רגע לפני הקושיות, אקדים ואקשה קושיה ראשונה: למה בכלל לרתום את הילדים לעזרה בעבודות הבית לפסח? הרי יש שיגידו ש"הם עושים יותר נזק מתועלת". יש הורים שמתעצבנים כשהילדים מסתובבים להם בין הרגליים בזמן הניקיון. בעיניי חשוב לרתום את הילדים לעזרה בעבודות הבית לפסח, לא רק כי הם באמת יכולים לעזור לנו לנקות ולסדר את הבית, אלא גם כדי שהם יעזרו בעתיד משום שנרגיל אותם לעזור ולהשתתף. והכי חשוב: כך הם ירכשו מיומנויות של סדר וניקיון לחיים שלהם. זו לא רק עזרה לנו, אלא גם השקעה בעתידם. הנה כמה רעיונות איך לרתום את הילדים לעזרה בעבודות הבית לפסח.
להתאים את המשימות לילד: הכי קל לדרוש "תוריד ת'זבל!" ולהתלונן שהילד לא עושה זאת. אז לפני שנותנים את המטלה הכי מסריחה, אולי ניתן את המטלה הכי מתאימה? יש ילד שמקפל כביסה היטב וילדה שאוהבת לעזור בתיקונים, יש ילדה גבוהה שיכולה לנקות את המדפים, ויש קטנצ'יק שיכול לזחול מתחת לספות ולהוציא צעצועים. תהיו יצירתיים.
הם יכולים יותר: בגן הם מסדרים יחד ויודעים לשמור על הניקיון. אל תתביישו, תשאלו את הגננת אילו משימות הם מבצעים בגן. וטיפ: תשאלו אותה גם איזה שיר היא משמיעה ברקע כשהם מנקים. תשמיעו אותו בבית ותראו שהוא מניע אותם (מי אמר פבלוב?).
עיתוי: ביקשתי פעם אחת שיכניס את הנעליים לארון, ואחרי דקה עברתי מאפס למאה: "כמה פעמים אפשר לבקש ממך? משימה כזו פשוטה אתה לא מצליח!". אז לשמור אנרגיות, וכאשר מבקשים בפעם הראשונה, לבדוק אם כשהילד אומר "עוד מעט" הוא מתכוון לזה, או שהוא מרוכז במשחק ובכלל לא שמע אותי. לעצור רגע, להניח יד על כתף, להסב את תשומת לבו. כשהוא אומר "עוד מעט", לשאול "עוד 10 דקות? בוא נקבע". כשמגיע המועד להזכיר.
מילה טובה: הילד עזר במשהו קטן, אפילו חלקית? לומר "תודה וכל הכבוד על..." ו"איך בזכותך הבית נראה נקי יותר". בלי "אבל לא עשית..." ו"למה לא סיימת?!". אחרי שהודינו, אפשר לבקש עוד משהו. נקי, מההתחלה, בלי ביקורת.
להפוך תלונה לבקשה: זה כלי לחיים, גם בזוגיות ובכל מערכות היחסים. אנחנו נוטים להתלונן: "קר לי! מי הדליק מזגן?", "כמה מלוכלך פה!", "למה אני צריכה לעשות הכול בבית הזה?!" – במקום לבקש: "מאמי, תסגור בבקשה את המזגן", "חמוד, תעזור לי להרים את הכיסאות", "אני אשמח לעזרתכם, תודה".
טבלת משימות וצ'ופרים: אנחנו עומדים לפני פרויקט גדול של ניקיון לקראת החג. בראש שלנו הכול כבר מסודר, אבל בני ביתנו אינם קוראים מחשבות. נערוך טבלה מסודרת (ולמחמירים: אקסל בגוגל דרייב) ובה כל המשימות לקראת החג, ונשאל מי פנוי באיזה יום, מי יכול לקבל על עצמו איזו משימה, נשבץ ונדאג לסידור עבודה - וגם נתזכר. אנחנו לא מחלקים פרסים וגם לא משלמים לילדים על ביצוע מטלות בית, אבל כשהגענו ליעד, אפשר להתפנק במשהו שכולם אוהבים (סרט, מסעדה) לאות תודה וביחד.
- הכותבת היא מדריכת הורים ומרצה להורים ולצוותי חינוך, מוסמכת אדלר
