אלינור סלע (49) לא הופתעה מהזכיות של הסרט "שבע ברכות" בפרס אופיר: "בשביל לשרוד את המקצוע הסיזיפי הזה צריך להחזיק אמונה. אבל היינו במתח עצום בטקס. זכינו בעשרה פרסים, ביניהם על העריכה, על התסריט ופרס השחקנית הטובה ביותר שקיבלה ריימונד אמסלם. בכל זכייה צרחנו עד השמיים. זה הרבה יותר מסרט, זה אירוע תרבותי, ולא רק ישראלי אלא כלל עולמי, כי מתברר שהתופעה הזאת הייתה קיימת בכל העולם, מיפן ועד פקיסטן".
איך חגגת את הזכייה?
"חגגתי עם משפחת 'שבע ברכות' במסעדה, וזה היה מרגש. שתינו ואכלנו כי באמת נהיינו משפחה, ומרגישים את זה גם על המסך. מאז שיצאנו לדרך אנחנו כל הזמן מסעודה לסעודה, אפילו את ההקראה של התסריט עשינו בארוחה אצלי על המרפסת. אבל הארוחה שאחרי הזכייה הייתה הכי מתוקה, כי כל מה שרציתי קרה: להוכיח שאפשר לעשות סרט שהוא גם אמנותי וגם מסחרי, סרט שיפתח פצעים ויעורר שיח, סרט שיזכה בפרס אופיר, והכול התגשם".
"אני לא יכולה לדמיין את עצמי נותנת את בתי לאחותי, אבל היה לי חשוב שהסרט לא יהיה שיפוטי, כדי שהצופים יבינו את המניעים של הדמויות"
במה עוסק הסרט?
"באישה שאמא שלה מסרה אותה בגיל שנתיים לאחותה העקרה, מנהג שהיה נפוץ אז במרוקו. 40 שנה מאוחר יותר היא שבה מצרפת אחרי נתק ארוך כדי להתחתן, ומובלת לחופה על ידי שתי אמותיה. תוך כדי קיום מנהג שבע הברכות היא פותחת את הפצע, כשהיא נואשת לסליחה".
איך נולד הסרט?
"תמיד רציתי לכתוב סרט או סדרה, תכלס רציתי לסדר לעצמי תפקיד בתור שחקנית. ידעתי שאני צריכה סיפור טוב וידעתי שבמשפחה שלנו יש סיפור כזה שלא מדברים עליו. פניתי לריימונד אמסלם, שהיא בת דודה שנייה שלי, כדי שתצטרף למסע וכשהיא שמעה את סיפור המסגרת היא הייתה בהלם. התברר שגם חמותה היא 'ילדה בהלוואה'. קיבלנו תקציב ראשוני מהקרן לקולנוע, ואז הצטרפו אלינו המפיק רונן בן טל והבמאית איילת מנחמי. זה אחד הסרטים הנדירים שחתומים עליו ארבעה יוצרים".
את מצליחה להבין אמא שמוסרת את בתה לאחותה העקרה?
"היום כן, צריך להבין את הנסיבות. לא הייתה אז פונדקאות, הם חיו בחמולות ותפיסת המשפחה הייתה הרבה יותר רחבה. ועדיין, אני לא יכולה לדמיין את עצמי נותנת את בתי לאחותי. בתחילת הדרך הייתי קצת שיפוטית, אמרתי 'איך זה יכול להיות?', אבל היה לי חשוב שהסרט לא יֵצא ממקום שיפוטי, כדי שהצופים יוכלו להזדהות ולהבין את המניעים של כל אחת מהדמויות".
"זה הרבה יותר מסרט, זה אירוע תרבותי, ולא רק ישראלי אלא כלל עולמי, כי מתברר שהתופעה הזאת הייתה קיימת בכל העולם, מיפן ועד פקיסטן"
באיזה גיל החלטת שאת רוצה להיות שחקנית?
"מאז שאני זוכרת את עצמי. בכיתה ז' כתבו עליי בעיתון 'חדשות' שגנבתי את ההצגה לשר החינוך יצחק נבון שהגיע לביקור בבית הספר שבו למדתי, אחרי שעשיתי מונולוג לתחילת השנה שכתבתי עם אמא שלי. כשהגעתי לבויאר כמעט היחידה משכונת נווה יעקב בירושלים פחדתי שיחשבו שאני לא באמת כזאת חכמה, אז זנחתי את המשחק והתרכזתי בלימודים. אבל אחרי שהשתחררתי מהצבא, תוך חודש מצאתי את עצמי בבית הספר למשחק ניסן נתיב. היום יש לי מופע סטנדאפ 'אלף פנים צחוק גדול', שמצליח בלי יחסי ציבור ובלי רשתות חברתיות. רציתי מאוד את ההכרה הגדולה שהגיעה עכשיו ומצד שני, לשמור על השפיות שלי. לקח לי שנים להבין שזה לא סותר".
ועכשיו אתם עם הפנים לאוסקר. יש סיכוי לזכות?
"ברור, יש לנו בשורה להביא לעולם. ניסע לשם עם אמונה ענקית שזה אפשרי ונפעל בכל הכוח והאהבה כדי להביא את האוסקר לארץ"
פורסם לראשונה: 08:15, 13.09.23
