לפני כעשור הבחינה מלכה גניחובסקי, אז מנהלת המרכז לאלימות במשפחה בוויצו ירושלים, שרוב המטופלים (86%) שמגיעים לקליניקה היו נשים. היתר - ילדים שהיו עדים לאלימות במשפחה או גברים שהגיעו, רק מכיוון שהיו מחויבים לכך מתוקף צו בית משפט. ביוזמתה, ובסיוע של ויצו ניו יורק, הוקם "קו הגברים", שמיועד לגברים בלבד.
"במקור, הוא נועד לתת סיוע ראשוני לגברים שנוהגים באלימות וחשים עקב כך מצוקה", מסביר אבי מור, מנהל הקו של ויצו, מטפל ויועץ משפחתי, מומחה בסדנאות לגברים על גבריות, אבהות, זוגיות. "עם זאת, לאורך השנים קיבלנו גם הרבה שיחות מגברים שהיו עצמם נפגעי אלימות, והיום הקו שלנו עוזר גם להם".
עוד על הנושא בלאשה
מה המטרה העיקרית של הקו?
"לאפשר שיחה בין גבר לגבר, בלי שהמתקשר ירגיש ששופטים אותו או מאשימים אותו. בצוות שלנו יש כרגע 12 גברים שעברו הדרכה שלי, ומטרתם להפחית עד כמה שאפשר את מפלס החרדה של המתקשרים ולהעניק להם קדם־טיפול".
למה הרבה פחות גברים פונים לקבלת סיוע בהשוואה לנשים?
"יש לכך שתי סיבות עיקריות. הראשונה היא שטיפול רגשי עדיין נחשב בעיני גברים רבים למשהו נשי - רוב הגברים לא נוטים לפנות לספת המטפל. הגבריות אמנם התפתחה מאוד עם השנים, גברים משקיעים יותר באופנה, מורידים שיער בלייזר, אבל לדבר על רגשות - זה משהו שעוד לא התפתח מספיק.
"הסיבה השנייה היא חשש משיפוט והשלכות של הפנייה שלהם. במרכזי הסיוע השונים יש רוב נשי, בין אם אלה עובדות סוציאלית ובין אם הן פסיכולוגיות. גברים מרגישים שהם יופלו לרעה, שהמטפלת תתפוס אוטומטית את הצד של האישה בסיפור ולא תבין אותם. הם גם חוששים שברגע שהם יתוודו, זה יפעל לרעתם. מנקודת המבט של הגבר הוא חושב לעצמו: 'למה בעצם כדאי לי לפנות? תראה אותי עובדת סוציאלית, היא תגיד לי שאני לא בסדר, ועוד בסוף תוציא נגדי צו הרחקה מהבית'. החרדה שמציפה אותם משתקת אותם".
איך אתם מנטרלים את החרדה הזו?
"אצלנו בקו עובדים רק גברים, והשיחות יכולות להישאר אנונימיות. אנחנו לא מבקשים מהגברים להזדהות, לא מבקשים את מספר הטלפון שלהם, והשיחות גם אינן מוקלטות. למרות שחלק מהפונים בהמשך כן נפתחים ומזדהים, אנחנו נותנים הבטחה לאנונימיות מוחלטת.
"בחמש הדקות הראשונות של השיחה יש לרוב חשדנות מצד הפונים. חלקם אף מתקשרים, מנתקים ומתקשרים שוב. אנחנו מנסים עד כמה שיותר לתת להם את ההרגשה שאנחנו איתם, נמצאים כאן כדי לעזור להם, ויחד איתם עוזרים להם להבין שהדרך שבה הם נוהגים שגויה ופוגעת לא רק בבת הזוג שלהם אלא גם בעצמם.
