שירה כהן ועדן שמואל הן שתיים מעשר ניצולות המסיבה בנובה שהופיעו על שער לאשה" בתחילת דצמבר 2023, וסיפרו על ההתמודדות היומיומית הקשה שלהן מאז הטבח הנורא.
שירה ועדן הגיעו למסיבה יחד עם שתי חברות טובות של שירה, לבנת לוי והדר חושן ז"ל, שנרצחו במיגונית. שירה (29), תושבת רמת־גן, עבדה אז כמנכ"לית חברת תיירות. "העבודה הייתה כל חיי, אבל עד עכשיו אני לא מצליחה לחזור אליה", סיפרה בכתבה שפורסמה חודשיים אחרי הטבח. "הרגע הכי קשה לי ביום זה הלילה. אז צפים אצלי בעוצמה רגשות האשם".
גם עדן (32), תושבת ראשון־לציון שניהלה עסק אונליין למתנות, שיתפה שהיא מתקשה לחזור למסלול חיים רגיל. היום השתיים נמצאות במקום אחר: הן הקימו עמותה שעוזרת לניצולי נובה אחרים למצוא משמעות בחייהם.
"ניסיתי לחזור לעבודה, אבל הרגשתי שאני לא באמת מסוגלת", מספרת שירה. "מאז שראיתי את המוות מול העיניים איבדתי משמעות. שאלתי את עצמי: מה עוד אני מרוויחה בעבודה הזאת חוץ מכסף? מה עוד היא נותנת לי? בסופו של דבר החלטתי להתפטר וטסתי לארצות־הברית לנקות את הראש. במהלך השהות שלי בלוס־אנג'לס, ישראלי שגר שם נתקל בפוסט שפרסמתי בפייסבוק ובו סיפרתי על מה שעברתי. הוא יצר איתי קשר והזמין אותי להעביר הרצאה במוזיאון השואה בעיר. הרציתי על החוויה שלי לפני 100 איש וזה היה מרגש בצורה מדהימה. פתאום קיבלתי משמעות: הבנתי שבזכות ההרצאות אני יכולה להנציח את החברות שלי שנרצחו".
"גם אני ניסיתי לחזור לעבודה הקודמת שלי ולא הצלחתי", משתפת עדן. "הרגשתי שאני חייבת שינוי. בשלב הזה פנו אליי מכל מיני עמותות והציעו לי לשתף את הסיפור שלי. טסתי למסע הסברה בארגנטינה דרך קק"ל, ואז קיבלתי הצעה מטעם עמותה של יהודים בארצות־הברית לבוא להרצות בסן־פרנסיסקו. לאחר מכן טסתי לשירה בלוס־אנג'לס והחלטנו להעביר הרצאות ביחד".
שירה: "הרצינו בלוס־אנג'לס, סן־פרנסיסקו וניו־יורק. מהר מאוד הקהל גדל וכבר הרצינו מול 1,500 איש. אז עלה הרעיון להקים עמותה למען שורדי הנובה. בזכות התרומות שגייסנו במהלך ההרצאות, הקמנו יחד את העמותה 'מתחילים לחיות מחדש'".
מה מטרת העמותה?
"הבנתי שאם אני איבדתי משמעות לחיים, והמשרה, שלפני כן הייתה חלום חיי, הפכה ברגע אחד לחסרת תוכן ועניין, ודאי יש עוד הרבה שורדים שמרגישים כמוני. מטרת העמותה להעביר את השורדים תהליך לחיפוש משמעות ולמצוא תעסוקה שהם יאהבו ושתגרום להם סיפוק. כל מחזור יכלול כ־30 שורדי נובה, ובמשך חמישה חודשים ילוו אותם מנטורים שונים. המחזור הראשון שלנו צפוי לצאת לדרך ממש בקרוב. העמותה היא לזכרם של לבנת, הדר ואחי אריה, שנהרג בתאונה חודש לפני 7 באוקטובר".
איך אתן מתמודדות עם הטראומה של הטבח?
עדן: "אני סובלת מהתקפי חרדה והולכת לפסיכולוגית וגם למטפל נוסף".
שירה: "הלילות עדיין קשים מאוד עבורי ומלווים בהתקפי חרדה. יש לי פלאשבקים ואני מתעוררת כולי מזיעה. בהתחלה הייתי בטיפול פסיכולוגי, אבל הרגשתי שזה לא עובד לי. כיום אני מעדיפה לטפל בעצמי באמצעות קבוצות תמיכה של שורדי נובה. מבחינתי היקום נתן לי כאפה אחת גדולה. אני בתהליך של ריפוי".
