מגזין "לאשה" מצדיע זו השנה השלישית במסגרת פרויקט "המשפיעות לטובה" לנשים מפורסמות שסייעו ליצור שינוי חיובי בתחומים שונים. בין המשפיעות לטובה ניבר מדר (26), דוגמנית, פרזנטורית של מותג התכשיטים ״פדני״ ושל מותג ההלבשה התחתונה ״אינטימה״, מתגוררת ביהוד עם בן זוגה, השחקן־דוגמן, תומר טליאס.
צפו בראיון עם ניבר מדר
(כתבת וידאו: הילה רגב, צילום: טל שמעוני)
מה גרם לך לספר לפני קצת פחות משנה בכתבת שער של "לאשה", על הדיכאון הכרוני שאת סובלת ממנו?
"רציתי להוציא את זה החוצה. רציתי שהתדמית של ניבר הדוגמנית, שהכל נוצץ ומושלם אצלה, תסתנכרן עם המציאות האמיתית של חיי. עבורי זה היה ממש כמו לצאת מהארון, שלא אצטרך עוד להמשיך להסתיר ולייפות. המקצוע שלי דורש המון יח"צ, ראיונות וחדירה לפרטיות, וכל הזמן הרגשתי שאני צריכה לעמוד על המשמר. זה משהו שהסתרתי גם מהאנשים הכי קרובים אליי, מבני משפחה, מהאנשים שעובדים איתי, וזה הכביד עליי מאוד.
"בנוסף, הרבה פעמים הרגשתי שבגלל שאני מסתירה את מה שעובר עליי, הסביבה לא באמת מבינה אותי. אם לא הייתי מחזירה טלפון במיידי או שהייתי מגיבה בצורה קרה, אנשים היו לוקחים את זה אישי מאוד, חושבים אולי שיש לי מניירות של דיווה, ולא מבינים שאני פשוט לא זמינה רגשית באותו רגע. החשיפה העלתה מודעות אצל כל הסביבה שלי, ובהתאם התמיכה הרבה יותר גדולה ונכונה. היום רואים אותי יותר כבן אדם, ולא רק כעסק שרץ".
עד כמה חששת לפני שהכתבה התפרסמה?
"חששתי מאוד. פחדתי שינצלו את זה נגדי, שזה יתפרש כמשהו שלילי, שיראו בזה חולשה, אולי אפילו אות קין. כבר למדתי שידם של אנשים קלה על המקלדת, בייחוד כלפי אנשים במקצוע כמו שלי, ומאחר שחשפתי נקודת תורפה מטורפת, הרגשתי שאם ילחצו עליה, זה יכאב מאוד".
אבל הופתעת לטובה.
"לגמרי. קיבלתי כמות עצומה של תגובות אוהבות ומחבקות. עד היום אנשים לא מפסיקים לכתוב לי. הבנתי שהחשיפה שלי עוזרת לא רק לי, אלא לרבים שסובלים כמוני. אנשים מבינים שגם בחורה שחושבים שהחיים שלה מושלמים, למעשה עוברת מה שהם עוברים. זו הסיבה שמאז אני ממשיכה לדבר על הנושא בפתיחות. אני מחזקת אחרים והם מחזקים אותי".
"קיבלתי כמות עצומה של תגובות אוהבות ומחבקות. עד היום אנשים לא מפסיקים לכתוב לי. הבנתי שהחשיפה שלי עוזרת לא רק לי, אלא לרבים שסובלים כמוני"
במה מתבטאת העזרה שלך?
"אני חושבת שבתור התחלה, בעובדה שאני משתפת מניסיוני: איך אובחנתי באיחור לאחר שפניתי לטיפול פסיכולוגי ופסיכיאטרי, איך נאבקתי במחשבות אובדניות, איזה כדורים לקחתי. זה גורם להרבה אנשים שסובלים מאותן תופעות וטרם הלכו לטיפול, לפנות לאנשי מקצוע. לפי התגובות שאני מקבלת, אני יודעת שגם הצלחתי לנרמל את הסיטואציה עבור רבים. כל מיני אנשים שהתביישו, שחששו מכל מיני סטיגמות, שאמרו 'מה פתאום שאלך לפסיכיאטר? יחשבו שאני משוגע', הבינו שאין במה להתבייש ושאין בזה כל דבר רע. אני מקבלת אלפי הודעות לאינסטגרם ולצערי לא יכולה לענות לכולן, אבל אני משתדלת לענות כמה שאפשר".
מה הם שואלים?
למשל, אם אני ממליצה לפנות קודם לפסיכולוג או מיד לפסיכיאטר, אם הכדורים גרמו לעלייה במשקל ועוד".
מה מצבך כיום? את נוטלת תרופות?
"כן. בריאיון ההוא ל'לאשה' סיפרתי שבדיוק הפסקתי עם הכדורים, שנטלתי אותם כמה חודשים והרגשתי מאוזנת ושבמקביל רכשתי כלים שסייעו לי להתמודד בלי תרופות. אבל מהר מאוד הבנתי שלמוח יש רצונות משלו, שהוא חזק ממני, ושאני לא באמת יכולה לשלוט בדיכאון. אמרתי לעצמי שאם יש משהו שיכול לשפר באופן ניכר את איכות חיי, אין סיבה שלא אקח אותו. חבל לסבול. היום אני נוטלת בקביעות פריזמה".
אם זה היה בידייך, מה היית משנה בטיפול של המדינה באנשים שסובלים מבעיות נפשיות?
"בראש ובראשונה, אני חושבת שטיפולים פסיכולוגיים ופסיכיאטריים צריכים להיות הרבה יותר נגישים. הטיפולים הללו יקרים מאוד, ואם רוצים לקבל אותם דרך קופות החולים - לוקח זמן רב עד שמצליחים להשיג תור. בנוסף, צריך לעורר מודעות לנושא גם בבתי הספר. חשוב שמורים יעברו הכשרה שתיתן להם כלים לזהות תלמידים שאולי סובלים מדיכאון כדי שיוכלו להפנות אותם לגורמים המתאימים.
"עשיתי הפסקה בנטילת הכדורים, אבל הבנתי שלמוח יש רצונות משלו ושאני לא באמת יכולה לשלוט בדיכאון. אז אמרתי לעצמי שאין סיבה לסבול וחזרתי לקחת תרופות"
"אני, כאמור, סבלתי מדיכאון כרוני במשך שנים, עוד כשהייתי תלמידת תיכון, אבל לא ידעתי שזו הבעיה. הסביבה לא הבינה אותי, חשבו שמשהו לא בסדר בי, שאני עצלנית, לא חברותית, בזמן שאני בעצמי הרגשתי דפוקה. כשהלכתי לפני שנתיים לראשונה לפסיכיאטר והוא נתן לי את האבחנה, הרגשתי הקלה מטורפת. גם כי הבנתי שיש הסבר ביולוגי לכל מה שאני חווה וגם כי יש לזה טיפול. אם הייתי יודעת את זה לפני שנים, היו נחסכות לי שנים רבות של סבל".
ומי השפיעה עלייך לטובה?
"אופרה ווינפרי. אישה שנולדה לזוג בני עשרה עניים, גדלה בכמה בתי אומנה, נאנסה בגיל תשע והצליחה כנגד כל הסיכויים להפוך לאחת המנחות ונשות העסקים הגדולות בעולם. היא הקימה קרן צדקה שתורמת מיליוני דולרים בכל שנה למטרות שונות, ומצליחה לגעת, לתת השראה ולהשפיע על מיליוני אנשים בלי הבדל של גזע, לאום, מין ודת".
פורסם לראשונה: 11:24, 03.03.22
