שווייץ מן הסתם אינה המקום הראשון שחושבים עליו כעל יעד להתאווררות, אחרי שירות מילואים למשל, אבל בעצם היא מושלמת בדיוק לצורך זה. זו מדינה לא גדולה, הררית, מלאה באוצרות של נוף וטבע, וחלקים נרחבים בה נהנים מאקלים סביר ביחס לחום הקיץ הבלתי נסבל אצלנו.
קשה מאוד עד בלתי אפשרי לומר ששווייץ היא יעד זול, אבל יש בהחלט תמורה בעד האגרה, כמו שאמרו אצלנו פעם בימי הערוץ הראשון: משלמים ביוקר - ומקבלים איכות. ארבעה ימים גדושים בנופים ירוקים עם כמה נגיעות של עיר, ציריך במקרה שלנו, מילאו את המצברים שלנו שהיו מדולדלים, כמו של רוב הישראלים בימים אלה.
כמו שעון שווייצרי
נחתנו בציריך אבל ניצלנו אותה רק לשינה ולגיחות לעיר. המטרה הייתה לטייל בסוף האביב־תחילת הקיץ בטבע הירוק של שווייץ, ושמחנו לגלות שבניגוד לפרסומי רשת בסגנון Instagram VS Reality - בשווייץ באמת הכול ירוק, עד כדי כאב בעיניים. ועוד יתרון: המרחקים במדינה הקטנה קצרים יחסית. שעה עד שעה וחצי מציריך לכל כיוון, ואתם בלב טבע כפרי־הררי־עתיר אגמים, או אפילו אצל השכנים, גרמניה או צרפת.
התחנה הראשונה שלנו הייתה באגם Walensee, אחד ממשהו כמו 1,600 אגמים שיש במדינת ההרים הזאת. הגענו לעיירה חביבה בשם מורג (Murg), כדי לעלות לספינה ולשוט לצד השני של אותו אגם, לאכול, לטייל קצת ולחזור. וזה המקום להזכיר את הדיוק השווייצרי. הסירה יוצאת על הדקה, אפילו ממש על השנייה, ולא מעניין את הנהג או המשיט אם כבר הנפתם את הרגל כדי לעלות לסיפון או שלא. הוא יוצא בזמן, גם אם אתם לא לגמרי שם. הדיוק במערכת התחבורה הנהדרת והמסועפת של שווייץ הוכיח את עצמו שוב ושוב במהלך הטיול, כמו גם בביקורים קודמים שלנו במדינה. גם בחצות, בעיירה נידחת, בשיא החורף הגשום והמושלג, האוטובוס או הרכבת מגיעים בזמן, לא דקה אחרי.
ובחזרה לאגם: רוכשים את הכרטיסים אונליין, עולים לסיפון ושטים על מי מנוחות. זה גם המקום להדגיש תובנה נוספת - התחבורה בשווייץ יקרה, אפילו מאוד. שווייץ, כמו שכבר הוזכר, היא מדינה יקרה באופן כללי, אבל הרכבלים, הרכבות, החשמליות ושאר אמצעי התחבורה יקרים במיוחד. מה שכן, הכניסה לרוב שמורות הטבע ולאתרים היא בחינם.
אז ירדנו בצידו השני של האגם אחרי שיט קצר, עברנו ליד בתים כפריים עם שורות של גפנים משורטטות בדיוק רב בחצר, והתיישבנו לארוחת צוהריים במסעדה בשם Seehus Quinten על גדת האגם. מה מגישים שם? דגים מהאגם. מה שותים? יין מקומי כמובן, ומן הסתם כזה שהופק מאחד הכרמים הסמוכים. השוויצרים - נאמנים לגמרי לרעיונות הירוקים ולטרנד "מהשדה לצלחת" - עושים ככל האפשר כדי לא לשנע מוצרים מרחוק, באופן מזהם, ומשתדלים לאכול ולשתות מה שגדל אצלם או לכל היותר במדינות השכנות. נדמה גם שלכל משפחה פה יש יקב קטן ואפשר לקנות בקבוקים ממש מפתח הבית, בעיקר של יין לבן קליל. ואם אין איש בבית, יש לפעמים מכונה אוטומטית, כמו של פחיות משקה. קונים ושותים.
אחרי פיש אנד תפוחי אדמה בסגנון מקומי יצאנו להליכה קצרה בטיילת הסובבת את האגם, עד לרציף שבו עלינו לאותה ספינה שהביאה אותנו, רק שהפעם שטנו לכיוון ההפוך. כמה פשוט, כמה חלומי.
כסף, קיץ ואלכוהול
בחזרה לציריך: עצרנו במקום שמיד הזכיר לי להיט טיקטוק שזכה לגרסת רמיקס ונעשה ויראלי, ובו צעירה המכריזה I'm looking for a man in finance trust fund 6'5 blue eyes ("מחפשת גבר בתחום הפיננסים, גובה 2 מ', עיניים כחולות") מדובר ב־Rimini Bar Zürich - בר הממוקם תחת כיפת השמיים, פעיל רק ממאי עד ספטמבר ובנוי מסביב לבריכה ציבורית שבה זורמים מי הנהר.
אחר הצהריים נהיה האתר מקום מפגש סואן בין גברברים צעירים, רובם מעסקי הבנקאות והכספים שבעיר, ובין צעירות שמחפשות שידוך טוב. יש קוקטיילים, בירות, פיצות ונשנושים, מוזיקה מעולה ואווירה נפלאה, וללא ספק חשים באופטימיות באוויר. אולי זה הקיץ, אולי זו אהבת הנעורים והסכמי הממון שבצידם. כך או כך, ממש כיף כאן.
