זוכרות איך אנה ארונוב פסלה את אחד הדייטים שלה ב"לאהוב את אנה", רק משום שלא ידע מי זו פרידה קאלו? גם הסינגלים והסינגליות שלפניכן החליטו לחתוך מהדייט בשל חוסר ידע כללי. זה סיפורם.
נועה קלימי (24), רווקה מאשדוד, מדריכה טיפולית: "לפני שלושה חודשים הכרתי דרך 'באמבל' בחור שמבוגר ממני ביותר מעשור. קבענו להיפגש במסעדה בתל־אביב. יש לי קעקוע ענק של פרנק סינטרה על הרגל, וכמה דקות אחרי תחילת הדייט הוא שם לב אליו ושאל 'מי זה בקעקוע?'. עניתי: 'פרנק סינטרה, אתה לא מזהה?'. הוא ענה: 'אני לא מבין גדול בפוליטיקה'. הייתי בשוק. פרנק סינטרה זה אייקון. אתה יכול לא לאהוב, אולי לא להכיר את השירים, אבל לא לדעת שמדובר באחד הזמרים הגדולים של המאה ה־20? כששאלתי אותו איך הוא לא שמע עד היום על פרנק סינטרה, הוא אמר: 'אני פחות טוב בעניינים האלה ויש לו שם של פוליטיקאי'. באותו רגע רק רציתי לסיים את הדייט כמה שיותר מהר. הסתכלתי רוב הזמן על הטלפון ועניתי לשאלות שלו בתמציתיות, כדי שיבין שאין לנו חיבור".
ערן טל (44), גרוש פלוס שלושה מתל־מונד, מנהל פיתוח תוכנה: "זה היה לפני שנתיים וחצי, בתקופת הסגרים של הקורונה. היא הייתה מנהלת שיווק, גרושה פלוס ילדים כמוני, שגדלה באזור נחשב בארץ והגיעה מבית מבוסס. אני אומר את זה לא בגלל עניין הכסף, אלא בגלל שלפעמים קשה לזקוף לרעתם של אנשים דברים בגלל התנאים שבהם גדלו. זה לא היה תקף במקרה שלה. יצאנו בערך שבוע, ובדייט הרביעי הלכנו לחוף הים. בהמשך הצטרף חבר שלי, ובשלב מסוים התחיל בינינו דיון פוליטי על הפצצת הכור הגרעיני באיראן. ציינתי שיש למתקפה הזו גם השלכות על אזרחים ואמרתי: 'רק שלא יקרה שם צ'רנוביל', ואז הדייט שלי אמרה: 'מה? מה זה צ'רנוביל?'. מיד החוורתי וראיתי איך גם החבר שלי בולע את הרוק. הסברתי לה על צ'רנוביל, ובאותו ערב גם שלחתי לה לינק לסדרה שעשו על האסון. אבל זה בהחלט הוריד לי ממנה, ואחרי כמה ימים סיימתי את הקשר".
דוד קסירר (51), גרוש פלוס שלושה מראשון־לציון, מעצב גרפי: "הכרנו באחת האפליקציות לפני כשנה וחצי. היא הייתה גרושה פלוס ילדים כמוני, בשנות ה־40 לחייה, ונראתה לטעמי. נפגשנו בבית קפה, וזמן קצר אחרי שהתיישבנו, היא שאלה אותי מה אני עושה בחיים. אני מאוד מעריך הומור, אז כדי להקליל את השיחה ולבדוק על הדרך אם יש לי פרטנרית לזה, השבתי 'אני מיזנתרופ'. ואז היא אמרה: 'אוקיי, ואיפה למדת את זה?'".
בטוח שהיא לא צחקה?
