פברואר 1995, שעות אחר הצהריים. אורית חיריק בת ה־16 יוצאת מביתה בגבעת־אולגה כדי להשתתף בסדנת בישול בשכונה, ביוזמת העירייה. היא מעדכנת את אמה, רחלי, שאחרי הסדנה היא מתכננת ללכת לסרט עם החבר שלה. בשעה תשע ורבע בערב, כשרחלי חוזרת הביתה, מחכה לה החבר ליד הדלת ומספר שאורית לא הגיעה למפגש שקבעו.
השניים יוצאים מיד למרכז המסחרי בשכונה לחפש אותה, ובדרך האם מתקשרת למדריכת הסדנה. היא מספרת שאורית אכן הגיעה, אך יצאה זמן קצר אחרי הגעתה. עד היום האם לא מבינה לאן מיהרה בתה ועם מי נפגשה. אורית נעלמה בלי להשאיר עקבות, ורק חצי שנה לאחר מכן נמצאה גופתה בחולות קיסריה על ידי טרקטוריסט שחפר במקום.
המשטרה פתחה בחקירת נסיבות מותה, אך לאחר קבלת חוות דעתו של רופא המכון לרפואה משפטית, שהגיע למסקנה כי על העצמות לא נמצאו סימני חבלה שנגרמו לפני המוות, התיק נסגר בטענה ש"לא עלה חשד לפלילים".
5 צפייה בגלריה
רחלי חיריק, אמא של אורית חיריק ז"ל. עד היום לא ברור למה יצאה באמצע מהסדנה שבה השתתפה
(צילום: אלעד גרשגורן)
מאז, כבר 28 שנים, האם רחלי לא מוצאת מנוח, בניסיון להבין מה קרה לבתה. היא מרגישה שלא קיבלה את התשובות שמגיעות לה וחמור מכך - שיש רוצח שמסתובב חופשי.
גם עו"ד יפה גולן (65), נשואה ואם לשניים מקריית־מלאכי, ששירתה במשך 25 שנה כחוקרת בכירה במשטרה, רוצה לדעת מה קרה לאורית. לפני שנה, אחרי ששמעה על המקרה מהעיתונאית החדרתית מירית גולן, שהתעניינה בפרשה, החליטה להתגייס לעזרתה של רחלי ולנסות לפתור את התעלומה.
"מירית סיפרה לי את הסיפור ושאלה אם אפשר לעזור לאמא מול המשטרה, כי היא רוצה לפתוח את התיק", מספרת גולן. "היא אמרה לי שהיא במצב כלכלי ונפשי קשה מאוד, אז דיברתי עם האם וגיליתי סתירות, קשה מאוד להגיע לחקר האמת אחרי 28 שנה".
אילו סתירות למשל?
"למשל, האם אומרת שמצאו את בתה קבורה באדמה, ולפי הממצאים הגופה לא הייתה ממש קבורה, חלק מהגוף שלה היה חשוף. תראי, אי־אפשר לתפוס אדם בשעת צערו, היא רוצה לדעת מה קרה לבת שלה ואיך היא מתה, וזה לגמרי אנושי. את הבת אני לא יכולה להחזיר לה, אבל אני מקווה לפחות לתת לה קצת שלווה. אבא של אורית, שלא היה אדם בריא, מת מצער ומשיברון לב".
"אמא חד־הורית שרוצה לרשום את הילד לגן מסובסד צריכה לשלם על תצהיר כמה מאות שקלים שבדרך כלל אין לה. אני עושה לכולן תצהירים בחינם"
מה בסיפור הזה גרם לך להתגייס לעזרתם בהתנדבות?
"אני תמיד שמחה לעזור. אני והשותף שלי, עו"ד שמעון אלימלך, עושים הרבה דברים בהתנדבות, מה שנקרא פרו בונו, כי יש המון אנשים שאין להם אפשרויות כלכליות והם לא רוצים לפנות לסנגוריה הציבורית. למשל, אמא חד־הורית שרוצה לרשום את הילד שלה לגן מסובסד צריכה להגיש תצהיר שהיא באמת חד־הורית, ותצהיר כזה עולה כמה מאות שקלים שבדרך כלל אין לה. אני עושה לכולן תצהירים בחינם. כסף זה לא הכול בחיים, העיקר שאני מצליחה לעשות טוב".
איך מתחילים לחקור אירוע כזה אחרי שנים?
"דבר ראשון הגשתי בקשה לקבל את כל חומרי החקירה. מדובר בפרשה ישנה מאוד, כל החומר נמצא בארכיון המטה הארצי בירושלים. עוד לא קיבלתי את החומרים, אז אני עדיין לא יודעת אם התיק התנהל נכון ואם יש משהו שהיו צריכים לבדוק ולא בדקו".
