מי שמגיעה לבניין "ידיעות אחרונות" בראשון־לציון וחונה בקומה מינוס 3, לא מתארת לעצמה מה מסתתר מאחורי הדלת התמימה למראה, הסמוכה למעלית לבניין. רק יודעות סוד מעטות מכירות את האוצר החבוי שם בפנים: הארכיון ובו גיליונות היסטוריים של שבועון "לאשה". הם מאוגדים יחדיו לאינספור כרכים עבי כרס, שטמון בהם סיפור מרתק: סיפורה של האישה הישראלית.
75 שנים חלפו מאז אותו יום בינואר 1947, שבו קיבלו קוראות עיתון הערב "ידיעות אחרונות" בונוס מיוחד: תוספת בת ארבעה עמודים שנשאה את השם "ידיעות אחרונות לאשה". בדיוק חצי שנה אחר כך הופיע לראשונה "לאשה" כמגזין נפרד שנמכר תמורת 20 מיל ארץ־ישראלי, והפך תוך זמן קצר למגזין הנמכר והפופולרי ביותר בישראל, תואר שהוא מחזיק בו עד היום.
אלפי הגיליונות שיצאו לאור בין הגיליון הראשון ובין גיליון 3902 שאתן אוחזות בו (בעוד קצת פחות משנתיים נגיע לגיליון ה־4,000!) מעידים לא רק על ההיסטוריה של "לאשה", אלא גם על ההיסטוריה של הנשים בישראל: על השינויים שחלו במעמדנו, בציפיות שלנו מעצמנו ובדרישות שלנו מהסביבה.
זה הזמן לשתף אתכן במאחורי הקלעים של עבודת המערכת. לפני חמש שנים, כשעבדנו על הגיליון החגיגי של 70 שנה, עמדנו בפני אתגר גדול: לא כל הארכיון שלנו, מתחילת הדרך, ממוחשב. אבל רצינו לדעת מי הן שיאניות השערים שלנו, ולא היה לנו איך. מה עשינו? יחד עם אנשי הארכיון עברנו כרך כרך, צילמנו, סרקנו, ובנינו לראשונה את המאגר השלם של שערי "לאשה".
ומה גילינו? אוצרות! הנה פולה בן־גוריון בכניסה לבית בשדה בוקר. יו, זאת גילה אלמגור בת 19! תראו תראו: שער נדיר של ג'וזי כץ. ומי זאת חנה סוקניק, דמות השבוע משנת 1947? אאוריקה! פתוח! הלוא זו חנה מרון!
סוף־סוף יכולנו למפות אז את שיאניות שערי "לאשה", ולגלות שמדובר בגלית גוטמן, מי ששמרה על ההישג המכובד עד היום ושמככבת על שער הגיליון הזה (השער הנוכחי הוא ה־28 שלה במספר!).
והזמן, מטבעו, חולף לו – ואפילו מהר. לא הספקנו להגיד אומיקרון, והנה עברו עוד חמש שנים, ושוב יום הולדת משמעותי בפתח. אתן יודעות מה זה אומר: גיליון חגיגי. הפעם פנינו ל־75 נשים ישראליות מובילות ומשפיעות בתחומן ושאלנו אותן: מהו שער "לאשה" שהכי ריגש אתכן? התשובות שלהן, שאותן תוכלו למצוא בעמודים 75-40, מגוונות מאוד ומעידות גם על הגיוון של המגזין: לאחת קורץ הסטייל, אחרת נמשכת לסיפור האישי, שלישית מתעניינת באמירה חברתית נחרצת. זה, בין היתר, סוד כוחו של "לאשה": הוא גם וגם וגם.
אבל זה לא הכל. ביום ההולדת שלנו החלטנו לשתף אתכן, קוראותינו, באוצר מקומה מינוס 3 ולפתוח בפני כ־ו־ל־ן את ארכיון השערים הנדיר שלנו.
אני מזמינה אתכן להיכנס לאתר החדש והמרהיב שלנו בכתובת: laishacovers.ynet.co.il
אני מבטיחה שעות רבות של עניין בשיטוט באתר, שבו תוכלו לראות בעצמכן איך שערי "לאשה" שיקפו לאורך השנים את השינויים שחלו במעמד האישה בפרט ובחברה הישראלית בכלל. חפשו מי הופיעה על השער בשבוע שבו נולדתן; בחרו כוכבת שאתן אוהבות ודפדפו בשערים שלה לאורך השנים; חזרו לשנים הראשונות של קום המדינה וקראו על מה דיברו אז; צאו למסע בזמן בין השערים שבחרנו לשים עליהם זרקור מיוחד; השתמשו בנכסים האלה כדי להכין עבודות לתיכון ולאוניברסיטה; תחקרו, תלמדו ובעיקר: תיהנו. כי במוזיאון "לאשה" המקוון שהכנו לכן מוצגת כעת הרטרוספקטיבה המעניינת מכל: התערוכה על חיינו.
תודה לעוסקות במלאכה
אי־אפשר לסיים טור כזה בלי מילות תודה: את הגיליון המיוחד ערכה רוני רבינוביץ התותחית, שזכתה כבר לפני כמה שנים במערכת לכינוי "רוני ארכיוני", על שום חיבתה להיסטוריה והיותה יודעת כל. אתר השערים המרהיב עולה בניצוחה של שיגב פורת האלופה, שעורכת ביומיום את אתר "לאשה" ב־ynet. שתיהן עבדו על פרויקט ה־75 במשך כמה חודשים באהבה רבה, במסירות ובפרפקציוניזם המאפיין אותן.
כוח העזר במשימה המרגשת היו הילה ראכלין, מנהלת הארכיון, שניצבת לצדנו בכל פרויקט היסטורי; הגר נפתליהו שעיצבה את הפרויקט בגיליון בצורה מרהיבה (להרכיב פאזל של 3,000 חלקים זה פשוט יותר); אליסה אושמיאן שעיבדה את כל 4,000 השערים; נשות ואנשי yit, הזרוע הטכנולוגית שפיתחה את האתר וכמובן, כל צוות "לאשה": מקצועניות ומקצוענים שהיו מלאי התרגשות לקפוץ למנהרת הזמן. תודה רבה, כבוד אדיר לעבוד לצדכן.
תודה רבה למרים נופך־מוזס, העורכת האחראית שלנו, שהעניקה לי לפני שבע שנים את ההזדמנות להצטרף לצוות הזה.
תודה ענקית ומיוחדת לכן, מנויות וקוראות "לאשה". רבות מכן שומרות לנו אמונים כבר שנים רבות, וזה אף פעם לא מובן מאליו בעינינו.
ותודה אחרונה לכבוד הנשיא והגברת הראשונה, יצחק ומיכל הרצוג, על המילים החמות שהרעיפו עלינו. מר הרצוג הוא כנראה האיש היחיד במדינה שיכול לומר שגם אמו אורה, שנפטרה החודש ואנו שולחות לו את תנחומינו, וגם סבתו שרה, הופיעו על שערי "לאשה". העובדה שמשפחתו מנויה על המגזין כבר עשרות שנים – חיממה לנו כאן את הלב.
מבטיחה שנמשיך לשבור את הראש בשאלה איך לעניין מדי שבוע מחדש את האזרח מספר 1, כמו גם כל אחת ואחת מכן.
