לאחרונה עברה אבישג סמברג סוג של חזרה גנרלית לקראת מה שאולי צפוי לה באולימפיאדת פריז. "בדיוק עכשיו חזרתי מתחרות בלוקסמבורג", היא מספרת. "המתמודדת הראשונה מולי הייתה מנורווגיה ועלתה לזירה עם כאפייה. ברגע שאני עליתי, אנשים בקהל לא הפסיקו לצעוק בוז ו'פרי פלסטיין'. אבל אני אמרתי לעצמי: 'הם פשוט סתומים. זה ממש לא המקום הנכון לצעוק למישהו בוז ולהרגיז אותו. אני הרי נמצאת בתחרות שבה התפקיד שלי הוא לתת מכות. זה רק נותן לי דרייב להכות בה עוד יותר חזק".
מצחיק. אז אפשר להניח שניצחת אותה?
"בהחלט (מחייכת). תביני, אני הכי גאה להיות ישראלית, ומבחינתי אין ניצחון יותר מתוק מאשר לעמוד על הפודיום כשאני עטופה בדגל ישראל. שיצעקו בוז כמה שבא להם. זה רק מלבה את האש הפנימית שלי".
אבישג סמברג מתראיינת לשער לאשה
(צילום: ליאור שרון)
לפני ה־7 באוקטובר נתקלת באנטישמיות?
"כן, אבל לא בצורה משמעותית כמו עכשיו. בתחרויות בחו"ל נתקלנו הרבה פעמים בנבחרת ירדן, וכשהם היו רואים אותנו באולם או בחדר האוכל הם היו לוטשים בנו עיניים, מדברים ביניהם ומצחקקים. אבל עכשיו הם עושים את זה בצורה יותר גורפת, והצטרפו אליהם גם המצרים והתוניסאים. הם גם מתיישבים יחד עם הקהל בזמן שאנחנו מתחרים וצועקים איתו 'פרי פלסטיין' וכל מיני קריאות מבזות. הכי לא ספורטיבי שיש. את לא מצפה מספורטאים מתחרים שיעשו את זה".
האולימפיאדה הנוכחית עומדת להיות מאתגרת גם מבחינה ביטחונית. נראה שלא תוכלי להסתובב בכיף ברחובות פריז.
"נכון, אבל אני לא חוששת בכלל. אני סומכת לחלוטין על האבטחה הישראלית שלנו. אגב, זה לא יהיה כל כך שונה מהחוויה שלי באולימפיאדת טוקיו. גם אז לא יכולתי להסתובב בעיר, בגלל שהייתה קורונה. אני מקווה להתחרות עוד ארבע שנים גם באולימפיאדת לוס־אנג'לס, ושהפעם כבר לא יהיו שום רעשי רקע".
אופי של לוחמת
למרות גילה הצעיר, אולימפיאדת פריז כבר תהיה השנייה שבה סמברג, לוחמת הטאקוונדו בת ה־22, מתחרה. ב־2021 השתתפה באולימפיאדה שנערכה בטוקיו (שנדחתה בשנה בגלל הקורונה), וחזרה הביתה עם מדליית ארד. בנוסף, היא הספיקה לשבור בה כמה שיאים: היא הראשונה בענף הטאקוונדו בישראל (כולל גברים) שזכתה במדליה אולימפית והמתחרה הישראלית הכי צעירה באולימפיאדה שזכתה עד היום במדליה.
למרות שנחשבה להבטחה מגיל צעיר, סמברג לא כיוונה מיד לקריירה אולימפית. "הבנתי שזה מה שאני רוצה רק בגיל 14, כשצפיתי בקרבות של מתמודדות הטאקוונדו באולימפיאדת ריו. אמרתי לעצמי, אני ממש לא נופלת מהיריבות האלה. אני לגמרי יכולה גם". עד אז עוד פרגנה לעצמה ילדות רגילה, שכללה בילוי עם חברות אחרי בית הספר, ובגיל 13 אפילו כיכבה בסדרת הריאליטי של ערוץ הילדים "הבנים והבנות". אבל כשסימנה את האוליפיאדה כמטרה, הכול השתנה.