למה זה לוקח כל כך הרבה זמן?
"פניתי לכל גורמי המשטרה, הגעתי עד ראש מדור נעדרים כדי להבין איפה זה נתקע, ואני עדיין מחכה לאישור של היועצת המשפטית במשטרה שתקבע איזה חומרים אני יכולה לקבל מתוך התיק. פגשתי קצין בכיר ממחוז צפון, הוא אפילו הציע להעביר את התיק כטסט קייס בקורס קצינים, אבל בסוף הוחלט שהתיק הזה לא עומד במבחן".
כחוקרת משטרה ותיקה את מאמינה שאפשר לפתור את התעלומה אחרי 28 שנה?
"אני לא יכולה להבטיח למצוא תשובה, כי כשאת לא חוקרת את התיק מההתחלה, זה קצת בעיה. בתור חוקרת, נקודת המוצא שלי היא שכל האופציות פתוחות, אם אין לך ראש פתוח את לא יכולה להיות חוקרת טובה. זה סיפור עצוב, ואני מקווה שנגיע לתוצאה שתניח את דעתה".
"כבר היו עבריינים שהתגלו אחרי 20 שנה ויותר, למשל בעקבות בדיקות DNA שנכנסו לחקירות"
את אופטימית?
"כרגע אני מגששת באפלה, אבל אני תמיד אופטימית, אם אהיה פסימית אין טעם לחפש. כבר היו פרשות שבהן עבריינים התגלו אחרי 20 שנה ויותר. למשל, בעקבות בדיקות DNA שנכנסו לחקירות, נתפסו אנסים ורוצחים גם אחרי המון שנים. אסור להתייאש אף פעם. מה שהכי חשוב כאן זה לתת קצת מנוחה לנשמה של רחלי".
נותרנו שמונה יתומים
במשך 25 שנות שירות במשטרה מילאה גולן שורה של תפקידים במערך החקירות, בין היתר עמדה בראש יחידת ההונאה של מחוז מרכז, הייתה קצינת תלונות הציבור של מרחב השפלה, ראש משרד חקירות מודיעין ובילוש במשטרת ראשון־לציון ועוד.
למשטרה הגיעה במקרה, אחרי שאבא שלה, שהיה מהמתנדבים הראשונים של המשמר האזרחי בקריית־מלאכי, פגש במקרה את מפקד המשטרה המקומית, וזה סיפר לו שהם צריכים חוקרת נוער, ושאל, "למה שלא תשלח אליי את יפה?".
"מעולם לא חשבתי להיות שוטרת, רציתי להיות אחות. בסוף כיתה י"א הלכתי ללמוד להיות אחות מעשית בבית החולים קפלן, והמנהלת אמרה לי, 'את תלמידה טובה, לכי לסיים י"ב, תחזרי ללמוד פה ותהיי אחות מוסמכת'", היא מספרת. "בצבא הייתי חובשת קרבית, וכשמפקד משטרת קריית־מלאכי הציע לי להצטרף למשטרה, בדיוק עמדתי להשתחרר וזה שינה את כל מסלול חיי".
היא נולדה וגדלה בקריית־מלאכי, בת בכורה למשפחה בת שמונה ילדים שעלתה מתוניס. "אמא שלי נפטרה לפני 42 שנה, נכנסה לניתוח פשוט להסרת כיס המרה, קיבלה זיהום בבית החולים ונפטרה, וזאת אישה שאף פעם לא הייתה חולה", היא מספרת. "היא הותירה אותנו שמונה יתומים קטנים, אני, הבכורה, הייתי בת 22, אחותי הקטנה הייתה בת שבע.
"כשאמא שלי נפטרה אמרתי, 'איך אני יכולה גם להיות שוטרת שעובדת במשמרות וגם לטפל באחים שלי?' אבל אבא שלי אמר, 'את לא תקריבי את החיים שלך'"
"זה היה שוד ושבר, אמא שלי הייתה מהנשים שלא עבדו ועשו הכול בבית, נוצר חלל עמוק שלא היה אפשר למלא ולא היה אפשר להשלים. כבר הייתי שנתיים חוקרת נוער במשטרת קריית־מלאכי ורציתי לעזוב. אמרתי, איך אני יכולה להיות גם להיות שוטרת שעובדת במשמרות וגם לטפל באחים שלי? אבל אבא שלי אמר, 'את לא תקריבי את החיים שלך'. הוא היה גם אבא וגם אמא, ולצערי גם הוא נפטר בגיל צעיר. בגיל 56 הוא הלך לישון בלילה ולא קם, קיבל דום לב בשנתו".
