שירז ברודש (23) מרמות־מאיר ורס"ר אבשלום יאיר פרץ (27) מנתיבות נרצחו בצומת שער הנגב
"שירז הייתה ספורטאית. היא אהבה לרקוד מגיל צעיר, הייתה מלאה בשרירים, זו הגנטיקה של המשפחה של אבא שלה", מספרת בגאווה אמה, גלית ברודש. "היא התחילה בחוג להתעמלות אמנותית ואקרובטיקה ומהר מאוד נכנסה לנבחרת הילדות.
"כשהייתה בת 15, החליטה שהיא רוצה לגוון ועברה לאתלטיקה קלה לריצה. היא התאמנה באגודת מכבי ראשון־לציון, ובגיל 17 כבר הייתה אלופת הארץ לנוער במרוץ שליחים, 4 כפול 100 מטר, יחד עם שלוש חברות לנבחרת".
"בצבא היא יכלה לשרת בתקן של ספורטאית פעילה, אבל החליטה שהיא רוצה שירות משמעותי והפכה למדריכת כושר קרבי. אחרי שהשתחררה, כבר הייתה לה תעודה של מדריכת כושר. היא עשתה קורס מדריכי פילאטיס ובזמן שהחברים שלה נזרקו בהודו, היא פתחה סטודיו לפילאטיס ולאימוני כוח. היא אמרה שהיא רוצה להתקדם, להתפרנס ולהקים בית. הייתה בי גאווה לראות צעירונת בת 20־21, שמתנהלת באופן עצמאי לחלוטין, עם רואה חשבון".
"שירז היא הבכורה שלנו, יש לה שני אחים צעירים ממנה, והיא, כמו אמא קטנה, טיפלה בהם מאז שהייתה ילדה. אחותה נועה - שעכשיו היא חיילת בפיקוד דרום - דואגת להנציח אותה ואת אבשלום בדף אינסטגרם שפתחה, remember avshirazi.
הסיפור של שירז ואבשלום
"לפני שנתיים, גילו אצלי גידול בראש. עברתי ניתוח ושירז סעדה אותי. הפכתי להיות הילדה והיא הפכה לאמא. הייתי במצב ירוד מבחינה נפשית, עצובה, חרדה, והיא הייתה מלטפת ומעודדת אותי. נסיעות במכונית היו מרגיעות אותי, היינו נכנסות לרכב, היא הייתה משכיבה לי את הכיסא, שמה מוזיקה ומתחילה לנסוע. כשפעם אמרתי לה 'אל תעצרי', היא ענתה 'אמא, מצידי לנסוע כל הלילה'.
"שירז ואבשלום הכירו לפני כשנה וחצי. היא הייתה אחרי פרידה טרייה מזוגיות ארוכה, כשחבר של חברה, לוחם בימ"מ, אמר לה 'תקשיבי, יש לי מישהו מהיחידה להכיר לך, הוא תפור עלייך'. אבל הוא הוסיף שבגלל שהיא פרודה טרייה, שתיקח קצת את הזמן ואז הוא יכיר לה אותו. שירז הסתקרנה, וכמו תמיד, הייתה נחושה ואמרה לו 'טוב, רק תיתן לי את השם שלו, שאסתכל ברשתות'. היא יצרה בעצמה קשר עם אבשלום והם קבעו לצאת. החבר המשותף היה בשוק שהמהלך נרקם בלי שידע.
"אבשלום היה אדם טוב, צנוע ברמות קשות, פסנתרן עם שמיעה אבסולוטית, וצייר. בצבא לחם במגלן וכשהשתחרר התחיל להדריך במכינת 'מעשה בנגב' בנתיבות. חניך לשעבר שלו סיפר על עצמו שהוא היה ילד עבריין עם תיקים במשטרה כשהגיע למכינה, ואבשלום שינה את חייו. כיום הבחור קצין בצבא.
