"'חם לי, תדליק מזגן'. 'תפתחי חלון', עונה הבויפרנד. אני פותחת חלון, באמת יש רוח נעימה, אבל זה לא מספיק. מדליקה מזגן. באמצע הלילה אני מתעוררת שטופת זיעה. הגופייה שלי ספוגה. ידעתי שהוא יסגור את המזגן, אני כועסת. אבל האור הכתום על המזגן מהבהב 22. אני מחליקה מהמיטה כמו על מגלשת מים ומגששת את דרכי לחדר האמבטיה. לא ברור למה אני מזיעה ככה. אבל אם אני צריכה הוכחה שלא חלמתי, אני רק צריכה להביט על עצמי במראה: השיער, שהיה חלק ומבריק רק לפני כמה שעות, נראה כמו אצות ים שהסתבכו ברשת דייגים. פתאום זה מכה בי: כל התסמינים שאני חווה בחודשים האחרונים מעידים שאני בגיל המעבר".
את הדברים האלה העלתה לאחרונה לפייסבוק העיתונאית גאיה קורן (52), מחברת הספר "אני מלכה גרושה באושר" ומנחת הסדנאות "אני מלכה להערכה עצמית" - וסחפה את הרשת.
"המון נשים כתבו שהן אהבו את הפתיחות", היא מספרת, "שהנה סוף־סוף מישהי מדברת על הנושא. זה הרגיש לי מוזר, כי כל מי שבאזור הגיל שלי מן הסתם חווה את מה שאני חווה. מצד שני, זה שנשים מתביישות בדברים מסוימים לא חדש לי. אני הרי עושה סדנאות לנשים גרושות וכל הזמן פוגשת נשים שמתביישות למשל להגיד שהן גרושות. כאילו שזה אות קין. מתברר שהן מתביישות גם בעניין הזה".
את מבינה למה?
"אני מניחה שיש נשים שמתקשות להכריז שהן בגיל המעבר, כאילו הן מכריזות שהן כבר לא אטרקטיביות".
וזה כמובן לא נכון.
"תשמעי, אני בת 52 ומרגישה אטרקטיבית. מצד שני אני בטח פחות אטרקטיבית ממה שהייתי בגיל 40. כשאני רואה את הצוואר שלי במראה פחות בא לי עליו. אבל אין לי ברירה אלא לקבל את זה. אם יש משהו שלמדתי בחיי זה שבכל גיל התלוננתי בלי להבין כמה טוב לי באותו רגע. כשהייתי נערה התלוננתי שאני מחוצ'קנת וחד גבה, בטירונות הרגשתי שמנה כי אכלתי את כל השקם. אחרי שהתחתנתי וילדתי שנאתי את סימני המתיחה. היום אני כבר יודעת שבגיל 60 אתגעגע לגיל 50 ואומר לעצמי, 'על מה התלוננת?'".
את בת 52, למה כל כך הופתעת שאת בגיל המעבר?
"הפסקת המחזור לא היוותה מדד עבורי, כי יש לי התקן תוך רחמי. כבר למעלה מעשור שאין לי מחזור. לפני שנתיים התחלתי לסבול מגלי חום, אבל הם נמשכו חודשיים ואז חלפו. חשבתי לעצמי שזהו, שעברתי ממש בקטנה את המנופאוזה".
אבל לא.
"מתברר. בחודשים האחרונים התחלתי לסבול מכל מיני תופעות שבכלל לא חשבתי שהן קשורות לגיל המעבר. התעוררתי באמצע הלילה ערנית לגמרי, אבל חשבתי שזה בגלל שקניתי מזרן חדש או שזה בגלל בן הזוג שתופס לי את כל הספייס. מסכן. היה איזה יום שהערתי לו באמצע השינה. הוא אמר: 'עוד שנייה אני נופל על הרצפה'. הסתכלתי וראיתי שהוא ישן כולו מצומק על הקצה".
מה הכי מפריע לך?
"החוסר בשינה רציפה והמשקל. התחלתי להתאמן שלוש פעמים בשבוע אימון פונקציונלי קשה בטירוף. אני שורפת כל שיעור איזה 600 קלוריות, אוכלת בדיוק כמו שאכלתי לפני כן ולא יורדת גרם".
עם יד על הלב, אם לא היית בזוגיות, היית כותבת את הפוסט?
"כבר שנים שאני כותבת על החיים שלי וגם על הדברים הפחות יפים בהם. דווקא בגלל שאני בזוגיות, לפעמים אני מתלבטת אם לכתוב משהו, כי אני לא רוצה שזה יהיה מביך בשבילו".
קורן: "זה שנשים מתביישות בדברים מסוימים לא חדש לי. אני כל הזמן פוגשת נשים שמתביישות למשל להגיד שהן גרושות. מתברר שנשים מתביישות גם בעניין המנופאוזה"
יש נשים שהיו חוששות להתחיל קשר חדש עם מישהו שיודע שהן מזיעות בלילה.
"עם זה אני מסכימה. אני באמת זוכרת שאמרתי לעצמי, 'וואלה גאיה, איזה מזל שיש לך בן זוג'. תהיתי 'מה הייתי עושה אם עכשיו הייתי מכירה מישהו, נכנסת איתו למיטה ואז מתחילה להזיע?'. מה הייתי אומרת לו? 'הזעתי כי הסקס שעשינו לפני ארבע שעות היה כל כך סוער'? גם עבורי זה עדיין מביך, למרות שאני כבר ארבע שנים בזוגיות. כשאני מתעוררת ספוגת זיעה והשיער שלי נראה כמו פטרוזיליה, אני לא יכולה להגיד שאני סבבה עם זה. לכן אני שוטפת את עצמי ומחליפה גופייה. בן הזוג לא צריך לדעת שבאמצע הלילה שכב לצדו לווייתן. בכלל, אני חושבת שבן זוג לא חייב להיות מודע להכל. אני זוכרת שבמהלך נישואיי, בעלי לשעבר נכנס יום אחד למקלחת וראה אותי מורידה שערות. הוא אמר, 'אני לא רוצה לדעת את זה. אני רוצה לחשוב שנולדת עם רגליים חלקות'".
כתבת שאת ממש לא אוהבת שמכנים את המנופאוזה כ"גיל הבלות".
"לגמרי. זה נורא. מה זה גיל הבלות? סמרטוט רצפה יכול להיות בלוי. אני ממש לא בלויה. אני בשלה. זה גיל הבשלות".
- גיל המעבר עשוי להיות מלווה בתסמינים רבים. כיום יש מגוון דרכים להתמודד איתם, פני אל הרופא/ה המטפל/ת להתייעצות.