למה עברת מקריית־מלאכי למשטרת רחובות?
"הייתי צריכה לטפל בבני נוער פחות או יותר בגילי, צעירים ממני בשנה־שנתיים, וזה היה קשה כי בקריית־מלאכי כולם מכירים את כולם, קשה לשרת בעיר שבה אתה גר. אנשים היו באים לאבא שלי ומבקשים ממנו לדבר איתי. אחרי שלוש שנים החלטתי לעבור משם. אחרי חמש שנים כחוקרת יצאתי לקורס קצינים בשפרעם, היינו 122 חניכים, רק תשע מתוכם נשים. יצאתי חניכה מצטיינת, וכך הייתי קצינת המשטרה הראשונה בקריית־מלאכי. כשחזרתי לעיר אחרי הקורס, יו"רית נעמת עשתה לכבודי מסיבה והזמינה שרים וחברי כנסת, הבאתי הרבה כבוד לעיר" (צוחקת).
מה היה התפקיד הראשון שלך כקצינה?
"קצינת חקירות במשטרת רחובות. אחרי שנה וחצי מוניתי לראש משרד החקירות במשטרת ראשון־לציון, הייתי האישה הראשונה בתפקיד. אחר כך הייתי קצינת תלונות הציבור של מרחב השפלה ובהמשך ראש יחידת ההונאה של מחוז מרכז. טיפלתי בעבירות של אישי ציבור מחדרה עד גדרה".
חקירות מתוקשרות
בין היתר חקרה גולן את פרשת "קשר משפחתי", שבמסגרתה מנחה התוכנית הפופולרית בטלוויזיה החינוכית, ד"ר יוסי זיידר, הורשע בביצוע מעשים מגונים בנסיבות של אונס בהסכמה שהושגה במרמה, כנגד ארבעה גברים, לאחר שניצל את מעמדו כמטפל ומנחה מפורסם. היא פיצחה גם פרשת הונאה של אחד מבכירי מכון ויצמן ברחובות וכן את ההונאות בכשרות של משרדי הרבנות במרחב שרון. אך התיק המפורסם ביותר שלה הוא תיק חקירת האונס של לינור אברג'יל במילאנו והבאת האנס שלה, שלמה נור, למשפט, שבו הורשע ונידון ל־16 שנות מאסר, העונש המקסימלי הקבוע בחוק.
5 צפייה בגלריה
אחת החקירות המפורסמות שגולן ניהלה: אונס לינור אברג'יל. בצילום: בשער "לאשה" אחרי הזכייה
(צילום: Alexander Joe/AFP)
"בחיים לא היה פה סיפור כזה, וניהלתי בעבר חקירות מתוקשרות", היא נזכרת. "כשנור קיבל את גזר הדין, הוא אמר לתקשורת: 'יפה החוקרת אמרה לי שאקבל את העונש הזה', זה מה שהוא בחר להגיד במעמד הזה. עיתונאים מכל העולם הגיעו לארץ כי הנאנסת הייתה בעלת פרופיל גבוה, מיס עולם".
איך הגעת לתיק הזה?
"בשנת 1998, כשלינור באה להגיש תלונה, הייתי ראש יחידת ההונאה במשטרת רמלה. בעבירות שבוצעו בחו"ל התלונה מוגשת במשטרת נתב"ג, ומשם שלחו אותה אליי".
איך הצלחתם להביא את נור למשפט בארץ?
"אספנו עליו חומר והוצאנו צו מעצר בינלאומי, אבל לא הספקנו לממש אותו כי הוא הגיע בעצמו לארץ במקרה, בלי לדעת שמתנהלת נגדו חקירה. לא פרסמנו שלינור באה להתלונן. בחקירתו הוא התעקש שזה היה בהסכמה, וזה נורא הכעיס אותי. הצלחנו להוכיח שזה היה אונס אכזרי בעזרת ממצאים פורנזיים שהבאנו מהזירה".
את בקשר עם לינור?
"אנחנו לא חברות, אבל יצא לנו להופיע בכל מיני ערבים משותפים, ואני עוקבת אחריה ותמיד מפרגנת לה, כי באמת מגיע לה. היא אחת הנשים הכי חזקות שהכרתי. לפני כמה שנים הצטלמנו יחד לסרט של הבמאית האמריקאית ססיליה פק, הבת של גרגורי פק, על הפרשה".
"מעולם לא הטרידו אותי מינית ומעולם לא הופליתי לרעה על רקע מגדרי או עדתי. אני לא אומרת שזה לא קיים, אבל היה לי מזל"
את עצמך הוטרדת במהלך הקריירה במשטרה?
