מיני, הבגד החתרני, חוזר למסלולי התצוגות ולאופנת הרחוב. הפעם, בניגוד לעבר, הוא לא מעורר סערה אלא משתלב כחלק מהמלתחה היומיומית שלנו, כאופציה ולא כטרנד מחייב, לצד "המתחרה" הקלאסית, חצאית המקסי.
מייחסים את עיצוב חצאית המיני למעצבת הבריטית, מרי קוואנט, שהחלה לעצב ולמכור אותה בתחילת שנות ה־60 של המאה הקודמת. היא טענה שההשראה לעיצובה הגיעה דווקא מהרחוב, ממלתחת הנערות הבריטיות, שנכנסו עם חצאיות חתוכות, לחנות הבגדים שלה "באזאר" ברחוב קארנבי, ברובע סוהו של לונדון. את השם מיני אימצה בהשראת שמה של המכונית הפופולרית של אותה תקופה "מיני קופר". קוואט תיזכר גם כמי ששינתה את האופן שבו נשים התלבשו כחלק מהמהפכה החברתית, בעיקר הפמיניסטית, של אותן שנים. בשנות ה־60 של המאה הקודמת נעשתה חצאית המיני סמל מהפכני וחתרני שעורר לא מעט ביקורת וסקנדלים.
מבריטניה נדדה חצאית המיני למדינות נוספות ולא תמיד התקבלה באהדה. בהולנד נאסר ללבוש מיני, ובצרפת קוקו שאנל אמרה: "זה נורא להראות את הברכיים, זה אפילו מגונה", אך דווקא בצרפת קיבל המיני גושפנקא יוקרתית כשמעצב אופנת העילית המודרניסט, אנדרה קוראז', עיצב שמלת מיני במבנה של טרפז בקולקציית אופנת עילית ב־1965. אחריו אימצו את הסגנון גם איב סן לורן ופייר קרדן, ומאז המיני חוזר למסלולי האופנה מדי כמה שנים.
חצאית המקסי נתפסת כאלטרנטיבה לחצאית המיני, ולא רק לשעות הערב או לאירועים מיוחדים, אלא גם לשעות היום, כמו חצאית ג'ינס או חצאית התפורה מבדים של מדי צבא או אפילו מטול שקוף. מי שמתלבטת בין מיני למקסי יכולה לבחור בשמלה המשלבת בין השתיים, קצרה מלפנים וארוכה מאחור או ללבוש גרסה משולבת, במראה שכבות חצאית מיני מעל חצאית מקסי.
פורסם לראשונה: 08:15, 27.05.24
