ד״ר לוי אברהם הוא מנתח פלסטי מפורסם העובד במרפאתו הממוקמת ביהוד-מונסון, בואך סביון, ואחראי על התחום הפוסט בריאטרי (ניתוחים לעיצוב הגוף לאחר ירידה מסיבית במשקל) בבית החולים הציבורי מאיר. כעת מספר הדוקטור בשיחה גלויה על רזי המקצוע, על דרך החתחתים הקשה, על עולם הזוהר ואביבית בר זוהר, וכן, על היום שבו ניתח את אמו ומה שקרה בדרך. כתבה היוצאת מהקרביים ומהבטן.
״פה נולדתי וככל הנראה פה גם אמות״, מספר ד”ר אברהם לוי ומצביע על החלל היפה שבו אנו מכונסים. ״נולדתי בבית הזה בשנת 1972, ואני זוכר כיצד עבדתי בבית המלאכה של אבי הנגר שעל חורבותיו בנינו במו ידינו את המרפאה הנוכחית שלי״.
מתי ידעת שאתה רוצה להיות מנתח פלסטי?
“זכור לי שכבר בהיותי בן 14 החלו בנות העיר סביון להגיע לתיכון עם גבס על אפן, לאחר ניתוח אף. בתקופה ההיא ניתוחים פלסטיים היו בחיתוליהם, ורק עשירי הארץ יכלו לרכוש אותם. אחותי, שגדולה ממני בארבע שנים, כבר אז החלה ‘לפמפם’ לי שאני צריך להיות מנתח פלסטי. ככל הנראה היא חשבה הרבה שנים קדימה, ליום שבו היא תרצה לעבור ניתוח מתיחת פנים״, מתלוצץ ד״ר לוי.
לא היו לך התלבטויות בדרך? הרי זה מאוד חריג שילד בן 14 ידע מה הוא יהיה בגיל 40.
“מאז ומתמיד נמשכתי מאוד לעיצוב. אבא שלי שהיה חרש עץ אמן הכניס בנו את האהבה לאמנות. המטבחים הכפריים שבנה לפני 40 שנה עדיין עומדים על תלם בבתי השכנים ובאזור בקעת אונו. בכל חופש גדול עבדתי עמו בנגריה, ועדיין זכור לי ריח העץ הנעים בזמן ניסור הקרשים. מאז ומתמיד אהבתי יצירה ואמנות פלסטית תרתי משמע. עוד מהיותי בגן הייתי טוב בציור, פיסול ועוד. אפילו בצבא שבו שירתתי כלוחם בדובדבן, אני הייתי זה שמאפר את הצוות לפני יציאה לשטח. מצד שני תמיד אהבתי מדעים, טבע ובוטניקה. למדתי בתיכון 5 יחידות ביולוגיה, 5 יחידות כימיה, 5 אנגלית והשלמתי 5 מתמטיקה. לאחר השירות הצבאי הייתי מאבטח באל על ובשגרירויות בחו”ל במשך שנתיים. בסיום תקופה זו התלבטתי אם ללמוד רפואה ופלסטיקה או ללמוד ארכיטקטורה ועיצוב פנים. לבסוף נפל הפור, נסגר הגולל, והחלטתי ללכת על עיצוב פנים (face) ולא על עיצוב פנים (interiors).
“כשהתחלתי את לימודי הרפואה, חבריי לספסל הלימודים לעגו לי כיצד אצליח להתקבל לפלסטיקה שהיא אחת מההתמחויות הקשות ביותר. סיימתי את בית הספר לרפואה, עבדתי בבית החולים יוספטל כרופא מיון, פנימית וכירורגית. התעסקתי בהצלת חיי אדם, מטיפול בשברים, בילדים ועד לאירועים לבבים. בהמשך עברתי לבאר שבע להתמחות שארכה שבע שנים. אגב, מעולם לא זנחתי את אהבתי לארכיטקטורה ועיצוב פנים. גם במהלך לימודי הרפואה עבדתי בתכנון ובשיפוץ בתים ומכירתם, וגם את שתי הקליניקות שלי, הישנה והחדשה, תכננתי ועיצבתי במו ידיי”.