"בגלל שהתחרויות בטאקוונדו מחולקות על פי קטגוריה של משקל, תמיד הייתי חייבת להקפיד לאכול על פי תפריט קבוע כדי שלא אעלה או ארד במשקל", היא מסבירה. "בנוסף, בתור ספורטאית את חייבת שהגוף שלך יקבל את כמות החלבון והשומן הנחוצים לו, כי אחרת את יכולה להזיק לעצמך, למשל לקרוע שריר".
הבנתי שלקראת האולימפיאדה היית צריכה לרדת במשקל.
"נכון. אני שוקלת בדרך כלל 52 קילו ותמיד הייתי בקטגוריית משקל של 49-53 קילו. אבל באולימפיאדה צמצמו את קטגוריות המשקל משמונה לארבע בלבד. הראשונה היא עד 49 קילו והשנייה עד 57. אני לא יכולה להיות בקטגוריה של עד 57 קילו, כי זה אומר שאצטרך להתמודד עם מתחרות הרבה יותר גבוהות וחזקות ממני, ולכן בחודשים האחרונים הייתי צריכה לעבור לתזונה שבעזרתה ארד ל־49 קילו, כדי להתחרות בקטגוריה הראשונה".
קשוחה עם עצמי
אז כמו שאפשר להבין, יציאה עם החברות לפיצה לא ממש הייתה אופציה עבור סמברג כנערה. גם לא לבלות איתן סתם כך. "מהרגע שהתחלתי להתמסר לספורט באופן רציני, לא היה לי יותר זמן פנוי", היא מספרת. "הייתי נוסעת אחרי הלימודים לאימונים ברמלה שארכו מדי יום שש שעות, לפעמים גם שמונה שעות. לא יכולתי ללכת לימי הולדת של ילדים מהכיתה או לצאת לטיולים שנתיים. אבל אני לא מרגישה חסך, כי היו לי חברות וחברים מאוד טובים בנבחרת. עד היום זה ככה".
"מבחינתי אין ניצחון יותר מתוק מאשר לעמוד על הפודיום כשאני עטופה בדגל ישראל. שיצעקו כמה שבא להם. זה רק מלבה את האש הפנימית שלי"
למרות הקושי, סמברג עדיין שמרה על קשר עם חברותיה ללימודים. ב־7 באוקטובר גם איבדה אחת מהן. "קים דמתי הייתה החברה הכי טובה שלי ביסודי", היא מספרת בעצב. "היא יצאה למסיבה בנובה יחד עם עומר ונקרט, שגם היה איתי בכיתה. את קים רצחו ועומר נחטף לעזה.
"עוד לפני ה־7 באוקטובר ניסיתי תמיד לקחת דברים בפרופורציה. אם הייתי מפסידה בקרב הייתי אומרת לעצמי שזה רק ספורט, שיש בחיים דברים הרבה יותר גרועים. אבל היום אני עוד יותר קשוחה עם עצמי בעניין הזה. אם אני מרגישה שאני מתחילה להתבאס יותר מדי, אני אומרת לעצמי: אבישג, תתביישי לך. יש אנשים שנרצחו, שנחטפו. יש חיילים שמסכנים עכשיו את החיים שלהם בעזה. את לא יכולה לבכות על זה שהפסדת בקרב".
אירועי ה־7 באוקטובר הביאו אותה גם להפוך את חשבון האינסטגרם שלה לנשק הסברתי. אחרי הטבח העלתה לסטורי סרטונים ופוסטים רבים כדי להמחיש את מה שאירע בישראל. "קיבלתי על זה המון קללות וירדו לי בסביבות 5,000 עוקבים, אבל אני שמחה מאוד שהעוקבים האלה ירדו. מי רוצה אותם בכלל? בהתחלה, כשקיבלתי תגובות פוגעניות מכל מיני פרו־פלסטינים, התחלתי לחסום פרופילים, אבל זה הגיע לכזאת כמות מטורפת, שוויתרתי, כי זה דרש יותר מדי מאמץ. היום כבר לא אכפת לי, שיגיבו כמה שבא להם. היו גם כאלה שכתבו לי בפרטי, ובהתחלה עוד עניתי לחלק, כי חשבתי שהם באמת רוצים להבין את הצד שלנו. כמו למשל, ספורטאי מירדן שהכרתי עוד קודם, ובניגוד לחבריו, דווקא תמיד היה נחמד. עד שהבנתי שגם איתו זה קרב אבוד".
