מאז פרשה לינוי אשרם מהתעמלות אמנותית, היא הפכה לשחקנית טניס חובבת. לרוב אפשר למצוא אותה על מגרשי הטניס של מכון וינגייט, שם היא מתגוררת. ערב אחד שיחקה עם חברה. במגרש סמוך בדיוק סיימו לשחק.
״איש אחד עמד והסתכל עליי״, נזכרת אשרם, ״הוא בהה ובהה, ושאל פתאום, ׳זו את? האלופה שזכתה? לא זיהיתי אותך בכלל. מה קרה לך? למה את נראית ככה? את ממש ענקית. את לא יפה ככה. איפה הלינוי שראינו לפני שנייה בתחרות?׳. את כל זה הוא אמר לי ככה, בפנים. בן אדם מבוגר שאני לא מכירה".
איך הגבת?
"שאלתי, ׳מה אתה רוצה?׳. הוא ענה: ׳כלום, רק שתדאגי לעצמך, תחזרי למה שהיית׳. פשוט לקחתי את הדברים שלי והלכתי. מה יש לי להתווכח ולענות למישהו כזה?".
"איש מבוגר שאני לא מכירה שאל אותי ׳זו את? האלופה שזכתה? לא זיהיתי אותך בכלל. מה קרה לך? למה את נראית ככה? את ממש ענקית. את לא יפה ככה"
זה ידוע שמסתובבים בינינו אנשים נטולי טאקט או פילטר.
"בסדר, שיחשוב מה שהוא רוצה, אבל למה הוא אומר לי את זה? אני עוד יחסית בן אדם חזק מנטלית, אני יכולה לקבל את ההערה וגם אין לי בעיה לקרוא טוקבקים, אבל יש בנות שיהיה להן מאוד קשה לקבל תגובות כאלה. למה להתנהג ככה? אני אוהבת את עצמי ככה, מה אכפת לכם ממני?".
זו תגובה יוצאת דופן, או שיש עוד כאלה?
"אני מקבלת לא מעט תגובות רעות על איך שאני נראית עכשיו. אנשים יכולים לבוא אליי ברחוב ולהעיר, 'מה קרה לך? למה את כזאת שמנה? למה את לא שומרת על עצמך?'. מילא שכותבים את זה, אבל יש כאלה שבאים ואומרים לי את זה בפרצוף".
אנשים רואים בך נכס לאומי.
היא צוחקת: "אנשים באמת חושבים שעשיתי את הקריירה שלי בשבילם, שהתעמלתי מגיל שבע במשך שעות ונסעתי מגיל 12 לתחרויות בעולם ונפצעתי והשתקמתי - בשבילם. ממש לא. עשיתי את זה קודם כל בשביל עצמי, ואחר כך בשביל איילת (זוסמן), המאמנת שלי, ואחר כך גם בשביל המדינה. אבל יש כאלה שלוקחים את זה אישי מאוד".
אשרם נמצאת כבר מרחק של שנה ושלושה חודשים מהאולימפיאדה ההיא, והרחוב הישראלי עדיין רוצה לגעת בה, כל הזמן ובכל מקום. וכן, היא קוראת את הטוקבקים שעוסקים במשקל שלה, ולא מתכוונת להתנצל על כך שעלתה 12 ק״ג.
״לא חיכיתי להשמין״, היא אומרת, ״פשוט ידעתי שזה יקרה. כל מתעמלת מקבלת את ה׳בום׳ שלה, של ההשמנה המטורפת, אבל כן עדיין חשוב לי לשמור. אני לא רוצה להעלות יותר ממה שאני עכשיו, אלא להפך, לרדת שני קילו ולשמור על עצמי כך. אני מנהלת אורח חיים בריא, עושה ספורט, מתאמנת בחדר כושר, וגם כשאני מאמנת אני עוזרת ומדגימה".
