לתומר, בנם הבכור של איתי ושרון ברק, היו לדברי משפחתו "חלומות של חיילים". לטוס אחרי השחרור לטיול בדרום אמריקה עם בן דודו מיכאל, שנולד שלושה חודשים אחריו והיה עבורו כמו אח תאום. אולי גם לעבוד קצת כברמן לפני, לחסוך כסף. כל החלומות נגדעו באותה שבת שחורה, ה-7 באוקטובר, כשתומר נהרג במהלך הלחימה בדרום, תוך הגנה על חייליו ואזרחי ישראל.
"כבר בשבת בבוקר, שהחלו האזעקות ברחבי הארץ, חששנו לשלומו של תומר", מספרת סבתו, אשת התקשורת חוה ברק. "ידענו שהוא משרת ליד גבול עזה. כל בני המשפחה ניסו לייצור איתו קשר אבל לא היה מענה. בליל שבת, כשעדיין לא שמענו ממנו, החשש הפך לחרדה משתקת. היינו חסרי אונים. לא היה למי להתקשר, את מי לשאול. עד יום ראשון בלילה לא ידענו מה עלה בגורלו. ואז, ב-23.00 בלילה, הגיעו לבית הוריו 'המבשרים'. לא אשכח לעולם איך באמצע הלילה ראיתי את דלת חדר השינה שלי נפתחת שבפתחה עמד בני הבכור גל. עשיתי לו עם היד 'זהו?', והוא עשה עם ראשו 'כן'. הוא ניגש אלי, חיבק אותי ובכה בכי תמרורים. אחרי זה נכנסתי למקלחת וזעקתי את נשמתי: 'אלוהים, למה? למה?".
תומר היה נכדה הראשון של ברק. "כשאמו שרון כרעה ללדת, בדרך לבית החולים היו פקקים נוראיים. בני איתי ראה ניידת משטרה, אמר לשוטרים שיש איתו יולדת, והם נתנו להם ליווי צמוד עד אגף היולדות. אפשר לומר שכבר מהרגע הראשון, היו סביב תומר סירנות".
"תומר נכנס חזק לעולם הכושר ורצה לשרת רק קרבי. אבל כמה שהוא היה בריון, הוא נותר מחבק ומלטף"
זמן קצר אחרי שנולד, הוריו עברו לגור ליד ברק ובעלה דוד בפתח תקווה. "זכיתי לבלות עם תומר המון. כשהיה קטן שמרתי עליו, לקחתי אותו להצגות. אני זוכרת איך הוא היה בוכה לפעמים באוטו ואני הייתי שרה לו 'הגענו תומרקה, הגענו'. הוא גם היה הנכד הראשון מצד סביו השניים. ילד עטוף אהבה מכל הכיוונים".
ברק מוסיפה שבתור ילד, תומר היה יפהפה עם תלתלים עד הכתפיים. עם השניים התלתלים נעלמו אך היופי נשאר. כנער כבר הפך ל"מורעל צבא". נכנס חזק לעולם הכושר ורצה לשרת רק קרבי. "אבל כמה שהוא היה בריון, הוא נותר מחבק ומלטף".
"אמרתי לו: 'מר-מר בשביל מה?'"
בתקופה בה עוד למד בתיכון, אחת לשבוע הוא ואחיו הקטן טל, היו מגיעים אחרי בית הספר לאכול צהריים אצל ברק. "בכנות, הם העדיפו הרבה יותר את האוכל של סבתם השניה והנהדרת שלומית. אבל הם באו כי הם כיבדו אותי. באחת הארוחות אמרתי לתומר עד כמה אני מעדיפה שלא ילך לקרבי. בן דודי מצד אבי נפל במלחמת יום כיפור ובן דודי מצד אמי נפל בליל הגלשונים. אמרתי לו: 'מר-מר, בשביל מה? תרמנו כבר שניים לצבא'. תומר השתדל להישאר מנומס אבל עמד על שלו. אמר לי: 'סבתא, זה בסדר'. במהלך שירותו הצבאי תומר לא הפסיק להצטיין. בסיום מסע הכומתה, המ"פ שלו שם לו את הכומתה שלו עליו. תומר גם תמיד היה הראשון להתנדב, בכל פעם שהיייתה משימה, או שאלו מי מוכן להישאר שבת, הוא היה זה שמרים את היד".
תומר אהב מאוד ים, מוזיקה (הוא אהב מאוד את הראפר נצ'י נצ') וקולנוע. לאורך שנות חייו הקצרות אסף עשרות חברים שלא הפסיקו לפקוד את בית המשפחה בשבעה. "הם סיפרו לנו כמה מצחיק הוא היה", אומרת ברק. "איך היה קורע את כולם מצחוק.
מיד עם צאת השבעה ברק עשתה קעקוע: תומר 7.10.2023. "לחמותי היה מספר על היד כניצולת שואה", היא אומרת בכאב. "השואה שלנו חקוקה על דם ליבי והזרוע שלי". בנוסף לתומר ואחיו טל בן ה-18, לברק יש עוד ארבעה נכדים מבנה הבכור. "אחרי השבעה של תומר נכדי בן ה-13 שאל: 'סבתא, עכשיו יש לך חמישה נכדים?'. עניתי לו: 'לא. תמיד יהיו לי שישה'".
