"ספרים יכולים להעניק לא רק נחמה או בריחה, אלא גם תקווה - אולי המשאב הכי יקר ערך ברגע זה", מצהירה נועה מנהיים, שיזמה פרויקט לחיבור בין מפונים מעוטף עזה ומגבול הצפון שמתגעגעים לספרים משמעותיים שהותירו מאחור ובין אנשים שמוכנים למסרם ממדף הספרים הפרטי שלהם.
מנהיים (49) היא דמות ידועה בענף הספרים: עורכת, חוקרת תרבות וראש מחלקת ספרות עברית בהוצאת כנרת־זמורה־דביר. הרעיון לפרויקט, שנקרא "סוף טוב – לא משאירים ספרים מאחור", עלה כששמעה מקולגה שסבה וסבתה פונו מקיבוץ בארי למלון בים המלח, על רשימת ספרים שהמפונים מחפשים. "היא יודעת שיש לי ספרייה גדולה ושאלה אותי אם יש לי כמה מבין הספרים המבוקשים", משחזרת מנהיים. "ואכן, היו שם שבעה ספרים שיכולתי לשלוף, חלקם לא בקלות... אחרי שהעברתי לה את הספרים, חשבתי לעצמי שבטח יש עוד הרבה מפונים שמחפשים ספרים, כי היו באמצע הקריאה שלהם או משום שהספר המסוים יכול לעודד או לנחם אותם בימים קשים אלה".
היא פנתה למנהלות של קבוצת הפייסבוק "ספרים?", שהתגייסו לעזור. אחרי סיעור מוחות נוצרו שאלון דיגיטלי שמיועד למחפשי הספרים וטבלת אקסל נפרדת, עם שמות הספרים המבוקשים ומיקומם של המבקשים. בכל אזור בארץ מונתה רכזת, ונכון לכתיבת שורות אלה כבר רשומים כ־100 ספרים שקשה להשיג בחנויות. "אנחנו מעודדות מסירה ישירה של הספר למי שביקש אותו", אומרת מנהיים. "אם את מוציאה ספר שאת אוהבת מהספרייה שלך ונותנת אותו ביד למישהי שזקוקה לו, יש לזה ערך. אפילו כתבתי הקדשה באחד הספרים שנתתי".
את מזהה מכנה משותף בכל הספרים שמבקשים המפונים?
"יש לא מעט ספרים רוחניים־פילוסופיים למיניהם, כמו 'האדם מחפש משמעות', ספרי פנטזיה, רומן רומנטי וספרי היסטוריה, דברים שיאפשרו לאנשים להתרחק מהכאן והעכשיו, וזה מאוד מובן. הכי הפתיעה אותי בקשה לספרי עיון על אסטרונומיה, שזה בעיניי האסקפיזם הכי קיצוני שאפשר להגיע אליו, להתנתק מכדור הארץ".
אם חס וחלילה היית נקרעת מביתך, איזה ספר היית מבקשת?
"זו שאלה קשה. אני חושבת שהייתי מבקשת את 'הקוסם מארץ ים' מאת אורסולה לה גווין. זה ספר פנטזיה שקראתי בנעוריי ואני חוזרת וקוראת בו שוב ושוב. ואגב, גם בן זוגי והילד אוהבים אותו, כך שבמחיר של ספר אחד שלושתנו נוכל להתענג".
בר חפץ מקיבוץ נירים מחפש:
סדרת "בורא העולמות" מאת פיליפ חוזה פארמר (עם עובד)
"ב־7 באוקטובר הייתי בממ"ד בקיבוץ עם בת הזוג שלי ואחותי. ניצלנו בזכות כיתת הכוננות והרבה מזל".
למה ביקשת דווקא את הסדרה הזאת?
"הממ"ד שבו היינו הוא החדר של הבת המתבגרת שלי. על המיטה היה זרוק עותק ישן וקרוע מ'בורא העולמות', שנתתי לה לקרוא. זה אחד מספרי הפנטזיה הכי מלאי דמיון ויופי שאני מכיר. בשעות הארוכות בממ"ד, אחותי ואני קיטרנו על כך שכבר שנים אנחנו לא מוצאים את שני ההמשכים שלו, ואין משהו שהראש והלב צריכים עכשיו יותר מבריחה לעולם של נימפות סקסיות מיוון העתיקה. כבר השגתי את 'יקום פרטי', חסרים לי 'בורא העולמות' ו'שערי הבריאה'".
