לפני שנתיים, אם הייתן נתקלות בנועה כוכבא (22), היא הייתה מספרת לכן שהחלום שלה הוא להפוך לקונדיטורית נחשבת. אם הייתן עולות איתה במדרגות, יש סיכוי סביר שהיא הייתה מתנשפת ועוצרת לרגע לקחת אוויר. אבל אז הגיעה הקורונה, שבין היתר סגרה את המסעדות שבהן עבדה, והותירה אותה עם הרבה זמן פנוי ומחשבות לעתיד. כוכבא החליטה לעשות מהלימון פאי לימון (ולא רק כמטאפורה, היא באמת הכינה כזה). בזמן שהתפנה לה התחילה לחשב מסלול מחדש, ואז הבינה שני דברים: 1. היא רוצה להתחיל לעשות ספורט. 2. היא מעדיפה להפוך לרופאת ילדים ולהשאיר את הקונדיטוריה כתחביב.
בדרך לחלום הגדול הגשימה חלום אחר: לפני שבוע הוכתרה כמלכת היופי ה־72 של ישראל בתחרות שהועברה בשידור חי מאולפן ynet. בדצמבר תייצג את ישראל בתחרות העולמית "מיס יוניברס" שתתקיים לראשונה כאן בישראל, באילת.
מלכות היופי הקודמות טסו למקומות נחשקים כמו ארצות־הברית ותאילנד לרגל התחרות. למען האמת, את מרגישה פספוס שדווקא בשנה שלך התחרות מתקיימת בישראל?
"זה ממש לא באסה מבחינתי. אני אטוס בהזדמנות אחרת. זו זכות לייצג את המדינה שלי במגרש הביתי".
כוכבא נולדה בנווה־סביון וגדלה במושב בני־עטרות, שם היא מתגוררת היום. אביה, אייל, היה טייס ומפקד טייסת, והיום הוא יועץ עסקי ומלווה בתחום הסטארט־אפ. אמה, יעל, הייתה קב"נית בחיל האוויר והיום היא פסיכולוגית קלינית ומטפלת זוגית. הוריה דווקא לא הכירו בחיל האוויר, אלא באזרחות, "במכבסה בתל־אביב". עבור אביה אלה היו נישואים שניים ויש לה ממנו שני אחים למחצה: שחר (37) ונטע (35). בנוסף יש לה עוד שני אחים מהנישואים המשותפים של הוריה: רן (25) ויואב (18).
"התפתחתי מוקדם, הייתי 1.70 מ' כבר ביסודי. הילדים צחקו עליי, אני זוכרת ששמעתי את אחד הילדים אומר 'איזו רולה היא'. זה נצרב לי בזיכרון"
כמו הרבה דוגמניות ומלכות יופי, גם היא מספרת שבילדותה כלל לא הרגישה יפה. "הייתי ילדה מלאה וגבוהה מאוד", היא מספרת. "התפתחתי מוקדם, גבהתי בגיל צעיר ואז הגובה שלי נעצר. היום אני 1.70 מ', אבל זה היה הגובה שלי כבר ביסודי. בגלל שהייתי מאוד גדולה ובולטת, הילדים צחקו עליי, קראו לי ג'ירפה ואמרו שיש לי פנים של ביצה".
אוי.
"כן. סבלתי מחוסר ביטחון כשהייתי ילדה. אני זוכרת שבכיתה ז' נכנסתי בטעות לכיתה לא שלי. פתחתי את הדלת ומיד יצאתי, אבל כבר הספקתי לשמוע את אחד הילדים אומר 'וואי, איזו רולה היא'. זה נצרב לי בזיכרון. הייתה לי קבוצת חברים משלי, אבל זה לא היה פשוט".
מהבריכה לחדר מיון
העלבונות פסקו בכיתה ח', אבל מהסיבה הלא נכונה. בחופש הגדול שאחרי כיתה ז' התגלתה אצלה טרומבוציטופניה, מחלה המטולוגית הפוגעת בייצור טסיות הדם, שבעקבותיה אושפזה לסירוגין במשך שנה וחצי בבית חולים. "בקושי הגעתי לבית הספר בתקופה הזו, אז אפשר להגיד שפספסתי הרבה הזדמנויות של צחוקים עליי".
איך אובחנה המחלה?
"פתאום שמתי לב שכל הגוף שלי מלא סימנים כחולים. סיפרתי להורים שלי, והם לקחו אותי לרופא משפחה. כשהגיעו התוצאות של בדיקות הדם, הרופא התקשר לאבא שלי ואמר לו שהוא חייב לטוס איתי למיון. בדיוק הייתי בבריכה עם חברה. אני זוכרת שאבא בא ואמר לי שאנחנו חייבים ללכת לבית חולים".
