים שמכסים את ההפסדים הגדולים. יכלו לתת לנו למשל להאכיל אנשים בחוץ. אנשים ממילא לקחו את האוכל וישבו בספסלים ציבוריים לאכול. היה צריך לאפשר להם להחליט בעצמם אם הם רוצים לשבת בחוץ. בכל העולם נותנים לאכול באוויר הפתוח".
רוב המסעדנים התלוננו שמאחר שלא אפשרו להם לעשות טייק אוויי בעצמם זה הביא לקריסתם.
"זה נכון, ולצערי גם אנחנו משתמשים ב'וולט' ובחברות שליחים אחרות. בסופו של דבר העלות הזאת תתגלגל לצרכן הסופי".
"אני פועלת גם למען נשים בסיכון, אבל לא רוצה לנפנף בזה. בשנה האחרונה, אולי גם בגלל הקורונה, עלה מספר הנשים המוטרדות, המוכות והנרצחות, וזה גרם לנו בקבוצה להשתתף במאבק. החלטנו שעל כל כוס קפה שקונים מאיתנו, נפריש שקל אחד כתרומה למאבק"
הפעילות סביב פתיחת המסעדות עוררה בך רצון להרחיב את המעורבות החברתית שלך?
"אני פועלת גם למען נשים בסיכון, אבל לא רוצה לנפנף בזה. בשנה האחרונה, אולי גם בגלל הקורונה, עלה מספר הנשים המוטרדות, המוכות והנרצחות, וזה גרם לנו בקבוצה להשתתף במאבק. החלטנו שעל כל כוס קפה שקונים מאיתנו, נפריש שקל אחד כתרומה למאבק, אבל זו תרומה צנועה מאוד".
ומי השפיעה עלייך לטובה?
"אורנה בנאי, כי היא אומרת באומץ את מה שאני לא מעיזה להגיד. אני מסכימה איתה שזו מגפה שהיו צריכים להתמודד איתה אחרת, ובטח לא להרוס בגללה אלפי עסקים. אני לא מכחישת קורונה, אבא שלי נפטר מקורונה לפני חצי שנה, בגיל 91, אבל הטיפול במגפה לא הגיוני בעיניי. אני התחסנתי כי אני לא רוצה למנוע מעצמי את הדרכון הירוק, אבל זה בדיוק כמו שהתחסנתי נגד שפעת. לא פחות ולא יותר".