"בטוח. בהתחלה גם אני אמרתי לעצמי שאולי היא פשוט זורמת איתי בהומור, שהיא סופר־שנונה. לכן המשכתי לפאנץ' הבא. אמרתי לה שלמדתי ב'אוניברסיטת נירנברג'. ציפיתי לשמוע: 'אה, ותואר שני עשית ברצח עם?', אבל לא. התברר שכל הזמן הזה היא הייתה רצינית לגמרי. היא המשיכה ושאלה, 'אז איפה הקליניקה שלך?'. אחרי שהבנתי שהיא באמת לא יודעת מה זה אומר, ידעתי שאין לי כל עניין זוגי בה. לא רציתי לפגוע בה. המשכתי הלאה בשיחה, התנהגתי כרגיל, אבל אחרי זה שלחתי לה הודעה שהיה נחמד, אבל נראה לי שאנחנו פחות מתאימים".
אנאבל וייס (48), גרושה פלוס שלושה מפתח־תקווה, עורכת דין:"התכתבנו באפליקציית היכרויות. אני זוכרת שהוא היה בסטטוס שלי ונראה לטעמי. בשלב מסוים של ההתכתבות הוא העלה את נושא המזונות שהוא משלם לגרושתו, וכתבתי לו ש'מזונות בעיניי זה לא עניין מגדרי'. ואז הוא כתב: 'מה קשורה הגדר של גרושתי למזונות?'. ולא, הוא ממש לא התבדח או עשה משחק מילים מתוחכם. אחרי שכתבתי לו שהכוונה ב'מגדר' היא שזה לא קשור אם זה גבר או אישה, הוא התחיל לתקוף אותי וכתב: 'זה שאת עורכת דין לא אומר שאת יכולה להתנשא עליי בעניינים משפטיים'. מיד הבנתי שפה נגמרה התקשורת בינינו".
שרה שמואל (35), בזוגיות פלוס שלושה ממבשרת־ציון, קונדיטורית:" הייתי חיילת בפיקוד מרכז, והוצבתי בבסיס בירושלים. כל שבוע היו מגיעים לבסיס חיילים קרביים מפלוגה אחרת לעשות בו שמירות. יום אחד הגיע חייל ששירת בקריית־גת, שנורא מצא חן בעיניי. התחלנו לדבר, ומדי ערב הצטרפתי אליו לשמירה. כבר התחלתי לפנטז, דמיינתי לנו עתיד ביחד, עד שערב אחד הוא שאל איזה חוף שווה יש בירושלים, כי אחרי שיסתיים שבוע השמירות הוא רוצה ללכת לים. כשאמרתי לו שאין חוף ים בירושלים, כולי בהלם כמובן, הוא עוד היה מופתע. באותו רגע הבנתי שירד לי ממנו לגמרי. למחרת בערב כבר לא הצטרפתי אליו לשמירה. הוא לא היה יכול להסתובב בבסיס ולמצוא אותי, וככה זה נגמר".
ליקה כץ (27), רווקה מראשון־לציון, טכנאית MRI: "הכרתי אותו דרך חברים משותפים. הוא באמת היה בחור מקסים. נראה טוב, הייתה לו עבודה מגניבה, וגם בסך הכל בחור אינטליגנטי. הבעיה הייתה שהיה לו כל כך חשוב לייצר רושם של אינטליגנטי, שהרבה פעמים הוא השתמש בכל מיני מילים גבוהות, רק לא בצורה הנכונה. בשלב מסוים בדייט הראשון שלנו, למשל, הוא סיפר לי שהחבר הכי טוב שלו מתחתן ובדיוק שלח לו הזמנה. ואז הוא אמר: 'אמרתי לחבר שאני מאוד שמח לאיד בשבילו'. אמרתי לו: 'זה מה שאמרת לו?'. הוא ענה: 'כן, אני באמת מאוד שמח!'. התחלתי לצחוק, אבל ראיתי שהוא לא מבין למה. נאלצתי להסביר לו מה באמת פירוש הביטוי 'שמחה לאיד'. הוא ממש החוויר ואמר: 'טוב, נראה לי שאני צריך לעשות כמה טלפונים, להתנצל בפני כמה אנשים'.
