הסניקרס היקרות מדי של אדידס, שנקנו בגחמה לילית של אישה הריונית עייפה, עדיין נחו בקופסה ללא הופכין, חודשים אחרי שנקנו. דותן האס־הרשקוביץ (34) פתחה מדי פעם את הקופסה, מדדה את הזוג החדש והחזירה אותו מאוכזבת לארון. "התבאסתי, על הנעליים ועל עצמי", היא משחזרת את הזרז להקמת אחת מקבוצות הפייסבוק הכי מוצלחות של השנה האחרונה. "הייתי בחופשת לידה, הרגליים שלי התנפחו, הנעליים לא היו נוחות והן היו ממש יקרות. רציתי למכור אותן, אבל כל קבוצות הפייסבוק היו של יד שנייה והנעליים שלי לא היו יד שנייה, הן היו עם הטיקט! לא הלכתי בהן לרגע. מצד שני, כבר לא יכולתי להחזיר אותן לחנות כי עברו כמה חודשים".
תסכול צרכני הוא מנוע חזק לפעולה ברשתות החברתיות. האס־הרשקוביץ פתחה אז קבוצה קטנה ואינטימית בשם "זה לא יושב בול", שנועדה למכור פריטים שנקנו ולא נעשה בהם כל שימוש.
"בשבועות הראשונים השארתי את הקבוצה סגורה וסודית והזמנתי אליה רק חברות קרובות שהיו במידה שלי פחות או יותר. בכל הנקה חיפשתי באובססיביות עוד קבוצות למכירת פריטים חדשים, אבל לא מצאתי. אז פתחתי את הקבוצה לכולן".
האס־הרשקוביץ היא אחותה של השחקנית שירה האס ובעלת עסק לניהול קהילות ושיווק ומרצה בתחום. היא גם מנהלת את הקבוצה "השוות של תל אביב", קהילה פעילה של נשים מהעיר הגדולה וסביבתה. כדי לגייס עוד חברות לקבוצה החדשה שלה היא העלתה על כך פוסט ב"שוות" והזמינה אותן להצטרף.
באותו יום היא קיבלה אלף בקשות הצטרפות, וכיום, שנה פלוס לאחר הפתיחה, הקבוצה מונה 53 אלף נשים ושוקקת מאינטראקציות ומאות פוסטים ביום. מאחר שהפריטים חייבים להיות חדשים, הצעה של נעליים חייבת לכלול צילום של הסוליה, ולפריטים של מעצבי־על תצורף הוכחת קנייה ואותנטיות. כדי להתמודד עם ההיצע החלה האס־הרשקוביץ להעלות שרשורים ייעודיים: פריטי לבוש לנשים עם חזה גדול, מעילי עור מקוריים או נעלי ד"ר מרטנס, שרשור שזכה למאות תגובות. בחודשים האחרונים הרחיבה הקבוצה את הגדרתה, ונמכרים בה גם פריטים לעיצוב הבית, משחקי ילדים, תחפושות ואפילו חיפושי שידוכים.
רבע מהבגדים מגיעים למטמנות
האס־הרשקוביץ היא לא היחידה שהיד שלה קלה על Buy Now. היקף הקניות ברשת בתקופת הקורונה עלה בהתמדה, בארץ ובעולם. בנתונים שפורסמו דווח שבנובמבר האחרון ביצעו ישראלים עסקאות ברשת בהיקף כולל של למעלה מ־21 מיליארד שקל, עלייה של 3 מיליארד שקל לעומת נובמבר אשתקד.
חלק ניכר מהקניות הוא בתחום האופנה, כולל רכישה של אותו פריט בכמה מידות וצבעים, מתוך מחשבה שאפשר להחזיר ולקבל החזר כספי. אבל ההנחה שהפריטים המוחזרים יימכרו הלאה מתבררת כשגויה. ועוד לא דיברנו על עלויות השינוע וטביעת הרגל הפחמנית. גם די מייגע להחזיר פריטים מישראל, וכתוצאה: המון פריטים שוכבים בארון עם התוויות.
