עו"ד שרון זגגי פנחס, בת 50, נשואה ואם לשלושה (20, 17, 13) היתה התובעת הראשית בצה"ל. היום היא עורכת דין פרטית במשרד 'נחמני־בר' בתחום המשפט הפלילי, ומייצגת בין היתר נפגעות ונפגעי עבירות מין ועבירות אלימות. ב-26 בנובמבר היא תרצה בכנס שיתקיים בהיכל התרבות בתל אביב לציון היום הבינלאומי למאבק באלימות נגד נשים.
על מה תדברי בכנס?
"על המאבק להכרה וצדק עבור קורבנות האלימות המינית המחרידה שהתרחשה ב־7 באוקטובר בעוטף. הכנס מתקיים ביוזמת איגוד מרכזי הסיוע לנפגעי ונפגעות תקיפה מינית. השגת הצדק יכולה להיעשות בכל מיני דרכים, לא רק בהליך פלילי. למשל, בהליכים בינלאומיים כמו סנקציות או תביעת פיצויים לקורבנות".
איך אפשר למצות דין פלילי, כשלא ניתן להצביע ספציפית על התוקף?
"במקרה זה אפשר להעמיד לדין את כולם ולא צריך להוכיח באופן פרטני שטרוריסט מסוים פגע באישה מסוימת. ברגע שההמון, שהתפרק מכל ערכים של מוסר ונורמות אנושיות, פרץ במתקפה מתוכננת ומתואמת, האחריות המשפטית היא על כל מי שהשתתף באירוע. מספיק להוכיח שמישהו ידע לאן הוא הולך, הוא היה צריך לצפות שזה מה שיקרה, ולכן כל מי שהשתתף בפוגרום הזה אשם במעשה".
סיפור מזעזע במיוחד?
"כל הסיפורים מזעזעים, קשים ומחרידים, אי אפשר לדרג אותם. כולם נעשו באופן מכוון מול בני זוג, קרובי משפחה או חברים, כדי להגביר את הטרור והפחד. ברוב המקרים הקורבנות הוצאו להורג לאחר מכן, אבל יש כאלה שנשארו בחיים, למשל עמית סוסנה, שחזרה מהשבי וסיפרה על פגיעה מינית מאוד קשה".
המעשים המחרידים נעשו רק לצורך טרור או גם בשם איזושהי אידיאולוגיה דתית?
"מהדו"ח שהוציא תת־מזכ"ל האו"ם עולה שיש קשר בין אידיאולוגיה ובין פגיעות מהסוג הזה. אנחנו רואים את אותן תופעות מכל מיני זירות, וזה מלמד על שיטתיות ותכנון מוקדם. ברור שזה נעשה גם במטרה לעורר טרור ולפגוע בנו כקהילה, כדי שכולם יראו, יפחדו ולא יחזרו לבתיהם".
"ברגע שההמון, שהתפרק מכל ערכים של מוסר ונורמות אנושיות, פרץ במתקפה מתוכננת ומתואמת, האחריות המשפטית היא על כל מי שהשתתף באירוע"
היית התובעת הצבאית הראשית בצה"ל. איך הגעת לתפקיד?
"סיימתי לימודי משפטים באוניברסיטת בר־אילן והתגייסתי כעתודאית לפרקליטות הצבאית, שם שירתי במשך 25 שנה עד לתפקיד התובעת הצבאית הראשית. במסגרת תפקידי קידמתי את נושא זכויות נפגעים והובלתי עם הפרקליט הצבאי הראשי, שרון אפק, את הצעת החוק של ח"כ מרב מיכאלי להכיל את חוק נפגעי עבירה גם בצבא. לפני חמש שנים השתחררתי".
מהו "פרויקט דינה"?
"אנחנו צוות של שש נשות מקצוע בכירות מתחומי המשפט והמגדר, שהתגבש כדי לסייע בהרכבת התמונה של הפגיעות המיניות שהתרחשו על ידי מחבלי חמאס. הצוות כולל גם את השופטת בדימוס נאוה בן־אור, מנכ"לית הרשות לקידום מעמד האישה לשעבר, עו"ד איילת רזין בית־אור, פרופ' רות הלפרין־קדרי, יו"ר שדולת הנשים טל הוכמן ואשת התקשורת איטה פרינץ גיבסון".
איך הצוות הזה התגבש?
"מיד אחרי השבת השחורה התחילה כל אחת מאיתנו לפעול במעגלים שלה למען הכרה וצדק לקורבנות, וכשהבנו שאנחנו פועלות באותם תחומים, החלטנו לאחד כוחות ולהקים את הפרויקט תחת 'מרכז רקמן' באוניברסיטת בר־אילן. אנחנו לוקחות את החומרים שנאספו על ידי כל גורמי החקירה, ואת כל הידע, התובנות והמסקנות ומעבירות אותם בכל העולם, כי מה שקרה פה חסר תקדים בהיקף החומרה שלו.
"אנחנו לא מייצגות נפגעות ונפגעים באופן אישי, אלא עוסקות בהיבטים האסטרטגיים של ההכרה והצדק, מתוך מטרה שמה שאנחנו עושות יעזור לכולם".
למה בחרתן בשם "פרויקט דינה"?
"יש כאן דו־משמעות, גם הדין שלה וגם דינה, בתו של יעקב, האישה הראשונה בתנ"ך שנחטפה ונאנסה".