"החלטתי לא למהר לשפוט אותו על זה. יצאתי איתו לעוד דייט, אבל אז הוא סיפר לי שהוא התעצבן באותו יום על חבורת נערים שהתפרעו במקום העבודה שלו, ואמר: 'נו, את יודעת באיזה סוג מדובר. טאבולה ראסה כאלה'. אמרתי לו, 'מה זאת אומרת טאבולה ראסה?''', הוא ענה: 'נו, מחפופים כאלה, לא בקו השפיות'. כשאמרתי לו שב'טאבולה ראסה' הכוונה היא לדף חלק, הוא עוד אמר: 'מה פתאום. אומרים את זה על מישהו משוגע כזה'. זה כבר היה יותר מדי בשבילי. הבנתי שיש כאן מגמה".
גיל גבע (35), רווקה מתל־אביב, מפיקה ובמאית: "זה היה לפני שלוש שנים וחצי. עוד למדתי אז לתואר שני באמנויות בלוס־אנג'לס, והגעתי לארץ לחופשת הקיץ. חברים שידכו לי בחור שלטענתם יכול מאוד להתאים לי. הוא עבד בהייטק, בתמונה נראה סבבה, דיברנו קצת בטלפון וקבענו להיפגש.
"במהלך הפגישה כל אחד סיפר קצת על עצמו, ואני בין היתר סיפרתי שבשנים האחרונות אני חיה ולומדת בקליפורניה. הוספתי שלפעמים יש לי חופשות קצרות יותר מהלימודים, ובגלל זה אני לא מגיעה לארץ אבל כן משתדלת לנצל את הזמן, ושבחופשה האחרונה, למשל, שהייתה רק לכמה ימים, טסתי לניו־יורק כדי לראות הצגה בברודוויי. ואז הוא שאל: 'מה המרחק בין קליפורניה לארצות־הברית?'. השתדלתי מאוד לא לצחוק, והסברתי לו שנשארתי בתוך ארצות־הברית, אבל בלב כמובן תהיתי איך בחור שעוד עובד במחשבים, שיודע לפחות קצת אנגלית ושמן הסתם ראה כמה סרטים בחייו, לא יודע דבר בסיסי שכזה. אני עצמי לא מתיימרת לדעת הכל ובטוחה שיכולים להתקיל גם אותי, אבל יש דברים שהם חובה בעיניי לדעת. כמובן שלדייט הזה כבר לא היה המשך".
איזבל פשייב (29), רווקה מתל־אביב, עורכת דין: "הוא התחיל איתי באינסטגרם. זה היה לפני כמה חודשים. ראיתי שיש לנו חברים משותפים ואותם תחומי עניין, והוא גם נראה ממש טוב. אני לא אוהבת לדבר לפני דייטים בטלפון, גם כי זה מביך אותי וגם כי אני חושבת שזה בזבוז זמן, לכן פסחתי על שלב השיחה. בדיעבד, במקרה שלו, התברר שזו הייתה טעות".
מה קרה?
"כבר בהתכתבות הוא סיפר שהוא עצמאי, ואני סיפרתי שאני עורכת דין. הוא מאוד התלהב מהמקצוע שלי, רק שמתחילת הדייט הוא לא הפסיק לקרוא לי 'עורך דינית'. אמר: 'עורך דינית, בואי נשב פה', 'נו עורך דינית, אז מה את מספרת'. אחרי כמה פעמים כאלה אמרתי לו, 'אתה אומר את זה בצחוק, נכון? אתה יודע שאומרים עורכת דין?'. אבל לא רק שהוא לא ידע, הוא עוד התחיל להתווכח איתי שהוא צודק! הוא אמר: 'מה את מבלבלת? נשמה, את טועה. יש לי כמה חברים מהמקצוע שלך. אומרים עורך דינית. בוודאות. תבדקי את זה'. אמרתי לו שאין לי צורך לבדוק. שאני לא יודעת הכל, אבל יש דברים שאני בטוחה בהם באופן מוחלט, בטח בכל מה שקשור למקצוע שלי. הוא לא הסתפק בזה. הוא אמר, 'בואי ניכנס לגוגל ותראי שאת טועה'. כמובן שגוגל לא נתן לו את התשובה שהוא רצה, ואז הוא התחיל להגיד לי שזה 'כמו מילים בלועזית שאפשר להגיד בכמה צורות'. עכשיו אני צוחקת על זה, אבל אז זה היה מזעזע".