שלמה עם ההחלטה לפרוש
בתחילת אפריל השנה כינסה אשרם מסיבת עיתונאים ובה הודיעה על פרישה. היא נתנה שם נאום פרידה ופרצה בבכי של התרגשות. ״ושם הבנתי שזהו, סיימתי״, היא מתרגשת גם עכשיו. לא מעט ספורטאי צמרת מדווחים על דיכאון לאחר הפרישה ומתקשים להסתגל לחייהם החדשים. לא אשרם. ״אצלי לא היה דיכאון, כי די מהר נכנסתי לעולם חדש. חודשיים אחרי האולימפיאדה כבר התחלתי ללמוד בווינגייט וגם לאמן, וטסתי כמאמנת לתחרויות בחו״ל. המון עשייה, עשייה, עשייה".
לא רצית שנה לנוח, לטייל בעולם?
"לא. למה לבזבז זמן? העבודה שאני בטוח לא אעבוד בה זה לשבת במשרד. אני לא יכולה. אני היפראקטיבית".
ועכשיו, שבעה חודשים אחרי, את מתגעגעת לאקשן ולתחרויות?
"אני מתגעגעת מאוד לתחרויות. אני אוהבת יותר להתחרות מאשר להתאמן. לפני כמה חודשים, כשטסתי עם המתעמלות הצעירות לחו״ל כמאמנת, התחשק לי לצאת במקומן. או כשראיתי את המתעמלת דריה אטמנוב בתחרות, חשבתי, אני הייתי אמורה להיות שם (צוחקת). אני שלמה עם ההחלטה שלי לפרוש, אבל האדרנלין בתחרות זה מה שהיה עושה לי את זה".
"אצלי לא היה דיכאון אחרי הפרישה, כי די מהר נכנסתי לעולם חדש. המון עשייה, עשייה, עשייה. למה לבזבז זמן? אני היפראקטיבית"
למה את מייחסת את ההצלחה שלך?
"הצלחה לא נובעת מכישרון בכלל. לי לא היה שום כישרון בתור מתעמלת, חוץ מקצת עבודה על מכשירים שידעתי. היו לי 10% כישרון ו־90% עבודה קשה. אופי חזק חשוב מאוד. כשהתחלתי להתעמל, אף מאמנת לא חשבה שהולך להיות ממני משהו. לאט־לאט מתעמלות פרשו, ואני עליתי ועליתי. יש הרבה מתעמלות שמצטיינות כצעירות ולא מצליחות לשרוד את המעבר לבוגרים. התרגילים קשים יותר ודורשים יותר זריזות, והן נופלות בשלב הזה. אני קמתי כל הזמן עם תשוקה לנצח, וידעתי שאעשה הכל כדי להגיע לאולימפיאדה".
עד כמה סבלת ממשטר התזונה הקפדני שנדרש ממך?
"אני לא יכולה להגיד שלא אכלתי עוגות מגיל שבע. היו רגעים של 'נפילות', אם למשל הייתי אצל ההורים בקידוש והייתה עוגה טעימה מאוד. ליד המשפחה לא אכלתי, אבל מה הבעיה לפתוח מקרר ולקחת עוגה או פחזנית? (צוחקת). אי־אפשר להיות במצב שאת אף פעם לא אוכלת. הייתי אוכלת ויוצאת לריצה. האישיו של המשקל הנמוך זה נטו כדי לשמור עלינו מפציעות, כי ככל שאשקול יותר, העומס על הרגליים יהיה גדול יותר. גם הנראות כמובן חשובה".
מישהו לרוץ איתו
אשרם הייתה מהמתעמלות הראשונות ששברו את הסטיגמה שלפיה אי־אפשר לשלב חיים רומנטיים בדרך אל המדליה. לפני תשעה חודשים היא חוותה פרידה מאופק, מי שהיה החבר שלה במשך שנתיים וחצי, קצין בקבע.
את בשלה לאהבה חדשה?
"אני חושבת שכן. עוד לא היו לי דייטים. אני לא יוצאת לפאבים כי לשם מגיעים לא בשביל מערכת יחסים אלא למשהו זמני, ואני אישה של מערכת יחסים. אני די מפחדת להכיר מישהו שירצה לצאת איתי בגלל שאני 'לינוי אשרם', ולכן לא אהיה באתרי היכרויות ולא אכיר דרך אינסטגרם אלא במכללה או דרך חברים".