"אחרי השיחה נמליץ להם לפנות למרכז לטיפול משפחתי. רובם מסרבים בהתחלה, ואנחנו לא לוחצים. לשמחתנו, הרבה מהם מתקשרים שוב"
"מדובר, כאמור, בקדם־טיפול. המטרה שלנו היא להסיר את המכשולים הראשונים שמונעים מהגברים לפנות לטיפול. ברוב המקרים אחרי השיחה נמליץ להם לפנות למרכז לטיפול משפחתי. רובם מסרבים בהתחלה. אומרים, 'מה פתאום? דיברתי איתך עכשיו 20 דקות, זה מספיק', ואנחנו לא לוחצים. אומרים למתקשר: 'אנחנו איתך ונמשיך להיות איתך. אתה יכול להמשיך להתקשר אלינו בכל פעם שתרגיש צורך'. לשמחתנו, הרבה מהם מתקשרים שוב, עד שבהמשך גם מתרצים ומוכנים לפנות לטיפול".
כמה פניות מגיעות בשנה?
"בארבע השנים האחרונות אנחנו מקבלים יותר מאלף פניות בשנה. ככל שקיומו של הקו נחשף יותר בפרסומות ובכלי התקשורת, יש מגמת עלייה. חשוב לציין שהפונים הם לא רק גברים אלימים אלא גם אבות שחושדים שהבן שלהם נוהג באלימות כלפי האישה שלו או שהבת שלהם התחתנה עם אדם אלים ורוצים לדעת איך לנהוג".
האם פונים אליכם גם גברים נפגעי אלימות?
"כן, וחשוב מאוד לדבר גם עליהם, יש הרבה מקרים של גברים שהם עצמם נפגעי אלימות. כאלה שחווים אלימות במהלך תהליך גירושים או בקדם־גירושים, גברים שסובלים מאלימות פיזית, כלכלית או פסיכולוגית מבת הזוג שלהם ומתביישים להוציא את זה החוצה.
"ממש לא מזמן התקשר אלינו מישהו שהתמודד עם אלימות כלכלית מצד זוגתו. הוא סיפר איך היא משכה את כל הפנסיה הצבאית שלו והותירה אותו מרושש. ויש כמובן הרבה מקרים של אלימות הדדית. זו תופעה שאנחנו חשופים אליה יותר ויותר. בשורה התחתונה, 'קו הגברים' מיועד לכל גבר בין אם הוא פוגע, נפגע, או נמצא בדינמיקה זוגית אלימה".
האם יש לקו מטרות נוספות מלבד עידוד גברים לגשת לטיפול?
"אחת המטרות שלנו היא לשנות את השיח הציבורי. כיום רוב העמותות וקווי הסיוע הם למען הקורבן. צריך כמובן כמה שיותר עמותות וקווים למען הקורבנות, אבל הבעיה היא שאין מספיק מרכזים כאלה למען הצד הפוגע. לגבר שזרק אתמול צרור מפתחות על אשתו ומרגיש עם זה רע וחושש שהוא ימשיך לעשות זאת ושאולי אף יעשה משהו חמור יותר בפעם הבאה - אין מספיק מקומות שהוא יכול לפנות אליהם.
"בנוסף, השיח הציבורי לא מדבר מספיק על סוגי האלימות ולא מדגיש שגם להשליך לעבר אשתך את שלט הטלוויזיה זו אלימות, שגם למנוע ממנה כסף זו אלימות. גברים נוטים להרגיע את עצמם שמה שהם עשו לא חמור כל כך, כי השיח הציבורי מדבר בעיקר על רצח או על אלימות פיזית קשה. אותם גברים אומרים לעצמם: 'לא רצחתי, לא הרבצתי, אני לא גבר אלים'.
"במסגרת 'קו הגברים' אנחנו מקיימים גם סדנאות במקומות עבודה כדי לשנות את השיח. אנחנו מכשירים שוטרים, עורכי דין, רופאים ועוד. למשל, שוטר שמגיע בעקבות תלונה על גבר שהרים את הקול על זוגתו. במקום לצעוק חזרה על אותו גבר, לאיים עליו באזיקים ובמעצר, אנחנו ממליצים לנסות לדבר איתו בגובה העיניים, להקשיב לו ולספר לו שיש גם קו ומרכז סיוע לגברים פוגעים".
אילו סוגי אלימות עולים בעיקר בשיחות?
