כמו רבים מדי במדינה הזו, האובדן הגיע גם למעגל הקרוב של יעל אלקנה. חמישה ימים בלבד לפני 7 באוקטובר, היא חזרה לארץ מפסטיבל הסרטים סן־סבסטיאן, לשם נסעה עם שי־לי עטרי, היוצרת של הסרט "אור פנס יחיד", שהתקבל לפסטיבל הנחשב והתמודד בקטגוריית הסרט הטוב ביותר. זה סרט לא פשוט, מערער, על חוויית אונס שעברה עטרי. העבודה הצמודה על סרט ביכורים אישי כל כך הביאה את עטרי ואת בעלה, יהב וינר ז"ל, שנרצח בכפר־עזה, ואת אלקנה - שמשחקת בו את ללי, בת דמותה של שי־לי - להתקרב ולהפוך לחברים טובים.
צפו בווידאו
(צילום: חגי דקל)
"אחרי שהכרתי את שי-לי ואת יהב הבנתי שהם מפלצת דו־ראשית. הם צוות. הם עשו הכול ביחד. גם בצילומים ראיתי כמה הם משלימים אחד את השני. יהב היה עבור שי־לי עוגן ומשענת. כשהיה לה קשה בסצנה מסוימת, הוא לקח את הפיקוד. הוא היה כמו שומר ראש מלא ברגישות. נשמה ענקית ויוצאת דופן. משם הפכנו כולנו לחברים טובים מאוד. תומר, בעלי (השחקן תומר מחלוף, ת"ב) ושי־לי שיחקו זוג נשוי בסרט אחר".
הצלחת לדבר איתם בשבת הארורה?
"כשהחלו האזעקות תומר העיר אותי שנרד למקלט, אחר כך עלינו הביתה וחזרתי לישון. כשהתחילו להגיע התמונות של הטנדרים עם המחבלים, הוא העיר אותי שוב. התחלנו להבין שקיבוצי עוטף עזה תחת מתקפה, ואז אנחנו מסתכלים אחד על השנייה ואומרים, 'שי־לי ויהב מכפר־עזה'. מיד התקשרתי ליהב. אין צלצול. היום אני יודעת שהוא כבר היה מת.
"בצהריים התקשרתי לשי־לי. הטלפון שלה כן צלצל אבל היא לא ענתה. גם לה שלחתי הודעה, אבל הופיע וי אחד. התקשרתי למפיק של הסרט שהוא אחד החברים הטובים של שי־לי, והוא עדכן אותי שהם לא עונים לאף אחד, שגם אמא שלה מנסה".
"ילדה מגיעה אליי ואומרת לי 'אבא שלי נרצח'. אומרים לנו דברים כל כך מזעזעים, שהם לא יגידו למישהו שהם לא מכירים מהטלוויזיה"
מה הדבר הבא שקרה?
"עדכנו אותי שחילצו את שי־לי ואת התינוקת, אבל שיהב נעדר. ביום השני למלחמה תומר ואני הצטרפנו לחמ"ל ציוד לחיילים. כשחברה טובה של שי־לי פרסמה שהיא הגיעה לאמא שלה בלי שום ציוד לתינוקת, השגנו את כל מה שצריך ותומר נסע להביא לה. הוא בעצם פגש אותה לפניי. אני לא ידעתי איך לגשת לזה. כשזה קרוב אלייך, זה הכי קשה", אלקנה בוכה. "אני מסתובבת בארץ, מגיעה להופיע במלונות של מפונים ובבתי חולים, שומעת סיפורים. קל יותר עם אנשים שאת לא מכירה.
"כשתומר היה אצל שי־לי הוא קרא לי לבוא, עזבתי הכול והגעתי. מה ששי־לי עברה זו שואה. כשמצאו את גופתו של יהב, היא נלחמה בכוחות־על שיתאפשר לה לשאוב את הזרע שלו, שיהיו לה עוד ילדים ממנו. היא הדביקה אותנו בדבר הזה של 'עכשיו לא אבלים, עכשיו פועלים'. אמרתי לעצמי 'בואנה, האישה הזו, היא אגדה'. תומר אמר לי, 'הייתי רוצה שתעשי את זה בשבילי, שתהיה לי המשכיות'".