את לא עונה להודעות ממחזרים?
"אני קוראת אותן אבל לא תמיד עונה, מפחדת מזה. מעדיפה להכיר בן זוג בדרך אחרת, לא דרך האינסטגרם".
מי יכול להתאים לך היום?
"הוא לא חייב להיות ספורטאי מקצועי, אבל כן שהספורט יהיה חלק ממנו ושישמור על אורח חיים בריא, ושיהיו לו שאיפות. אני אוהבת מאוד לרוץ בים, אבל לא כיף לי לרוץ לבד. אני אשמח אם בן הזוג שיהיה לי ייצא איתי מדי פעם לרוץ".
4 צפייה בגלריה
"לינוי אשרמפחדת להכיר מישהו שירצה לצאת איתי בגלל שאני 'לינוי אשרם'"
(צילום: שי פרנקו, סגנון: רעות אופיר)
זו השנה השנייה של אשרם בתואר הראשון בחינוך גופני והוראת ספורט במכללה האקדמית במכון וינגייט. היא לומדת ומתגוררת על מלגת ספורטאים בכירים. אשרם היא כיום אחת משלוש המאמנות של דור המתעמלות החדש, לצד אלה סמופלוב וזוסמן שאימנה אותה, ולצורך כך היא מתייצבת כמה פעמים בשבוע ב״אוהל״, אולם ההתעמלות הענק בווינגייט. אחת לשבוע היא נוסעת לאמן בנות צעירות באגודת הפועל ראשון־לציון, שם צמחה וטופחה על ידי החברה העירונית לתרבות וספורט. בשעות הערב היא נחה או מעבירה הרצאות.
"עוד לא היו לי דייטים. אני לא יוצאת לפאבים כי לשם מגיעים לא בשביל מערכת יחסים אלא למשהו זמני, ואני אישה של מערכת יחסים"
בנוסף היא פרזנטורית של "אדידס", "אולוויז" וקורנפלקס תלמה, ויש גם כיוון חדש: היא תופיע בפסטיגל 2022, כשהיא מגלמת את עצמה בגרסה משודרגת, כגיבורת־על.
כשהיית ילדה לא היה לך זמן ללכת לפסטיגל.
"כן, אבל אני לא יכולה להגיד שלא הייתה לי ילדות. הרגשתי מיוחדת, שאני עושה דברים שילדות אחרות לא עושות. בגיל 12 פרשתי, לא רציתי יותר, רציתי להיות ילדה רגילה. אחרי חודש התחלתי לבכות בבית, וחזרתי".
4 צפייה בגלריה
לינוי אשרם באולימפיאדת טוקיו. "מתעמלת לא פצועה כנראה לא עובדת קשה"
(צילום: GettyImages IL/Laurence Griffiths)
איך מרגיש הגוף שלך לקראת חזרות אינטנסיביות של פסטיגל?
"אני עושה תרגילי כושר ושומרת על עצמי. ברור שצריך להמשיך לתחזק את הגוף שלי, כי הוא היה רגיל לאינטנסיביות מסוימת, ולהפסיק בבת אחת זה נוראי בשבילו. היו לי בעבר שני קרעים במיניסקוס בשתי הברכיים. בברך שמאל איכשהו החלמתי בלי ניתוח, בברך ימין עברתי ניתוח ב־2017. בנוסף, יש לי כבר שמונה שנים קרע במפרק הירך. כשהייתי מתעמלת כאב לי מאוד ולקחתי משככי כאבים לפני תחרויות. אני לא עושה את הניתוח שצריך לעשות, כי ביומיום זה לא מפריע לי, למרות שעכשיו חזרתי מחופשה בלונדון והלכתי ממש הרבה, והתחילו לכאוב לי גם הברכיים וגם הירך".
את המדליה קיבלת עם קרע?
"אין מתעמלת שהיא לא פצועה. מתעמלת לא פצועה כנראה לא עובדת קשה".
הראיון המלא עם לינוי אשרם מתפרסם בגליון "לאשה" החדש, עכשיו בדוכנים
