מחקרם המפורסם של המדענים פריץ סטארק, לאונרד מרטין וסאבין סטפר שנערך בשנת 1988 ופורסם בכתב העת Journal of Personality and Social Psychology זכה לשם "השערת משוב הפנים"' וטען כי תנועת שרירי הפנים יכולה להשפיע על החוויה הרגשית. מחקרים שנערכו בהמשך הביאו לתוצאות סותרות בשל שימוש בשיטות מחקר שונות, והוויכוח המחקרי בנושא נמשך עד היום. מטרת המחקר הרחב הנוכחי הייתה לבחון את הנושא על אוכלוסייה רחבה ככל האפשר באמצעות שימוש בשיטת מחקר אחידה וברורה.
מחקר בינלאומי חדש של 26 קבוצות מחקר מ־19 מדינות ברחבי העולם, בהובלתו של ד"ר ניקולס קולס, פסיכולוג חוקר מאוניברסיטת סטנפורד, פורסם לאחרונה בכתב העת המדעי Nature Human Behavior. החוקרים ביקשו לשים קץ לוויכוח בן עשרות השנים בנושא השפעת הבעות הפנים שלנו על מצבנו הרגשי, והגיעו לכמה תובנות מעניינות.
המחקר כלל 3,878 משתתפים בגיל ממוצע של 26 (מעל 70% נשים), שחולקו לשלוש קבוצות וכל אחת מהן ביצעה משימה אחרת המכוונת לעודד את המשתתפים להפעיל את שרירי החיוך שלהם:
1. משימת "העט בפה" (המשימה המקורית של סטארק, מרטין וסטפר) שבה המשתתפים התבקשו להחזיק עט בין השיניים שלהם כדי לדמות חיוך או לאחוז את העט עם השפתיים כדי ליצור מבע ניטרלי.
2. משימת חיקוי פנים, שבה המשתתפים התבקשו להעתיק את הבעות הפנים של שחקנים עם הבעות שמחות או ניטרליות.
3. משימת פנים וולונטרית, שבה משתתפי המחקר התבקשו להניע את זוויות השפתיים שלהם לכיוון האוזניים תוך העלאת הלחיים שלהם על ידי שימוש בשרירי הפנים, או להציג מבע פנים ניטרלי.
בסיום המשימה מילאו כל המשתתפים שאלונים לאבחון רגשות האושר שלהם (מדרג 7-1 של סיפוק, חיבה והנאה) לצד דירוג רמות חרדה, כעס, עייפות ובלבול.
תוצאות חדות
עלייה ברמות האושר ניכרה בקרב המשתתפים שחיקו תמונות של אנשים מחייכים או ש"זייפו" חיוך עצמאי על ידי הרמת השפתיים למעלה. לא נרשם שינוי כזה בקרב המשתתפים בשיטת החזקת העט בפה. "הנחת היסוד שלנו", צוטט ד"ר קולס, "הייתה שכל שלוש הטכניקות יוצרות תבנית שרירית של הבעת אושר. אולם ייתכן שמצב החזקת העט בפה לא יוצר מבע מדויק המדמה חיוך, כפי שחשבו בעבר, שכן היא מחייבת אולי גם מידה מסוימת של כיווץ שיניים שלא נמצאת בחיוך אמיתי.
"עם זאת, הממצאים בנוגע להשפעת המשימות האחרות הם ברורים ומספקים, הוכחה ניצחת לכך שהרגשות האנושיים קשורים בדרך כלשהי לתנועות שרירים או לתחושות פיזיות אחרות. במהלך השנים האחרונות לקח המדע צעד קדימה וכמה צעדים אחורה בנושא הזה, אבל עכשיו אנו קרובים מתמיד להבין חלק מהותי מהקיום האנושי: הרגש. במחקרי המשך נרחיב את היריעה כדי להבין איך אלמנטים נוספים בגוף, כמו פעימות הלב או חום הגוף, מתנהגים ומעצבים ביחד את החוויה המודעת של רגש".
אבל יש הסתייגויות
ייתכן שלכולנו כדאי להתחיל לחייך קצת יותר גם כשאנו לא חשות שמחה, אבל מתברר שהבעות הפנים השמחות המזויפות (כחיקוי או כאילוץ) לא הפחיתו על פי המחקר תחושות של כעס וחרדה (ומשימת העט בפה אפילו הגבירה תחושות אלה).
"השפעת החיוך המזויף קטנה יחסית", מסכם קולס, "והיא רק חלק ממרכיבים רבים של השפעת מערכת העצבים הפריפריאלית על החוויה הרגשית. ההשפעה דומה לזו של התבוננות בתמונות שמעוררות תחושה נעימה כמו של גורי כלבים או קשת בענן".
ובכל זאת, גם אם חיוך קטן לעצמנו במראה בבוקר לא יבטיח יום מאושר, הוא יכול לשפר במעט את הסיכויים ליום כזה, ולפעמים זה יכול להספיק.