לא ייאמנו השיחות שאנחנו מוצאים את עצמנו מנהלים בימים אלה. מה שלומך את?
"יום ככה ויום ככה. היום קמתי ל'הותר לפרסום' עם שמות חדשים של חיילים שהלכו לנו, ובא לי למות. בכיתי. יש ימים שאני אוגרת ואוגרת, ואז קמה בבוקר ולא מצליחה להפסיק לבכות. אני מחוברת באינפוזיה לחדשות, כל הזמן במחשבות. מצד שני, אני בתוך מלא עשייה, טפו טפו, וזה מטשטש את הכאב".
את גם מכירה שניים מהחטופים.
"נכון. האחים זיוי וגלי ברמן מכפר־עזה היו חלק מהצוות הטכני בפסטיגל בשנה שעברה, שהשתתפתי בו. הם הכי מצחיקים בעולם, בין ההופעות הם היו משחקים פלייסטיישן עם שלום מיכאלשווילי. הם היו מחוברים לכל הקאסט של הפסטיגל. אני לא יכולה לדמיין שהם כבר כל כך הרבה ימים בעזה. ההורים שלהם במטה החטופים ואנחנו הולכים לבקר אותם. מפרסמים ברשתות מתי שרק אפשר, להעלות את המודעות לחטופים".
עקפה את דניאל הגרי
אלקנה (31) לגמרי במומנטום. היא שיחקה בסדרות "קיבוצניקים" ו"להיות איתה" וב"מלכה", הדוקו־דרמה של לינור אברג'יל; ובתיאטרון - ב"אינטימיות" שכתב רוני קובן וב"לעבור את הקיר" על בסיס הסרט המצליח. אבל הפריצה והעניין סביבה, כמו גם המועמדות לפרס השחקנית הטובה ביותר בטקס האקדמיה לטלוויזיה, הגיעו בעונה הראשונה של "הטַבָּח", סדרה שעוסקת באחורי הקלעים של עולם הקולינריה הישראלי. אלקנה משחקת את שרה, סו־שף מוכשרת בעולם מצ'ואיסטי וגברי, שאוהב את הקוק שלו יותר משהוא אוהב להרים לנשים, ובעונה הראשונה היא לא זוכה לקרדיט שמגיע לה. היא מבטיחה שבעונה הנוכחית (ימי א' ב־22:00 ב־yes Drama, ב־yes VOD וב־sting+) היא מתחילה לתפוס מקום.
"מה ששי־לי עברה זו שואה. היא נלחמה שיתאפשר לה לשאוב את הזרע של יהב, שיהיו לה עוד ילדים ממנו. היא הדביקה אותנו בדבר הזה של 'עכשיו לא אבלים, עכשיו פועלים'"
החותמת לכך שאלקנה, שהחלה את דרכה בסדרות ילדים ונוער ("מתים לרגע", "פלאשבק", "כדברא") כבר בזמן לימודי המשחק אצל יורם לוינשטיין, עשתה את המעבר הלא תמיד עביר מעולם הילדים - הוא בכך שקטפה את המקום הראשון ברשימת החיפושים הפופולריים ביותר בגוגל לשנת 2023. אלקנה עקפה, בין היתר, את דובר צה"ל דניאל הגרי ואת דני קושמרו. "חבר של אמא שלי שלח לי את הפרסום הזה על הבוקר. לא ייחסתי לזה חשיבות, אבל אנשים סביבי ממש עשו מזה ביג דיל. אני מניחה שזה קשור ל'זמר במסכה' (שם זכתה במקום הראשון כעכבישה, ת"ב). אנשים ניסו לעשות התאמה בין הרמזים שפיזרו בתוכנית לבן אדם. אחרי שעיכלתי, אני שמחה שזה קרה. זה חלק מלהיות פרסונה ציבורית. ההתעניינות זה דבר שפותח דלתות ונותן תחושה שאני עושה משהו נכון".