"התרופה עלתה 65 אלף שקל לבקבוק, והייתי צריכה לקבל שישה בקבוקים כאלה. אמא שלי נלחמה במשך שנה בכל הוועדות שיש, עד שבסוף היא קיבלה אישור"
נלחצת?
"לא ממש הבנתי מה זה אומר. חשבתי שאני צריכה לעבור שם עוד בדיקות, או שאולי יטפלו שם בסימנים הכחולים שלי. בהמשך אותו שבוע היינו צריכים לנסוע לנופש באילת, ואני זוכרת שזה מה שהכי הפריע לי, שאפסיד את הנופש. רק אחרי יומיים של אשפוז התחלתי להבין שיש לי בעיה רצינית, שיכולתי למות ממנה. הצוות לא הרשה לי לקום מהמיטה, ממש עצרו אותי בבהלה. לא הבנתי למה אסור לי לקום, ואז הרופאה הסבירה לי שמצבי חמור, שרמת הטסיות של אדם נורמלי היא בין 150 אלף ל־450 אלף, ואצלי היא 2,500 בלבד ושאם אקום מהמיטה זה עלול להוביל למשל לדימום פנימי במוח.
"נתנו לי הרבה סטרואידים, וניסו כל מיני תרופות שלא ממש הועילו. בשלב מסוים אחד הרופאים אמר לאמא שלי שיש תרופה שאינה כלולה בסל הבריאות. התרופה עלתה 65 אלף שקל לבקבוק, והייתי צריכה לקבל שישה בקבוקים כאלה, אחד כל שבוע, דרך עירוי. אמא שלי נלחמה במשך שנה בכל הוועדות שיש, עד שבסוף היא קיבלה אישור. ובאמת, אחרי שישה טיפולים, הבראתי לגמרי מהמחלה".
דווקא כשהייתה מאושפזת, הבינה לראשונה שהסביבה רואה אותה כילדה יפה. "ההורים שלי תמיד אמרו לי שאני יפה, אבל כל הורה חושב שהילד שלו הכי יפה. בבית החולים היה דיבור כזה, קראו לי 'מלכת היופי של המחלקה'. התחלתי להרגיש יותר יפה בעיני עצמי, אבל בגלל הסטרואידים התנפחתי וכשחזרתי לבית הספר הרגשתי חוסר ביטחון. הייתי מכסה את הפנים עם השיער כדי להסתיר את הנפיחות. גם כשהחלמתי לגמרי הייתי קצת מלאה. זה גם גנטיקה וגם הרגלי תזונה לא נכונים. תמיד הייתה לי חולשה לחטיפים".
3 צפייה בגלריה
"אף אחד לא יוכל להגיד שנפרדתי מהחבר שלי אחרי שזכיתי בכתר"
( צילום: ששון משה, סגנון: ליאת אשורי)
מצגת לאבא
בצבא שירתה כחובשת ובהמשך הפכה למדריכה ומפקדת בקורס חובשים. "הבנתי עד כמה למקצוע הרפואה יש משמעות. כשהייתי מאושפזת, פגשתי המון סוגים של רופאים. היו כאלה שגרמו לי להרגיש רק כמטופלת והיו כאלה שאפילו גרמו לי להרגיש רע עם עצמי, אבל היו גם כאלה שממש התעניינו בשלומי - נפשית, לא רק פיזית. הבנתי כמה חשוב שרופאים יראו את החולים מעבר למחלה שלהם, והחלטתי שאני רוצה להיות רופאה כזאת. מצד שני, כיוון שהחמצתי הרבה ימי לימודים בגלל המחלה שלי, הבגרות שלי לא הייתה מדהימה. אמרתי שאין לי סיכוי להתקבל ללימודי רפואה ובהתחלה זנחתי את החלום".
אחרי הצבא החליטה להפוך את התחביב האהוב עליה, הכנת קינוחים, למקצוע. היא למדה במשך שמונה חודשים בבית ספר לאפייה וקונדיטוריה של השפית ומנחת הטלוויזיה אסטלה ("בייק אוף ישראל", "הקינוח המושלם"), שבסיומם החלה לעשות סטאז' בבית הקפה "רביבה וסיליה", ובמקביל עבדה במסעדה ביהוד כקונדיטורית. ואז, כאמור, הגיעה הקורונה והמסעדות נסגרו.