"מעולם לא הטרידו אותי מינית ומעולם גם לא הופליתי לרעה על רקע מגדרי או עדתי. אני לא אומרת שזה לא קיים, אבל היה לי מזל, ואולי זה תלוי במה שאת משדרת. אף פעם לא שמו לי רגל בשום מקום, עובדה שהייתי האישה הראשונה בתפקיד ראש משרד החקירות בתחנת משטרה. תמיד עבדתי בסביבה גברית מאוד, ומעולם לא הוטרדתי, ואגיד לך את האמת? נתקלתי לא פעם בנשים שהעלילו על גברים. למרות שהאמפתיה שלי נתונה קודם כול לנשים, תמיד הייתי עניינית כי המטרה שלי כחוקרת הייתה להגיע לאמת. אחד הסיפורים שמלווים אותי שנים היה של מנהל חדר המיון באחד מבתי החולים באזור, שמישהי התלוננה עליו שהוא ביצע בה מעשה מגונה בתוך חדר המיון. ישבתי עם המתלוננת כל הלילה, ובבוקר היא הודתה שהיא העלילה עליו כי הוא לא רצה לרשום לה אדולן. במקום שייקחו אותו למעצר לקחו אותה, ומאז בכל פעם שהוא רואה אותי הוא אומר לי, 'מי היה מחזיר לי את הכבוד שלי? לכי תוכיחי שאין לך אחות'. זו לא תופעה, אבל יש גם סיפורים כאלה".
בחזרה לאוניברסיטה
גולן השתחררה מהמשטרה ביוני 2003 בנסיבות טרגיות, כמה חודשים אחרי שאחיינה גד רחמים ז"ל, לוחם מג"ב, נהרג בגיל 19 על ציר המתפללים בחברון. לאחר מותו, קיבל את עיטור האומץ. "אני גידלתי את אמא שלו אחרי שאמא שלי נפטרה, הוא היה כמו הנכד שלי", היא מספרת. "נפילתו גרמה לי זעזוע עמוק, בקושי תפקדתי אחרי זה, והחלטתי לפרוש מהמשטרה".
לאחר הפרישה החלה לעבוד כמנהלת מועדון "מגדלור" לבני נוער בסיכון של עמותת "עלם". "המועדון היה בעיקר לבני מהגרים יוצאי אתיופיה וחבר העמים, היו אצלנו הרבה בני נוער שהסתבכו בפלילים, ועם כל הידע שהבאתי איתי מהמשטרה, אני והצוות עזרנו להם, ליווינו אותם, נתנו להם בית חם שלא יסתובבו ברחובות. הרגשתי שהם כמו הילדים שלי. יש לי שם חבר'ה שיצאו לקצונה, אחת אפילו סיימה רפואה. בהמשך החלטתי לחזור לאוניברסיטה, בצעירותי עשיתי תואר בהיסטוריה ובחרתי ללכת ללמוד משפטים בגיל 52 במכללת פרס ברחובות, במחזור הראשון שלה".
מה פתאום משפטים בגיל כזה?
"במהלך השנים שלי במשטרה הופעתי הרבה בבתי משפט, וגם במסגרת הקורסים השונים במשטרה למדתי את כל מה שקשור למשפט הפלילי וזה מאוד עניין אותי. היה לי חלום להיות עורכת דין, ובסוף הגשמתי אותו".
איך ההרגשה להיות פתאום סטודנטית?
"המרצים כיבדו אותי ואני כיבדתי בחזרה. היו מרצים שהכרתי מהמשטרה מתוקף תפקידי, לא פעם נתתי בכיתה דוגמאות מחקירות שהשתתפתי בהן. היו עוד כמה אנשים מבוגרים בכיתה, לא הייתי לבד, אבל היה אפשר לספור אותנו על כף יד אחת. רוב הסטודנטים היו חבר'ה בני 20, אבל הרגשתי נהדר. אני תמיד מרגישה נהדר בחברת צעירים, ואני גם מאוד מתחברת לאנשים, אין לי בעיה עם זה".
למה בחרת להתמחות בפלילים?
"כי זה התחום שלי, זה הרקע שאני באה ממנו, כשאני מקבלת תיק אני יודעת לראות אם הכול בסדר בתיק, איפה המשטרה טעתה, יש לי ניסיון בזה. אחרי הלימודים פתחתי משרד בקריית־מלאכי עם עו"ד שמעון אלימלך, שגם הוא היה חוקר משטרה בעברו, ואנחנו מייצגים רק אנשים שזו העבירה הראשונה שלהם. אני לא מייצגת אנשים עם עבר פלילי, לא יכולה לייצג עבריינים שזאת דרך חייהם".