חוץ מכל אלה, אלקנה היא פרזנטורית של גולף, וביחד עם בעלה, גם של הבורסה לתכשיטים. בימים אלה היא מצטלמת לסדרה "תחריר" (גם היא של yes) שעוסקת בכיכר הידועה מאירועי האביב הערבי במצרים, ונמצאת בחזרות על שתי הצגות: "בית הבובות" של איבסן שתרגם ועיבד גל זייד ומחפש לו עדיין אכסניה ו"חתונה מאוחרת", קופרודוקציה של הבימה ותיאטרון באר־שבע, שם היא נכנסת לנעליה של רונית אלקבץ כיהודית, אהובתו של זאזא (ליאור אשכנזי בסרט, שאותו מגלם על הבמה מיכאל אלוני). "ראיתי לא מזמן את הסרט ונפלה לי הלסת מרונית אלקבץ. היא גורמת לי להרגיש שאני חייבת להיות שחקנית הרבה יותר טובה".
את חושבת שכבר יש מסוגלות של הקהל לשקוע במשהו שלא קשור לאקטואליה?
"'הטבח' זה אסקפיזם מוחלט ולא שאין מחשבות לגבי הדבר הזה, של מה הטעם? אבל את רוצה לתת לציבור שעה של שקט, את האופציה להתנתק מהחדשות. בעונה הראשונה הייתה קורונה ולא הייתה הקרנה חגיגית. נורא חיכינו לפרמיירה של העונה הזו, לעשות חוויה מתקנת. זה לא יקרה. מצד שני, שידור העונה לא נדחה, בניגוד למשל ל'האויב שבתוכנו', סדרה שצילמתי עם יהודה לוי ואושרי כהן שעוסקת בשב"כ, ונדחתה.
"בכלל, אני שמחה להיות חלק מתעשייה שמוכיחה שהיא רגישה לציבור. אמנים טוחנים שטח בהתנדבות, באהבה וברצון לעשות בלי סוף. אנחנו לא חיילים ולא רופאים, אבל את מרגישה את הכוח בזה שבן אדם רואה פרצוף מוכר וזה עושה לו טוב. ילדה מגיעה אליי ואומרת לי 'אבא שלי נרצח'. אומרים לנו דברים כל כך מזעזעים, שהם לא יגידו למישהו שהם לא מכירים מהטלוויזיה. זה גם מול מבוגרים - אמא שמרשה לעצמה להתפרק כי היא מרגישה שבאנו בשבילה, שאנחנו רואים אותה, שמדינה שלמה רואה אותה".
אחרי שגילינו ב'הזמר במסכה' שאת גם יודעת לשיר, מה עם אלבום?
"אני הולכת על זה. זה החלום הכי ראשוני שלי, מהילדות, ומאז המלחמה התחושה היא שאני רוצה להגשים חלומות. אני כותבת, מלחינה, עובדת עם מפיקים מאוד מוכשרים. אני רוצה למצוא את הקול שלי. בינתיים אני מעלה מופע בהיכל התרבות, של שיחה ושירה עם המוזיקאי גון הלוי. אני אשיר וגון יהיה על הפנסתר".
המיץ של הפח זבל
אלקנה ומחלוף (32), שחקן מוכשר בפני עצמו ("כיפת ברזל", "הלילה הארוך ביותר", "טהרן" ותפקיד מרכזי ב"חאנשי") ביחד כבר שמונה שנים ונשואים שנתיים וחצי. לפני חודש עברו ממרכז תל־אביב צפונה, לשכונת למד. "זה מהלך של התברגנות", היא לא מכחישה. ולמתקשים, צעד מקדים להקמת משפחה. "ברור שאהיה אמא וברור שזה יקרה בקרוב. בעזרת השם, כן? אני רואה מסביב שזו לא תוכנית כבקשתך. בימים כאלה, תומר ואני שואלים לאיזה עולם אנחנו מביאים ילדים. מצד שני, הצורך להתרבות גדל".