"התחלתי לחשוב לעומק מה אני באמת רוצה לעשות בחיי והחלטתי שאני רוצה שילדים יסתכלו עליי כמו שאני הסתכלתי על רופאים מסוימים כשהייתי ילדה, שישמחו כשהם רואים אותי כי הם יודעים שיש להם על מי לסמוך. עודדתי את עצמי שאם בצבא יכולתי לשנן כמות אדירה של חומר רפואי כדי להעביר אותו לחניכים שלי, יש לי את היכולות. בחרתי לנצל את הזמן הפנוי שנכפה עליי בקורונה לשיפור בגרויות. בתיכון עשיתי 5 יחידות בביולוגיה וקיבלתי 96. כדי לשפר את הממוצע עשיתי 5 יחידות בתנ"ך, 5 יחידות בהיסטוריה ו־5 יחידות במתמטיקה. בנוסף, נרשמתי לקורס הכנה לפסיכומטרי, אבל דחיתי אותו בגלל התחרות".
על איזה סטארט־אפ את עובדת?
"אפליקציה לעיצוב פנים. בתקופת הקורונה רציתי לעצב מחדש את החדר שלי וחיפשתי אפליקציה שתעזור לי בלי שיהיה צורך לקחת מעצב, ושאוכל להיעזר בכל מיני אנשים ברשתות החברתיות. התחלתי לחפש וראיתי שאין אפליקציה כזאת, אז פניתי לאבא שלי שמלווה סטארט־אפים בתחילת דרכם, והוא מיד אמר לי 'לא. אין מצב'".
"בגלל שהאמנתי ברעיון של האפליקציה, לא ויתרתי. בסוף הוא השתכנע ואמר שיעזור לי, אבל הבהיר: 'את עושה הכל לבד. אני רק נמצא בצד לוודא שאת לא עושה טעויות'. מאז מצאתי מפתח אפליקציות ומעצבת גרפית, ואנחנו עובדים על זה יחד"
למה לא?
"זו לא הייתה הפעם הראשונה שאבא שלי שלל רעיון שלי. הוא תמיד אמר 'יש כבר כזה' או 'זה לא יעבוד'. בגלל שכל כך האמנתי ברעיון, לא ויתרתי. עשיתי חקר שוק והכנתי לו מצגת. בסוף הוא השתכנע ואמר שיעזור לי, אבל הבהיר: 'את עושה הכל לבד. אני רק נמצא בצד לוודא שאת לא עושה טעויות'. מאז מצאתי מפתח אפליקציות ומעצבת גרפית, ואנחנו עובדים על זה יחד".
ואם זה יתרומם, עדיין תרצי להיות דוגמנית ורופאה?
"ברור".
את באמת חושבת שאפשר להיות דוגמנית ורופאה גם יחד?
"לגמרי. מלכת היופי שאני שואבת ממנה השראה היא לימור שריר (שנבחרה ב־1973, י"מ). גם היא הפכה לרופאה. הילה קורח היא עוד דוגמה מצוינת. היא גם אשת טלוויזיה וגם רופאה". כוכבא כרגע עדיין גרה אצל ההורים, ואינה בזוגיות. היא מספרת שבגיל 16 הייתה לה זוגיות בת שנתיים ("זו הייתה זוגיות לא בריאה שהורידה לי את הביטחון העצמי") ולאחרונה נפרדה מבן זוג שאיתו הייתה שלוש שנים. "נפרדנו בדיוק לפני שאמא שלי רשמה אותי לתחרות, אז אף אחד לא יוכל להגיד שנפרדתי מהחבר שלי אחרי שזכיתי בכתר (צוחקת)".
את יודעת שבטח עכשיו כל האינסטגרם שלך יהיה מפוצץ בהצעות ממחזרים.
"אני לא חושבת שארצה לצאת עם מישהו שיתחיל איתי באינסטגרם. אני מעדיפה להכיר את אהבת חיי כמו שהכירו פעם: מהחיים. בין אם זה בעבודה, דרך חברים משותפים, או אולי במכבסה. כמו ההורים שלי".
- הראיון המלא עם מלכת היופי נועה כוכבא ונערת ישראל ירין בוזגלו מתפרסם בגיליון "לאשה" החדש, השבוע בדוכנים
ע' סגנון: עדי וזאנה, איפור ושיער: ליאט בן שמשון, שמלה: מעצב העילית שי שלום, כתר: קרן וולף, תכשיטים: פדני, טיפוח עור הפנים: לאונרדו קוסמטיקה, טיפוח השיער: מעבדות קוסמטיקה BOKO S.Y, צולם במלון דברה בראון, רחוב בן יהודה 87, תל־אביב