מרכז העיר, כך גילינו, משובץ בשלל מסעדות בכל הסגנונות. במרחק הליכה של עשר דקות מהבר־מסעדה, למשל, פועל מתחם אוכל בשם Food Zurich, שיש בו כמה דוכנים ומעט מקומות ישיבה (פרטים ומידע: foodzurich.com). בהחלט לא חייבים מסעדה יקרה לכל ארוחה.
סקי בחורף, טרקים בקיץ
התוכנית הייתה להשכים קום לטיול מאתגר, אבל התחזית ביעד שלנו - Mount Stoos - בישרה על עננות וגשם, וזה טיפ חשוב למי שמתכנן לטייל באזור הרי האלפים: להתעדכן באתר האינטרנט של האטרקציה על תחזית מזג האוויר המקומית המדויקת, ולא לוותר על מבט במצלמות המשדרות מהמקום.
עד שתחלוף העננות, עשינו סיבוב קטן במרכז העיר, קנינו כמה פריטים, ביקרנו בשוק אוכל ופרחים וחזרנו כדי להתארגן ולצאת.
בעונת החורף מדובר באתר סקי מפורסם ופופולרי, בקיץ נהפכים המדרונות למסלולי טרקים, ובמקום פועל הרכבל התלול בעולם, פלא הנדסי שמרחף בזווית לא הגיונית והופך את המסע לחוויה. מהתחנה העליונה יש אפשרות לעלות לפסגה ברגל או ברכבל ספסלים פתוח ואיטי. תכלס, המסע מאתגר, כולל עליות רבות וירידות רבות עוד יותר, אבל הנוף היה מהיפים שראיתי בחיי. ירוק, עדיין מושלג בפסגות הגבוהות, אגמים בצבע טורקיז ושבילים מוקפים בפריחה הררית מגוונת. טיפ: שימו לב ללוח הזמנים של הרכבלים, שכן פספוס יוביל לצעידה תלולה במורד ההר בתנאי מזג אוויר לא נעימים בעליל, ובצללים של שקיעה, אף כי בקיץ מחשיך מאוחר. ואל תשאלו איך אני יודעת.
בחזרה לציריך, עם המלצה חמה: בקרו במרחצאות Hürlimannbad & Spa Zürich בעיר. מתרחצים שם במרתפים בני 100 שנה שיש בהם נביעה טבעית. מתחם המרחצאות עוצב מחדש ב־2022 וכעת הוא זוהר, כמו ביקור ביער גחליליות. החללים מזכירים את המבשלה הישנה שפעלה במקום, מה שאומר שמשכשכים במעין חביות ענק. על הגג יש בריכת אינפיניטי חיצונית עם נוף פנורמי על ציריך, הגוף נמצא במים החמימים והראש זוכה במשב רוח קריר. יש גם סאונות וטיפולי ספא ועיסויים בשלל סגנונות. גם במקרה הזה לא מדובר בתענוג זול, אבל שווה במיוחד אחרי טרק מאתגר. לפרטים חפשו ברשת: huerlimannbad-spa-zuerich.
בירה ונוף
את היום האחרון הקדשנו להר Ebenalp, שלפסגתו מגיעים, איך לא, ברכבל. מהפסגה צועדים כ־20 דקות לאורך צוק, שממנו ממריאים מצנחי רחיפה צבעוניים ויש בו מערה טחובה וכנסייה פתוחה, ומגיעים ל־Aescher, מסעדה עם נוף משגע. ביום יפה כדאי לשבת במרפסת השמש שלה, ללגום יין, סיידר או בירה מקומית, לא לפספס את מטעמי האזור שממלאים את התפריט, ולנשום את נוף האגמים הנשקף מסביב.
בדרך חזרה עצרנו בעיירה אפנצל (Appenzell) כדי לקנות גבינות מקומיות ומזכרות סמליות, מה שהזכיר לנו שוב עד כמה מיוחדת המדינה הזאת. לא רק בגלל יופייה, אלא גם בגלל אופייה. שהרי מה אפשר לצפות ממדינה שמדי כמה שבועות נערך בה רפרנדום - מעין משאל עם - על ענייני דיומא? בשבוע שבו ביקרנו נסוב המשאל המקומי על גודל החורים בגבינת האמנטל המקומית. אי־אפשר להמציא את זה, אז תצטרכו להאמין שמדובר באמת לאמיתה (חפשו ברשת: Swiss court to rule on cheese holes).
לפני שנוסעים:
זה טיול של הביוקר: שווייץ יקרה מישראל בפרמטרים רבים, בייחוד בכל הנוגע למסעדות ולמקומות בילוי. לשווייצרים, שמרוויחים משכורות מרשימות, מהגבוהות בעולם, זה אולי כואב פחות בכיס, אבל לתיירים מישראל זה יקר.
עם זאת, אפשר למצוא פתרונות יצירתיים. למשל, לקנות מזון במרכולים: גבינות, לחם טרי ויין טוב (וזול, זה אולי הדבר הכי זול שמצאנו בשווייץ, 8-6 פרנקים ליופי של בקבוק) ולערוך פיקניק כיפי. אם אתם לנים בדירה, תוכלו לגמרי לחסוך, להכין ארוחות ולוותר על מסעדות. בכל מרכול תמצאו מתחם לדגים ולבשרים, שנמכרים במחירי מבצע בשל תוקף קצר.
איך מגיעים: אל על וסוויס מפעילות טיסות לציריך מדי יום, אל על טסה גם לז'נבה. בתכנון הביקור כדאי להיעזר באתר התיירות הנפלא של שווייץ, myswitzerland.com, שמציע שפע של מידע על ערים, אתרים, אטרקציות, אירועים ואמצעי לינה ותחבורה.
פורסם לראשונה: 08:30, 30.07.24