"בעיקר אלימות מילולית, כלכלית וטכנולוגית. הם כמובן לא יודעים לקרוא לזה בשם. גבר מתקשר למשל ואומר שהוא גזר לאשתו את כל כרטיסי האשראי, אבל מנסה להצדיק את עצמו תוך כדי השיחה, 'היא כל הזמן מבזבזת, היא לא יודעת להתנהל כלכלית, לא הייתה לי ברירה, נכון?'. גבר אחר מספר שעוד בת זוג עזבה אותו כי הוא לא הצליח לשלוט בקנאה שלו, שהיא תפסה אותו מחטט לה בטלפון. הרבה מהם מתקשרים כדי לקבל חיזוק למעשים שלהם או מנסים לבדוק אם מה שהם עשו אכן נחשב אלים".
"יש הרבה מקרים של גברים שהם עצמם נפגעי אלימות. כאלה שחווים אלימות במהלך תהליך גירושים, גברים שסובלים מאלימות פיזית, כלכלית או פסיכולוגית מבת הזוג שלהם ומתביישים להוציא את זה החוצה"
האם יש תקופות שבהן יש יותר פניות?
"בהחלט, קוראים לזה 'אלימות מצבית'. זו אלימות שלא מתרחשת באופן קבוע ורואים אותה בעיקר בחגים כמו חגי תשרי ופסח. אלה תקופות שבהן המשפחה מתכנסת יחד בבית לזמן ממושך. ראינו את זה גם בקורונה, אז כמות השיחות עלתה באופן ניכר, גם בגלל ההסתגרות הממושכת בבתים וגם בגלל הלחצים הנלווים כמו חרדה ודאגות פרנסה".
איזו שיחה ריגשה אותך במיוחד?
"אבחר בדוגמה טרייה. לא מזמן התקשר בחור צעיר שבדיוק התחתן. הוא סיפר שחזר עם אשתו מ'שבת חתן' אצל הוריו. במהלך השיחה שלנו הוא לא הפסיק לבכות. הוא אמר שהנסיעה שלו ושל אשתו חזרה הביתה הייתה איומה. הוא לא הפסיק לקלל אותה אחרי שהיא העירה לו משהו על האוכל שאמא שלו הכינה שלא היה טעים. בשלב מסוים, אחרי שהיא קיללה אותו בחזרה, הוא עצר את הרכב, צעק עליה שלא תעז לדבר אליו ככה ונתן לה דחיפה.
"הוא אמר לי: 'אני לא יודע מה קרה לי, אני לא רוצה להיות כזה, אני לא רוצה להיכנס למעגל של גבר אלים'. אמרתי לו שזה בסדר דבר ראשון לבכות ושטוב מאוד שהוא התקשר. במהלך השיחה שאלתי אותו אם היו מקרים דומים כאלה בעבר ואיך הוא היה רוצה שהדברים יתנהלו אחרת. בסיום השיחה הצעתי לו לפנות למרכז טיפול לאלימות במשפחה הקרוב לביתו.
"אמרתי לו שדווקא בגלל שזה עדיין טרי, זה חשוב. שכמה מפגשים יעזרו לו מאוד לשנות את ההתנהגות שלו כדי שמקרים כאלה לא יחזרו שוב. הוא סירב בתוקף. אמר שתכף הם נוסעים לירח דבש, שהוא יקנה לה מתנה, יתנצל והכל יהיה בסדר. כעבור עשרה ימים הוא התקשר שוב, ביקש במיוחד לשוחח איתי. שוב פרץ בבכי ואמר שירח הדבש היה סיוט. שעוד פעם הם נקלעו לוויכוח והוא מצא את עצמו מקלל ודוחף. הפעם הוא שאל מיוזמתו היכן נמצא אותו מרכז טיפולי וביקש להירשם. מבחינתי זה סיפור הצלחה קלאסי של הקו שלנו".
סוגי האלימות הנפוצים ביותר במשפחה
"כאשר מדברים על אלימות במשפחה, המחשבה הראשונה היא כמובן 'אלימות פיזית', כשבראש עולה אסוציאציה של מכות קשות", אומר מור, "אבל למרבה הצער קיימים עוד סוגים של אלימות:
אלימות פיזית: לא רק אלימות חמורה שכוללת אגרופים ובעיטות, אלא גם דחיפות או השלכת חפצים.