"לפני כשנתיים הגשים אבשלום חלום והתקבל להיות לוחם בימ"מ. היחידה של אבשלום ממוקמת במרכז הארץ, לא רחוק מהמושב שלנו, רמות מאיר, ומהר מאוד הם עברו לגור ביחידת דיור שצמודה לבית שלנו במושב. לאחרונה שיפצנו להם את היחידה. הם הספיקו ליהנות מהשיפוץ חודש בלבד.
"הייתה ביניהם אהבה גדולה ויפה מאוד. שני אנשים שהם לא רק יפים חיצונית, אלא גם יפים במעשים שלהם ובנתינה שלהם. אבשלום העניק לשירז תחושה טובה, העצים אותה. בשבעה, פאני, אמא של אבשלום, סיפרה לי שהוא היה סגור ומופנם, אבל מאז שהתחיל לצאת עם שירז, הוא התחיל לשתף. ומה שהוא לא סיפר, פאני הייתה משלימה עם שירז. היא הייתה מתקשרת אליה ומקבלת פלט. הבן הקטן שלנו, בן ה־14, הרגיש כאילו אבשלום הוא האח הגדול שלו, בעלי העריץ אותו.
"שבוע לפני האסון שירז אמרה לי, 'אמא, אני רוצה להגיד לך משהו, אבל אל תיבהלי. אני אוהבת את אבשלום כל כך, ואני יודעת שהעבודה שלו מאוד מסוכנת. אם יקרה לו משהו, אני לא חושבת שאצליח לחיות בלעדיו'. אמרתי לה שלא תחשוב על זה, שתהיה אופטימית וחיובית.
"כשהוא היה יוצא לפעילות, שירז לא הייתה ישנה כל הלילה. ביקשתי ממנה שתחשוב אם היא עומדת בזה או שאולי זה גדול עליה, והיא ענתה, שלא אכפת לה לא לישון שבועות, היא עם אבשלום, והם ביחד בזה.
"בחג ראשון של סוכות הם היו איתנו. לקראת החג שני הם נסעו למשפחה של אבשלום בנתיבות. הם הספיקו לטייל, לפגוש המון חברים. היה נראה שהם מנסים לבלוע את העולם. תמיד הייתי שואלת, 'מה הלחץ? יש לכם את כל החיים'.
"בשבת ההיא, של 7 באוקטובר, שירז הודיעה לי שהקפיצו את אבשלום ליחידה ושהיא תיסע איתו, תוריד אותו שם ותמשיך הביתה. היא שלחה לי הודעה שכמות הבומים שנשמעים מטורפת. אמרתי לה שתקרא את תפילת הדרך. ב־7:23 היא שלחה לי את ההודעה האחרונה, 'יש מלא בומים. אני לא מפוקסת', וביקשה שאני אשלח לה את תפילת הדרך. שלחתי לה ב־7:27 ואת זה היא כבר לא ראתה. ההודעה נשארה עם וי אחד.
"בין 7:23 ל־7:28, בצומת שער הנגב הקטלני, מחבלים ירו על המכונית שלהם טיל RPG. הוקל לי לשמוע ששירז ואבשלום מתו מיד מהפיצוץ ולא נשרפו חיים ברכב. גם העובדה שלא נחטפו הייתה הקלה עבורי.
"שירז הייתה כל כך אימפולסיבית ומצחיקה. בזמן האחרון, היא הייתה אומרת לאבשלום 'יש לך חצי שנה להציע לי נישואים בכותל'. היא גם הייתה מתארת לו בדיוק איזו טבעת תרצה. ואבשלום, עם הענווה וטוב הלב שלו, היה מהנהן עם הראש.
"הם כבר תכננו את העתיד ביחד, רצו לרכוש דירה במחיר למשתכן ועשו הסכם ידועים בציבור. התברר שאבשלום הספיק להיפגש עם חבר, מעצב תכשיטים, וביקש שיכין לו טבעת אירוסין. פאני, ששמעה על זה בשבעה, ביקשה מהחבר שיסיים להכין את הטבעת ובשלושים הביאה לנו אותה. אני עונדת את השרשרת של שירזי ועליה הטבעת. ככה היא נשארת קרובה לי ללב".