מה הוא כתב?
"הוא שלח לי הודעה וביקש שאסביר לו למה אנחנו קוראים לחמאס ארגון טרור בזמן שישראל רוצחת ילדים. כתבתי לו שאנחנו לא פתחנו במלחמה, שנאלצנו להגיב אחרי אירועי ה־7 באוקטובר. שלצבא של ישראל אין שום רצון להרוג חפים מפשע, על אחת כמה וכמה ילדים, אבל חמאס משתמש בעם שלו כמגן אנושי. אבל מהר מאוד הבנתי שהוא פשוט אטום. הוא כתב לי: 'נניח שאת גונבת ארנק בקניון ואז את בורחת מהשוטר ומסתתרת מאחורי סבתא שלך. האם את מצדיקה את זה שהשוטר יירה בסבתא שלך?'. הייתי בשוק. אמרתי, מה? הוא רציני? זו ההשוואה שהוא עושה? בשלב מסוים כבר הפסקתי לענות לו".
דקה לפני הקרב
אם תזכה במדליה גם באולימפיאדת פריז, סמברג תשבור שיא נוסף ותהיה הספורטאית הישראלית הראשונה שזכתה בשתי אולימפיאדות שונות (עד כה עשה זאת רק גולש הרוח גל פרידמן). אבל לטענתה, זה לא מה שמעסיק אותה. "יותר מלחזור עם מדליה, הכי חשוב לי לחזור בידיעה שעשיתי את המיטב", היא מצהירה. "שארד מהזירה ואוכל לומר לעצמי: 'וואלה, יותר מזה לא יכולת לתת".
לאולימפיאדה בפריז תגיע סמברג גם בתור המתמודדת היחידה של ישראל (גברים ונשים גם יחד) בענף הטאקוונדו. "בענף הזה מאוד קשה להשיג קריטריון", היא מסבירה. "יכולים להשתתף רק 16 מתחרים מרחבי העולם, מה שאומר הטופ שבטופ. כדי להשתתף את צריכה להיכלל בדירוג מ־1 עד 5 או להיות אלופת אירופה או סגנית אלופת אירופה. אני השגתי את הקריטריון משום שבתחרות המיון של אליפות אירופה הגעתי לגמר".
לצערה, בן זוגה זה יותר מחמש שנים, לוחם הטאקוונדו נמרוד קרביצקי (25), שזכה במדליית ארד באליפויות אירופה בדבלין (2019) ובמנצ'סטר (2022) ונלחם גם הוא להשיג כרטיס לאולימפיאדה, לא הצליח לזכות בקריטריון הנכסף. גם הוא יטוס איתה לאולימפיאדה, אבל רק על תקן המעודד האישי. "נמרוד יגיע יחד עם ההורים שלי והאחיות שלי. אני אגור בכפר האולימפי, והם כולם יגורו יחד בדירה בפריז שאבא שלי שכר - שני הורים גרושים, שתי בנות מתבגרות והחבר שלי. מה אני אומר? בהצלחה לכולם".
יש קנאה מסוימת ביניכם על זה שאת תתחרי והוא לא?
"ממש לא. נמרוד הוא בן זוג שרק יכולתי לחלום עליו. הוא כל כך אוהב אותי והכי מפרגן לי בעולם. הוא יעשה הכול כדי לעזור לי להצליח. בחיים לא הייתי יכולה לבקש בן זוג טוב ממנו".
הבנתי שיש לך אמונה תפלה מעניינת מאוד לפני כל קרב.
"נכון! לפני כל קרב אני עושה קוקו חדש. זה התחיל אצלי מגיל 12. זה גם לא יכול להיות קוקו שעשיתי שעתיים קודם. אני חייבת לעשות אותו דקה לפני שמתחיל הקרב. מבחינה רציונלית ההסבר הוא שככה השערות שלי הכי מתוחות ולא ייפלו לי על העיניים. אבל מבחינה נפשית זה גורם לי להרגיש שככה אני הכי במיטבי".
הריאיון המלא עם אבישג סמברג מתפרסם בגליון "לאשה", השבוע בדוכנים