אלקנה ומחלוף התחילו ביחד את הלימודים ביורם לוינשטיין, אך שובצו בשתי כיתות נפרדות. "לא ראיתי אותו עד ששיחקנו ביחד", היא נזכרת. "הוא האחרון שהייתי מדברת איתו. אני חשבתי עליו שהוא ערס מבת־ים והוא חשב שאני צפונית תל־אביבית. הוא היה בטוח בעצמו, מלך הכיתה, הכוכב של יורם, ואני המיץ של הפח זבל, צריכה להילחם על מקומי. הוא קלט שאני לא מחוברת לעצמי, חשב שאני שטחית. הוא דתי לשעבר (מחלוף חזר בתשובה והפך לחרדי בגיל 15 ובגיל 20 חזר בשאלה, ת"ב) שמאוד מחובר לרוח, ואני לא".
אז מה קרה?
"התאהבנו כששיחקנו זוג מאוהב במחזה 'טרויה'. הוא היה מנלאוס ואני הלנה. נגנבתי ממנו. זה התחיל בזה שהייתי מרותקת מאיך שהוא עובד משחקית. הייתה לו מחברת שהוא כתב בה שירים להלנה. באיזשהו שלב הוא נתן לי לקרוא. הוא היה טוטאלי וצללתי איתו למסע הזה. הוא איש של אמת, הכול על השולחן, יודע להתעמת כשצריך להתעמת, כל מה שאני לא.
"בסוף אחת ההצגות הוא נישק אותי. אמרתי לו, 'מה אתה עושה? אנחנו חברים'. הוא ענה 'זה מה שאנחנו? אז לא פירשתי נכון', והלך. הלכתי אחריו והמשכנו להתנשק. התאהבנו. זו אהבה מאוד גדולה. עברנו לגור ביחד בשנה ב', ואז זה נהיה מורכב".
"ברור שאהיה אמא וברור שזה יקרה בקרוב. בימים כאלה, תומר ואני שואלים לאיזה עולם אנחנו מביאים ילדים. מצד שני, הצורך להתרבות גדל"
מה קרה?
"הפערים בין המעמד שלו בבית הספר למעמד שלי היו מאוד מורגשים. אנחנו עושים תרגיל, הוא מקבל שבחים ומחמאות ואני ירידות וביקורת, ואחרי זה חוזרים ביחד הביתה. היו ריבים והיה ריחוק".
איך צלחתם את זה?
"החוזקה של תומר היא להתבונן באמת. אני רציתי לברוח ולא לדבר, והוא הכריח אותי לדבר ולשתף".
היוצרות קצת התהפכו. בבית הספר למשחק תומר היה הכוכב. עכשיו את המוכרת והמצליחה יותר.
"תומר כל כך מעורב בכל מה שאני עושה, שזו הצלחה של שנינו. ב'קיבוצניקים', סדרה הדרמה הראשונה שעשיתי, הייתי מאוד חסרת ביטחון, ותומר הכין אותי. עבדנו לילות כימים. זו הייתה סאגה של חצי שנה עד שהודיעו לי שהתקבלתי לתפקיד. רכבת הרים. כשהתקשרו אליי ואמרו שהתקבלתי, התחושה הייתה של 'הצלחנו, אחושרמוטה, הצלחנו'. פיצחנו את זה. זו גם הפרנסה הביתה של שנינו. קנאה לא קיימת בלקסיקון".
הריאיון המלא עם יעל אלקנה מתפרסם בגיליון "לאשה" החדש, השבוע בדוכנים
- איפור: אסף באבו, שיער: רן קריסי, ע' צלם: גל בלומנדיל,
- ג'ינס, גופייה וז'קט: גולף; חגורה: Belle & Sue, שינקין 41 ת"; עגילים: זארה
