עדנה מלקמו (45) מאופקים, נשואה למשה, אמא לשלושה, מטפלת בכפר השיקומי "עדי נגב - נחלת ערן"; נרצחה במכוניתה על-ידי מחבלים, כששבה לביתה ממקום עבודתה
"אם עדנה הייתה יכולה להעביר מסר, היא הייתה מבקשת שלא נהיה עצובים", אומר משה מלקמו, בעלה של עדנה מלקמו (45), שנרצחה באופקים על ידי מחבלים. "היא הייתה רוצה שנדבק בחיים ולא בעצב, אני מקווה שאצליח לעמוד בזה".
כשהחלו האזעקות בעוטף עזה בבוקר שבת, 7 באוקטובר, עמדה עדנה לסיים את משמרתה כמטפלת בכפר השיקומי "עדי נגב - נחלת ערן" ולצאת לדרכה לביתה שבאופקים. משה היה בבית עם שלושת הילדים, בני 15 ,14 ו־12. "בשעה 6:45 בבוקר היא צלצלה, כדי לוודא שאנחנו בממ"ד", הוא נזכר, "הצעתי לה שתישאר בעבודה עד שהעניינים יירגעו, והיא ענתה שהיא רוצה להיות איתנו בבית".
הסיפור של עדנה מלקמו
בעודה נוהגת ברחובות אופקים, נקלעה עדנה לקרב שהתחולל בין אזרחים חמושים למחבלים, נורתה בידי המחבלים והתנגשה בעוצמה בחומת בטון לצד הדרך. למרות שגופתה נמצאה במכוניתה, כשהתיק שלה לצידה, חלפו שמונה ימים עד שזוהתה ועד שהודעה רשמית נמסרה למשפחה. "ההמתנה הייתה ארוכה כמו נצח", מספר משה, "בגלל שהתיק שלה נשאר שם, חשבנו שאולי מחבלים לקחו אותה לעזה.
"כשהרשו לנו לצאת מהבתים, הלכתי לראות את המקום שבו זה קרה. הרכב שלה עדיין היה שם, עם שלושה חורים של כדורים בדלת. דיברתי עם מישהו שגר ממול והכיר אותה מהעבודה, הוא אמר שראה הכול ושלא מחבלים לקחו אותה, אלא אנשים שלנו. התפללתי שנמצא אותה באיזה בית חולים. עכשיו אחותה עוזרת לי עם הילדים. אני צריך להיות שם בשבילם".
עדנה, שנולדה וגדלה בכפר באתיופיה, עלתה ארצה עם הוריה במבצע שלמה והתמקמה באופקים, שם גם הקימה משפחה עם משה, העובד ב"תנובה". כל חייה עבדה בתחום הטיפול: "היא הייתה טובת לב, אהבה לעזור ולתת מכל הלב. אף פעם לא יצא לה 'לא' מהפה".
במקביל לעבודתה ניהלה עדנה מספרה ביתית, שבה בנתה תסרוקות ותפרה פאות, "ותמיד עם חיוך על הפנים, לא משנה מה קורה, תמיד רצתה לעשות שמח. היא אהבה שכל המשפחה ביחד. כשעברנו לדירת גן באופקים, היא שמחה שנוכל להפגיש אצלנו את כל המשפחה המורחבת. התמונה הזו צולמה באירוע משמח במשפחה, החתונה של אחותה הקטנה, אדיס", מספר משה.
"עדנה הייתה עדינה, תמיד נזהרה שלא לדבר רע על מישהו. גם אם מישהו פגע בה, היא סלחה מיד ולא נטרה טינה. כל מי שהכיר אותה התאהב בה. אהבתי אותה כל כך, היא הייתה החיים שלי והייתי מוכן לעשות בשבילה הכול. אם אני יכול לבקש משהו בשמה, זה שנאהב אחד את השני".