אלימות כלכלית: כשמונעים מבת הזוג כרטיסי אשראי, לא נותנים לה כסף בכלל או מקצים לה כל חודש תקציב מסוים.
אלימות מינית: כפייה על בת הזוג יחסי מין או אקטים מיניים שהיא אינה מעוניינת בהם.
אלימות פסיכולוגית: מדובר באלימות מורכבת משום שהיא לא נראית לעין אך היא חמורה לא פחות. לדוגמה, כשגבר לא מפסיק להעיר לבת הזוג שלו על צורת הלבוש שלה ('את מתלבשת חשוף מדי, את נראית כמו זונה'), על המראה שלה ('תראי איך את נראית אחרי הלידה, מי ירצה להסתכל עלייך?'), לדבר כל הזמן רעות על בני המשפחה שלה וכמובן גזלייטינג: לעשות לה מניפולציות ולגרום לה לפקפק בתפיסת המציאות שלה.
אלימות טכנולוגית: אלימות שנובעת בעיקר מפרנויה וקנאה, שבה הגבר עורך מעקבים אחרי בת הזוג - נכנס לה לטלפון, עוקב אחר השיחות וההודעות שלה, מתקין לה מכשירי ציתות, מצלמות מעקב ועוד.
האם יש מרכיבים אלימים בהתנהגות שלך כלפי בת זוגך?
כדי לבדוק את ההתנהלות שלך, מומלץ שתענה על השאלות הבאות, כפי שהן מופיעות באתר הבית "קו הגברים" - הקו ליציאה ממעגל האלימות - ויצו:
- האם כשאתה מתרגז וכועס אתה מתפרץ?
- האם כשאתה מתפרץ, אתה מתחרט אחר כך?
- האם היא כל עולמך?
- האם אתה מתעצבן כשדברים קורים לא כמו שרצית?
- האם במהלך ויכוחים עם זוגתך אתה מרגיש שאתה מאבד שליטה?
- האם אתה מעדיף שהיא תתרחק מחברותיה וממשפחתה?
- האם אתה אומר לה לפעמים שהיא טיפשה ולא שווה?
- האם קרה שלא הצלחת לרסן את הכעס שלך מולה?
- האם אתה צובר כעסים ומרגיש שאין לך עם מי לדבר?
- האם אתה מרגיש שבלעדיה אין לך חיים?
- האם אתה חושב כל יום היכן היא ומה היא עושה?
- האם אתה חושש שאחרים מסיתים אותה נגדך?
- האם אתה מרגיש שהיא לא מספרת לך הכל?
- האם אתה פוחד שהיא תעזוב?
- האם אתה מתקשר אליה כמה פעמים ביום, מדי יום?
- האם אתה בוחר את סוג הבילויים והחברים שלכם?
- האם אתה חושב שהיא מתלבשת באופן חושפני מדי?
- האם אתה חושש שהיא בקשר עם גברים אחרים?
- האם כשהיא מאחרת אתה מוטרד לאן היא הלכה ועם מי היא נפגשת?
- האם אתה חושב שהיא מבזבזת כסף ולכן אתה עושה את כל הקניות?
- האם אתה מרגיש שהיא מכעיסה אותך גם כשאתה מנסה שלא לכעוס?
- האם הכעס שמצטבר יוצר אצלך מתח וחוסר אונים?
- האם במצבים של כעס אתה מגיע להרגשה של 'אין מוצא'?
- האם ברגעים של כעס אתה פוגע באנשים היקרים לך ביותר?
- האם אתה מוטרד מכך שגברים אחרים מסתכלים עליה?
- האם בכל פעם שהיא יוצאת מהבית היא צריכה לקבל את הסכמתך?
אם ענית בחיוב על אחת או יותר מהשאלות, יכול להיות שקורה משהו לא טוב בזוגיות שלך. אל תישאר עם זה לבד! התקשר ל"קו הגברים": 1-800-39-39-04