לימור לבנה מיד מרדכי מחפשת:
"הבית האופטימי" מאת שירלי אבנון־קרייזל (הוצאה עצמית)
"ב־7 באוקטובר כ־30 מחבלים הגיעו אלינו לקיבוץ, אבל ניצלנו בזכות שני ניסים: קב"ט היישוב הקרוב אלינו מדרום, נתיב־העשרה, הגיע לשער הקיבוץ אחרי שירו עליו וצעק לכיתת מג"ב שעמדה בכניסה שיש מחבלים על אופנועים שמתקרבים לקיבוץ, טיפ שעזר ללוחמים לחסל אותם. לקרב הצטרפו לוחמי ימ"מ שנפלו עלינו משמיים והגיעו הנה בכלל כדי ללוות מכאן את הקב"ט של מחסום ארז. במשך שעות רבות היינו סגורים בבית בלי לדעת מה קורה באזור, כי התקשורת נפגעה. כשהתקשרתי לגיסתי בקיבוץ בארי, התברר שהיא בארון עם סכין, כי המחבלים מסתובבים בחוץ. כשהיה אפשר לברוח, ברחנו לבית של אחותי ברעננה ומשם למלון בחדרה. בהמשך התברר שאיבדנו בקרב לוחם מגלן שהתגורר אצלנו בשכירות, איתי מורנו ז"ל".
למה ביקשת דווקא את הספר הזה?
"אני מעצבת פנים ויזמית תרבות, קניתי את הספר ולא הספקתי לקרוא אותו, אבל הזמנתי את שירלי, מחברת הספר, להעביר הרצאה אצלנו בקיבוץ. חברה טובה ראתה את הספר אצלי ושאלה: 'למה לא קנית גם לי עותק?', אז נתתי לה את שלי ואמרתי לעצמי שאשיג עותק חדש כששירלי תבוא להרצות אצלנו. לאחרונה הבנתי שלא נחזור הביתה בקרוב, אז החלטתי לנסות לסדר את החדר במלון, שיהיה נאה יותר, שירגיש פחות כמו בית מלון, ואז נזכרתי בספר".
מירב נשיא קינג מבארי מחפשת:
"הבחירה" מאת ד"ר אדית אווה אגר (מטר)
"ב־7 באוקטובר הייתי בבית עם האיש שלי. המחבלים ניסו לפתוח את חלון הברזל ואת דלת הממ"ד, וכשלא הצליחו - הציתו את הבית, כשאנחנו בממ"ד. אחרי 12 שעות חילצו אותנו מהחלון".
למה ביקשת דווקא את הספר הזה?
"זה הספר האחרון שקראתי לפני שהחיים הקודמים שלי נחטפו. הרגשתי צורך בעוגן, שיזכיר לי את מי שהייתי, ולכן בחרתי בו. הייתי המומה מהעוצמות של הכותבת אחרי התופת שעברה בשואה. נכון שאני עברתי רק פסיק מזה, אבל אני ממש מחפשת את העוצמות האלה. היה לי בבית גם ספר בשם 'המתנה' של אותה סופרת, שלא הספקתי לקרוא. הוא היה מונח על השידה ליד המיטה שלי ועלה באש עם כל הבית".
שלומית ויגדר מיד מרדכי מחפשת:
כל ספר של לינווד ברקלי (מודן)
"ב־7 באוקטובר התעוררנו, בעלי, אני ושלושת ילדינו, לצלילי האזעקות וחשבנו שזו טעות. פתחנו טלוויזיה וראינו שזה אמיתי. בהודעות שהגיעו מהחמ"ל פקדו עלינו להישאר בבתים ולסגור חלונות. שמענו קולות ירי קרובים, אז ישבנו בממ"ד וחיכינו. האינטרנט נפל, לא הייתה קליטה, ולקראת ארבע אחר הצהריים דפקו בדלת ואמרו שאפשר להתפנות. לקחנו כמה דברים ונסענו לחמותי באשקלון. למחרת קיבלנו הודעה מהקיבוץ שמתפנים למלון בחדרה, ומאז אנחנו פה".
למה ביקשת דווקא את הספרים האלה?
