לפני כעשרה ימים תרמה אדל אדרי, בת 41, מראש-פינה, כליה בהצלבה לאבישי, הגרוש שלה זה תשע שנים.
איך את מרגישה?
"כשהתעוררתי מהניתוח היו כאבים נסבלים בהחלט. היום, כשבוע אחרי, אני עדיין מרגישה את מקום הניתוח, אבל מקווה לחזור מהר לעבודתי כמנהלת כפר הנופש 'מצפה שלום' ברמת הגולן".
כשהכרת את אבישי ידעת שהוא חולה כליות?
"הכרנו כשהייתי בת 24 והוא בן 29, רואה חשבון במקצועו, והוא כבר היה אחרי השתלת כליה שנתרמה על ידי אמו. הוא סיפר לי מההתחלה, אבל זה לא הזיז לי. כשהייתי בהיריון עם הבן השני הוא עבר השתלה שנייה, מכליה שאביו תרם. אחרי שבע שנים התגרשנו, והילדים, אז בני חמש ושלוש, נמצאים במשמורת משותפת. הכליה השנייה החזיקה מעמד 11 שנים, עד לפני כחצי שנה".
עוד כתבות בלאשה
איך היו היחסים שלכם אחרי הגירושים?
"בהתחלה היה מורכב, אבל בשנים האחרונות היחסים מצוינים. לשנינו יש בני זוג. בת זוגו מקסימה, ובן זוגי, איתן, הוא איש נפלא. כשהכרנו סיפרתי לו על הבעיה של הגרוש שלי והדגשתי: 'אני רוצה שתדע שבעבר נמצאתי מתאימה לתרום לו כליה, ואם יקרה משהו, אקרא לדגל', והוא קיבל את זה".
כשהכרתי את בן הזוג הנוכחי שלי הדגשתי: 'אני רוצה שתדע שבעבר נמצאתי מתאימה לתרום לו כליה, ואם יקרה משהו, אקרא לדגל', והוא קיבל את זה"
ואז נקראת לדגל.
"לפני שמונה חודשים אבישי נדבק בקורונה ובהמשך נזקק לדיאליזה והתברר שיצטרך תרומת כליה חדשה. אמרתי לאמו: 'אל תדאגי. בפעם הקודמת נמצאתי מתאימה ומבחינתי זה עדיין רלוונטי'. היא התרגשה. הנענו תהליכים בלי לעדכן אותו. עברתי בדיקות מקיפות, וכשזה היה מוחלט סיפרתי לילדים ואז לאביהם. הוא הודה לי, אבל היה מודאג שבתקופת ההשתלה שנינו לא נהיה נוכחים בחיי ילדינו".
לא היססת לרגע?
"לא. היה לי ברור שאני עושה את זה. הוא האבא של ילדיי, אבא טוב ומעורב, וילדיי, כדי להיות מאושרים, צריכים אבא נוכח, פעיל ובריא. אני בדעה שגם כשמתגרשים צריך לשים את הילדים בראש סדר העדיפויות".
עם מי התייעצת?
"לא התייעצתי. הודעתי. היו נציגים במשפחה שהרימו גבה וכמוהם גם חברות מסוימות, אבל מהר מאוד הבינו שאני נחושה. את שיחות הנפש בנושא ניהלתי עם בן זוגי שהלך איתי לכל אורך הדרך, אבל לא היה בהן ספק אלא רק ענייני תפעול, שנפתרו בעזרת האנשים הנכונים שהיו בשבילנו במקומות הנכונים".
"הוא אבא טוב ומעורב, וילדיי, כדי להיות מאושרים, צריכים אבא נוכח, פעיל ובריא. אני בדעה שגם כשמתגרשים צריך לשים את הילדים בראש סדר העדיפויות"
לא חששת להישאר עם כליה אחת?
"הרופאים הסבירו לי שלא יהיה כל שינוי בתפקוד שלי. זה כאילו נועדנו לבוא לעולם עם שתי כליות, כדי שנוכל לתת אחת מהן".
בשלב מסוים התברר שתתבצע השתלה בהצלבה.
"ענת, מתאמת ההשתלות של בילינסון, התקשרה ואמרה שיש בחור צעיר שמחכה ארבע שנים להשתלה, ושנמצאתי מתאימה לו כאילו אני אחותו. אם אסכים לתרום לו, יימצא לאבישי תורם שיתאים לו לפחות כמוני. נורא נלחצתי. פרצתי בבכי. פתאום הרגשתי שגורלם של שני אנשים מונח על כתפיי. התייעצתי עם איתן ואבישי, שאמר לי שמבחינתו אני זו שתורמת לו. בזמן שבאבישי הושתלה כליה מהתורם האלטרואיסט שלו, ד"ר אברהם אברמסקי (42) מסורוקה, הבחור הצעיר קיבל את הכליה שלי. ככל שהימים עוברים אני יותר מאושרת מהמעשה וגאה בו, כי אני מאמינה שאם אדם מקבל משהו טוב, עליו לחלוק אותו עם אחרים".
ד"ר אביתר נשר, מנהל מחלקת השתלות בבית החולים בילינסוןצילום: באדיבות בי"ח בילינסוןהמנתח של אדרי, ד"ר אביתר נשר, מנהל מחלקת השתלות בבית החולים בילינסון אומר: "זו שרשרת השתלות מורכבת, ובכל פעם מרגש לראות איך אנחנו מצליחים לתת חיים חדשים"
