ברכות על הזכייה. חשבת שתזכו בשנה הראשונה שלכן בליגה?
"לאו דווקא. אנחנו מגיעות ממקום מאוד צנוע. הייתה מידה של הפתעה, אבל אני מאוד מאמינה בדרך שלנו ולכן לא היה לי ספק שההישגים יגיעו".
כד"ר לחינוך עם דוקטורט ביידיש חרדי, איך הגעת לכדורסל נשים?
"פרשתי מהאקדמיה אחרי שכבר הייתי על מסלול לתקן באוניברסיטת בר־אילן, כי המוטיבציה שלי כבר לא הייתה מאה אחוז. חישבתי מסלול מחדש ובמשך שנה חיפשתי איפה אני יכולה להשקיע מזמני ומכספי. כשבתי טנא התחילה לשחק כדורסל, הבנתי כמה דברים שאינם הולמים את הפוטנציאל החינוכי שיש לכדורסל כמשחק קבוצתי, והחלטתי לבוא ולשנות".
אילו דברים, למשל?
"טנא שיחקה בקבוצה של בנים, וכשהקבוצה שיחקה נגד קבוצות דתיות, היא לא הורשתה להשתתף. היא ישבה בצד חצי מהמשחקים והייתה נורא מתוסכלת. אמרתי לה 'תעשי עם זה משהו'. היא כתבה מכתב לשרת הספורט דאז מירי רגב, והנושא טופל בדרך של פשרה. זה היה שיעור מצוין לילדה וגם נקודת מפנה שהביאה להחלטה שלי להיכנס לעולם הזה".
מה הייתה הפשרה?
"למנוע את החיכוך. הוחלט לא לשבץ קבוצות דתיות באותו מחוז או באותה ליגה עם קבוצות שמשחקות בהן גם בנות".
איך הגעת להפועל לב ירושלים?
"אחרי שנתיים במועדון כדורסל גלבוע־מעיינות חברתי לרבקה רוס, ששיחקה בקבוצה. יחד הקמנו את הקבוצה במטרה לצרף כמה שיותר בנות לבסיס הפירמידה, ולהגיע להישגים בראש הפירמידה".
מה התפקיד שלך בקבוצה?
"אני יו"רית המועדון, זו שמניחה את הכבלים לכל התשתיות התקציביות והאסטרטגיות של המועדון, ורבקה היא המנהלת המקצועית. המועדון כולל קבוצות תחרותיות, ובהן הפועל לב ירושלים; קבוצות עממיות, ובהן קבוצות לנשים עם מוגבלות שכלית ונערות בסיכון; ואקדמיה לכדורסל בתנאי פנימייה בחוות הנוער הציוני, המיועדת לנערות מוכשרות שאין להן מענה הולם להתפתח בענף במקום מגוריהן".
איך מתייחסים בירושלים השמרנית לקבוצה של כדורסל נשים?
"אנחנו מקבלות חיבוק גדול, בטח אחרי הזכייה בגביע. הסיבה לכך היא שאנחנו לא מתעלמות מההקשר החברתי־תרבותי־דתי שהשחקניות שלנו מגיעות ממנו. יש לנו הרבה בנות שבאות מרקע דתי, אפילו חרדי".
מה השחקניות החרדיות לובשות באימונים?
"בגד נוח ומעליו חצאית, וגם המאמנת מגיעה עם חצאית לאימון כדי לכבד אותן. בשנה שעברה הייתה לנו קבוצה של נשים ערביות מרקע מוסלמי אדוק. ברגע שהתחיל האימון, הדלת נסגרה והחלונות נאטמו, כולן הורידו את החיג'אב, עלו על בגדי ספורט ופשוט שיחקו כדורסל".
מי מממן אתכן?
"אנחנו מקבלות תקציבים מהעירייה וממשרד הספורט, תרומות וחסויות, ואני מביאה גם כסף מהבית כדי לקיים את המועדון".
יש תמיכה מהבית?
"כמובן. אנחנו בית של כדורסל עוד לפני שנכנסתי לזה, הילדים ובן הזוג שותפים מלאים לדרך. זה התפקיד שלנו בעורף, בטח בימים האלה, להמשיך לפתח את החוסן החברתי שלנו. כשהבן שלי נלחם בצבא, התפקיד שלי הוא לקיים פה שגרה".
מה היעד הבא?
"לקחנו גביע ועכשיו נשאר לקחת גם את האליפות, בתקווה שנשחק בשנה הבאה באירופה. לירושלים מגיעה קבוצה שתביא לה את הכבוד לא רק ברמה הארצית, אלא גם ברמה הלאומית".
העצה הכי טובה שקיבלת?
"מאמא שלי - תשאפי להיות אישה עצמאית ותוודאי שאת רוכשת את הכלים הנכונים לכך".
העצה הכי גרועה שקיבלת?
"למה לך להיכנס לעולם כדורסל הנשים? זה לא מעניין אף אחד".
צילום: שלו שלום
צילום: עודד קרני
עם שחקניות הקבוצה שזכו בגביע המדינה