"בחופשת הלידה של הבת הבכורה שלי התחלתי לקרוא את הספרים של ברקלי ואהבתי אותם מאוד. היו לי כמה ספרים שלו, ואין לי מושג מה מצבם, כי פצצת עשן התפוצצה אצלנו בבית וצבעה הכול בשחור. הלכתי לחנות ספרים בחדרה כדי לקנות שוב את הספרים שלו ולא הצלחתי להשיגם".
אפרת לובל מנתיב העשרה מחפשת:
"את בידייך טובות" מאת יעל קלו מור (הוצאה עצמית)
"כשהתחילו האזעקות נכנסתי לממ"ד של הוריי שנמצא במרתף, ולא ראינו בכלל מה קורה בחוץ. המחבלים ניתקו לנו את המים ואת החשמל, והאינטרנט בא והלך. זה היה לא פשוט. עשיתי כל מה שיכולתי כדי לשרוד וכדי לא להישבר. מה שהחזיק אותי היה המחשבה שהבן שלי לא איתי ולא חווה את הדבר הזה וגם הדאגה להוריי. רק אחרי 28 שעות רצופות בממ"ד, הצבא אישר לנו לצאת, וגיליתי שחברים שלי ושל ההורים שלי נהרגו. עצוב לגמרי ובלתי ניתן לעיכול. מאז אני עם הבן שלי, עושה הכול בשבילו ומנסה לבנות מחדש את הפרנסה שלי כצלמת וכמנהלת סושיאל. אבא שלי עובד כאחראי מערך חירום בבית החולים ברזילי, ואמא שלי שומרת על סבתא שלי בת ה־92 באשקלון, שעומדת וצועקת על הטלוויזיה, 'מה זה המספרים האלה? איך זה יכול להיות, השואה הזאת? כבר עברנו את זה!'".
למה ביקשת דווקא את הספר הזה?
"קניתי אותו לעצמי בשבוע האחרון שלפני המלחמה וכל כך חיכיתי לקרוא אותו. הספר הזה הרגיש לי כמשהו השראתי, שייתן לי כוחות למסע חיי המורכב. פתחתי אותו בלילה שלפני המלחמה, קראתי שלוש שורות ראשונות ונעצמו לי העיניים. סגרתי את הספר והלכתי לישון. בשש וחצי בבוקר התחילו ההפגזות והספר נשאר מאחור. כששמעתי על הפרויקט של הספרים למפונים נזכרתי בספר הזה, שהיה הרגע שלפני".
גל חדד משדרות מחפשת:
"הארנב הקשיב" מאת קורי דורפלד (תכלת)
"בעקבות האזעקות שלא פסקו, הסתגרנו כל המשפחה בממ"ד. אנחנו דתיים, ובהתחלה לא ידענו מה קורה. בלית ברירה הדלקנו טלוויזיה וטלפונים והבנו שיש חדירה גדולה של מחבלים לאזור הדרום. נכנסתי להתקף חרדה ולא הפסקתי לבכות. פחדתי פחד מוות על הילדים שלי וכבר דמיינתי את הנורא מכול. הייתי בשבוע ה־38 להיריון והרגשתי שאני כמעט יולדת מרוב לחץ. בעלי ניסה להרגיע אותי עד כמה שהיה אפשר. מאז עברנו להרצליה וברוך השם ילדתי במרכז הארץ".
למה ביקשת דווקא את הספר הזה?
"מאז פרוץ המלחמה אני בחרדות לגבי העתיד: איך אני חוזרת לעיר? איך אני שולחת את הילדים שלי לגן? המון שאלות שאין לי תשובות עליהן. הספר הזה בא קודם כול ללמד אותי להקשיב לילדים, כי במיוחד במצבי לחץ אנחנו לא נותנים לילדים שלנו מקום להביע את עצמם. הספר גם מדגיש כמה חשוב לתת לילד את הפלטפורמה לפרוק את הדברים, בידיעה שאנחנו שם בשביל להקשיב לו ולתת לו חיבוק".
יעל סגל מנתיב העשרה מחפשת:
"מסע הנשמות" מאת ד"ר מייקל ניוטון (אור עם)
"זה ספר ששינה את חיי. לפני שקראתי אותו פחדתי מאוד מהמוות. כשקראתי אותו, הבנתי את המהות שלנו בחיים, את המסע של החיים שבשבילו באנו. לחוות, לצמוח, לעבור שיעורים. אחריו, המוות כבר לא הפחיד אותי".