אם זה לא מספיק, לאחרונה נודע שקמעונאי ארצות־הברית מעדיפים שהלקוחות ישמרו את המוצרים ולא יחזירו אותם, משום שזה מצריך בדיקה חוזרת, ניקיון ואריזה מחדש. ברווח הזה נכנסת "זה לא יושב בול". "רוב התגובות בקבוצה הן של נשים שעברו את התהליך הזה בדיוק", מספרת האס־הרשקוביץ. "הן כותבות לי, 'זה ישב לי בארון שנה' או 'אני כל הזמן פותחת את הארון ומסתכלת על זה', 'חשבתי שאני אלך עם זה, אבל אני לא אצא עם זה מהבית. זה כבר לא אני'. שילמת על זה, זה מציק לך, את מתה להיפטר מזה. מצד שני זה חדש לגמרי. מה, לא חבל על הכסף?"
את חוששת לפעמים שהקבוצה מעודדת שופינג אונליין? כי כשמסירים את המחסום הפסיכולוגי של להתעסק עם ההחזרות, אולי זה קורץ לקנות ואז מקסימום למכור בקבוצה.
"זו שאלה שהתלבטתי בה המון. אני מאמינה שהקבוצה נותנת פתרון להמון פריטים שפשוט נמצאים שם בארון, ואולי אם מישהי תקנה אותו ממני היא לא תזמין עוד פריט חדש ומיותר".
הפאשניסטות גם הצטרפו
עם כל הכבוד לקיימוּת, האס־הרשקוביץ מסכימה שהמניע לחברות בקבוצה הוא בעיקר צרכני. "אנחנו מאוד אוהבות חדש במחיר של ישן, ופריטים במצב מושלם שעולים פחות זה בכלל שווה". רוב הפריטים נמכרים במחיר נמוך מזה שנקנו בו, ללא דמי משלוח או מכס. בלחץ חברות הקבוצה נפתח גם שרשור בשם "יד שנייה ביום שני" לפריטים שנלבשו פעם אחת או שתיים והם במצב מצוין. קטגוריה פופולרית נוספת היא בגדים לאירוע. "יש המון נשים שקנו שמלה לחתונה של אחותן, שמלה מהממת ויקרה, ועכשיו מה? לאן תלבשי אותה? אז הן מוכרות אותה הלאה. בקיץ היו לנו שרשורים גם של שמלות כלה מיד שנייה שפשוט עפו".
בקבוצה יש נשים בלבד, אם כי מבחינת האס־הרשקוביץ היה אפשר לשתף גברים, "אבל חברות הקהילה לא הרגישו נוח. את מפרסמת שם את המידות שלך, כתובת, טלפון לפעמים, מידת החזייה. כיבדתי את זה", היא מוסיפה. עכשיו מככבות בשרשורים תחפושות לפורים, מעילים וז'קטים ("כשיש גשם, השרשור הזה מתפוצץ") ולהיטים קבועים, כמו ד"ר מרטנס וסניקרס. עם הזמן היא מתחילה לשמש גם כתובת לציד אוצרות בקרב פאשניסטות. "מישהי העלתה שמלות של מעצב־על שכבר לא פעיל יותר, והכין לה פיסים בעבודת יד כמתנה לחתונה שלא קרתה מעולם. נשים פשוט השתגעו, והיא הצליחה למכור אותן במהירות".
לשאלתי אם קרה שמישהי ניצלה את האמון, עונות האס־הרשקוביץ וחברותיה לניהול הקהילה, ירדן שפאר ורז הרשקוביץ: "אנחנו דורשות להציג קבלות וטיקטים מקוריים, אבל לא תמיד זה עוזר. הייתה חברת קהילה שקנתה ב'עלי אקספרס' פריטים עם תווית של זארה ומכרה במחירים של זארה. כשגילינו את זה, הוצאנו אותה מהקבוצה. אנחנו מקפידות על גוד וייבס ועל פרגון אחת לשנייה. יש דברים שפשוט אסור לעשות".