גאולה לוי, 68, מראשון־לציון. נשואה ואמא לשלושה בנים: מיכאל (41), טל (36) ואור (34), וסבתא לשלוש נכדות ונכד
איך נודע לך על ששת החטופים שהוצאו להורג?
"כשהתחילו להגיע השמועות הייתי מבוהלת עד מוות. ביקשתי משני הבנים שלי לברר את שמות הנרצחים. כבר התרוצצו שמות, ובהם השם של הירש גולדברג פולין, שנחטף יחד עם אור. עברתי לילה נורא. נרדמתי והתעוררתי לסירוגין בחרדה שאור יהיה ברשימה. בבוקר שמענו את השמות. אור לא נמצא ביניהם, אבל אם זה קרה להם, זה יכול לקרות שוב. הפחד נורא ולא עוזב לרגע. אף אחד לא יכול להבין מה אנחנו מרגישים".
מה את יודעת על נסיבות החטיפה של אור ועל רצח עינב, אשתו?
"ב־6 באוקטובר הם השאירו את אלמוג אצל הוריה של עינב, פנינה ושלמה אלקיים, ויצאו למסיבה. כשהחלה המתקפה הם נכנסו ל'מיגונית המוות'. אור נחטף יחד עם הירש גולדברג פולין, אליה כהן ואלון אהל. בהמשך ראינו את סרטון החטיפה.
"כעבור ארבעה ימים הגיעה הודעה שעינב נרצחה. אור היה מוגדר נעדר ואני התפללתי שהוא חטוף. כשהקצינה המלווה הודיעה שהוא אכן חטוף, הייתי מאושרת. הייתי בטוחה שאין מצב שמדינת ישראל לא מחזירה לי אותו בהקדם. לצערי הרב, המציאות הוכיחה אחרת. חיי החטופים בסכנה יומיומית והם לא חשובים לממשלה הזאת"
"יש לנו חוזה עם המדינה. אנחנו אזרחים שומרי חוק, והמדינה צריכה להגן עלינו. אני רוצה את הילד שלי, והמדינה חייבת להחזיר לי אותו"
לפחות עם ישראל יוצא לרחובות בהמוניו.
"זה מרגש מאוד, אבל ממש לא מרגיע. יש לנו עם נפלא, אבל יש גם כאלה שאומרים לי בגלוי 'לא בכל מחיר'. כשמישהו כזה שואל אותי, 'את חושבת שצריך לשחרר אותם בכל מחיר?', אני עונה: 'אם זה היה הבן שלך, האם היית שואל/ת?'".
את מעלה על דעתך שחלילה תקבלו בשורה מרה?
"ממש לא. זאת לא אפשרות מבחינתי. אבל החרדות לא מרפות. אני כל הזמן חושבת אם קר לו, אם הוא רעב, אם יש לו אוויר, ועכשיו נוספה החרדה הנוראה שאני לא רוצה אפילו לומר אותה בקול".
מה שלום אלמוג?
"אלמוג חגג שלוש בחודש יוני, כשהוא מוקף בסבים וסבתות משני הצדדים ובמשפחה אוהבת. הוא הולך לגן בראשון־לציון, יש לו חדר משלו גם במשפחת לוי וגם במשפחת אלקיים. הוא ילד מאוד שמח ומוקף באנשים טובים שרק רוצים לעזור".
מה הוא יודע על הוריו?
"הוא כבר יודע שאמא לא תחזור ושאבא הלך לאיבוד ומחפשים אותו. אנחנו מדברים איתו עליהם ומראים לו תמונות שלהם. אבל ככל שעובר הזמן הוא מדבר עליהם פחות. מדי פעם הוא שואל: 'אבא באמת יחזור?'".
ומה אתם עונים?
"זה קשה מאוד, לא תמיד אנחנו יודעים מה לענות ובעיקר מדגישים בפניו: 'אנחנו איתך', 'אנחנו אוהבים אותך', בעצת פסיכולוגית מומחית לשכול בגיל הרך, שמלווה אותנו".
אתם פעילים יחד עם משפחות החטופים?
"יש בינינו חלוקה. טל, בננו האמצעי, מעורב יותר בחייו של אלמוג. מיכאל הוא נציגנו למטה המשפחות, שנוסע למשלחות המשפחות לחו"ל. אני נפגשתי עם מקבלי החלטות, בעלי והבנים משתתפים בהפגנות. עד כה עיקר הפעילות היה בכיכר החטופים, עם משפחות שנחשבו לפחות מיליטנטיות.
"עכשיו אין לנו יותר פריבילגיה להיות נחמדים. יש לנו חוזה עם המדינה. אנחנו אזרחים שומרי חוק, והמדינה צריכה להגן עלינו. אני רוצה את הילד שלי, והמדינה חייבת להחזיר לי אותו".