שוב בבטן של אמא
התגנבה שמועה לאוזניי שניתחת את אמך? תוכל לספר לנו יותר?
“אמי סבלה מבטן שמנה עם קפלי שומן ועור רפוי ועודף. היא ילדה אותי במשקל 4.970 ק״ג, אז רק מזה ניתן להבין את עודף העור”, מתלוצץ ד״ר לוי. “לפני כחמש שנים החלטנו יחדיו לבצע ניתוח למתיחת בטן. במהלך ההרדמה, עקב ירידה מהותית בחמצון הדם, היה קשה מאוד למרדים להכניס לה טובוס (צינור הנשמה) ברמה שבה הוא נאלץ בעזרת מרדים נוסף לבצע הנשמה במפוח ושימוש בסיב אופטי עד להחדרת צנרור. לאחר הניתוח הוא שאל אותי כיצד לא נלחצתי”.
איך באמת?
“ברור שקצת נלחצתי בפנים, אבל אם אראה לחץ חיצוני, במה זה יעזור? נהפוך הוא, אם אלחץ, גם הסביבה תלחץ. כל פעולה תהפוך למסורבלת וקשה יותר. אני נלחץ רק בסיטואציות שבהן אני לא יכול לשנות משהו בנידון וגם אז משתדל שלא להקרין את זה על הסביבה. לנשום עמוק בשקט, לספור עד עשר ולהירגע. מנתח חייב לשמור על קור רוח. אם אנו הרופאים לא נתנתק ברמה מסוימת, נשתגע. פעמים רבות אנשים חושבים שרופאים קרים, הם לא מבינים שברמה הפילוסופית אין להם ברירה. כשניתחתי את אמא שלי, באמצע ניתוח מתיחת הבטן התלוצצתי עם הצוות שזה ממש מגניב להיות ‘בפעם השנייה’ בבטן של אמא שלי”.
ואיך אמך החלימה? מה עם הכאבים?
“יום לאחר הניתוח היא כבר טיפלה בילדים של אחותי”.
עולם הפלסטיקה מלא כביכול בזוהר. ספר לנו האם כך זה גם במציאות?
“כידוע לא כל הנוצץ זהב. העולם הפלסטי במציאות הוא בעיקר פסיכולוגיה מעשית. אנחנו לוקחים אדם עם חוסר סיפוק נפשי, ודרך השינוי החיצוני שלו אמורים להקנות לו אושר. פעמים רבות אכן הפציינט מרוצה מאוד, אך לעתים ישנם סיבוכים, ולעתים התוצאה אינה מספקת את הפציינט מכיוון שבעיני רוחו הוא ציפה למשהו אחר. החוכמה היא לעשות כמה שיותר תיאום ציפיות ולצמצם את הפער הזה. לזהות פציינטים דיסמורפיים ברמה משמעותית (אובססיביים לגבי המראה החיצוני שלהם), ולא לנתחם. ככל שאני מנתח שנים רבות יותר, אני מבין שאנו הפלסטיקאים בעיקר מנתחי נפש”.
ובכל זאת ד״ר, הסלבריטאיות שמגיעות – אין הרבה זוהר במקצוע?
“בסופו של יום גם מפורסמים הם בני אדם. ניתחתי למשל את אביבית בר זוהר שרצתה לעצב את בטנה. בתחילה עשינו רק עיצוב, אך אביבית ביקשה ממש קוביות. הזרקתי ללאון מהאח הגדול, לאביבה תבורי, לאלה מהמרוץ למיליון, עשיתי פילינג למריה דומרק ועוד. יש גם מפורסמים בקנה מידה בינלאומי שניתחתי אך איני יכול לנקוב בשמם”.
מרפאות לוי | 03-5362805 | מוצקין 12, נווה מונוסון - יהוד
