אם אתן עוקבות אחרינו לפחות שנה, אתן בטח זוכרות את שער "לאשה" ליום המאבק הבינלאומי באלימות נגד נשים שיצא בנובמבר שעבר. בשונה ממנהגנו, לא הופיעה עליו אף דמות נשית, כי אם מספרו של קו החירום 6724* של עמותת "לא לאלימות נגד נשים" - מספר טלפון שאליו יכולות להתקשר נשים שנמצאות במערכת יחסים אלימה, ולבקש עזרה.
השער הכה גלים בארץ ובעולם ואפילו זכה בפרסים בינלאומיים, אבל הכי חשוב: תוך יומיים עלה מספר הפניות לקו ב־500 אחוז. ורדית דנציגר, מנכ"לית העמותה, סיפרה לי השבוע שמספר הפניות לקו המשיך לעלות לאורך השנה כולה.
השער, פרי רעיון של מנהל קריאייטיב בעל כישרון גדול ולב ענק בשם דניאל בניה, הצליח לעשות את האפקט שקיווינו לו: לגרום לנשים שחיות במערכת יחסים אלימה לנקוט פעולה שעשויה לסייע להן.
לראשונה אנחנו מראות לצד הפוגע שביכולתו להשתנות ומציידות אותו בכלים שיסייעו לו לבצע את השינוי
גם השנה, לקראת יום המאבק הבינלאומי, ישבנו וחשבנו מה נוכל לעשות הפעם כדי לצמצם את ממדי התופעה. חברנו שוב לדניאל שעובד כמנהל קריאייטיב ראשי במשרד הפרסום "בלאנקו" כדי למצוא זווית שלא רק תעלה את נושא האלימות למודעות - נושא שאנחנו ב"לאשה" עוסקות בו בקביעות - אלא גם תצליח, כמו בשנה שעברה, לחולל שינוי חיובי. להוציא נשים מחושך לאור.
והנה התוצאה: גיליון מספר 3,943 של "לאשה" מייעד את הפרויקט המרכזי שלו דווקא לגברים, כדי לעודד את אלו מהם הנוהגים באלימות כלפי בנות זוגם, או מרגישים שהם קרובים לכך, לעצור מול תמרורי האזהרה. לאורך 75 שנות קיומו של מגזין "לאשה" היו לנו גברים על השער, אבל זו הפעם הראשונה שבה השער הראשי פונה לגברים במקום לנשים. לראשונה אנחנו מראות לצד הפוגע שביכולתו להשתנות וגם מציידות אותו בכלים שיסייעו לו לב
צפו בווידאו
(צילום: משי בן עמי)
צע את השינוי המיוחל.
על השער מופיעות מספר שאלות שמופנות לגברים: האם אתה מתעצבן מאיך שהיא מתלבשת? מעדיף שהיא לא תיפגש עם חברות? מאבד שליטה כשאתם רבים? מאמין שהיא תמיד אשמה, ומרגיש שלא תוכל לחיות בלעדיה? לגבר שענה בחיוב על השאלות האלה, כדאי לפנות לטיפול מקצועי. אפשר להתחיל במוקד התמיכה הטלפוני של ויצו, שמספרו 1800-39-39-04.
והנה עוד כמה שאלות שלא מופיעות בשער הזה (אלא באתר הבית של "קו הגברים" - הקו ליציאה ממעגל האלימות - ויצו), אבל הן תמרורי אזהרה:
- האם כשאתה מתרגז וכועס אתה מתפרץ?
- האם כשאתה מתפרץ, אתה מתחרט אחר כך?
- האם היא כל עולמך?
- האם אתה מתעצבן כשדברים קורים לא כמו שרצית?
- האם קרה שלא הצלחת לרסן את הכעס שלך מולה?
- האם אתה צובר כעסים ומרגיש שאין לך עם מי לדבר?
- האם אתה חושש שאחרים מסיתים אותה נגדך?
- האם אתה מרגיש שהיא לא מספרת לך הכל?
- האם אתה בוחר את סוג הבילויים והחברים שלכם?
- האם כשהיא מאחרת אתה מוטרד לאן היא הלכה ועם מי היא נפגשת?
- האם אתה חושב שהיא מבזבזת כסף ולכן אתה עושה את כל הקניות?
- האם במצבים של כעס אתה מגיע להרגשה של 'אין מוצא'?
- האם ברגעים של כעס אתה פוגע באנשים היקרים לך ביותר?
- האם אתה מוטרד מכך שגברים אחרים מסתכלים עליה?
- האם בכל פעם שהיא יוצאת מהבית היא צריכה לקבל את הסכמתך?
לעצור רגע לפני
תסכימו איתי ששינויים חברתיים הנוגעים לנשים חייבים להגיע בשיתוף פעולה עם גברים. כל האוכלוסייה צריכה להיות מגויסת לכך. עם זאת, השיח החברתי בנושא אלימות כלפי נשים עוסק כמעט תמיד בנשים הנפגעות ומשאיר את הגברים הפוגעים בחוץ. השאלות במרכז השיח הן בדרך כלל: איך תזהי אם מישהי מולך נמצאת במערכת יחסים אלימה? מה את יכולה לעשות אם את נמצאת במערכת יחסים כזו?
ולכן, ביום המאבק באלימות כלפי נשים שיצוין השבוע, אנחנו מפרסמות פרויקט רחב המיועד דווקא לגברים אלימים, מתוך הבנה שזו לא גזירת גורל. אפשר להשתנות, אפשר לעצור רגע לפני שההתנהגות ההרסנית מסלימה. הפרויקט נכתב בשיתוף גורמים מקצועיים, במטרה לעודד את הצד הפוגע במערכת היחסים לזהות את סימני האלימות, לגלות אומץ, לקחת אחריות ולפנות לעזרה.
כשאנחנו קוראות בתקשורת על עברייני אלימות, הרבה פעמים התגובה האינסטינקטיבית והטבעית שלנו היא "שיירקב בכלא עד סוף חייו". הפרויקט הזה אינו בא, חלילה, להפחית בחשיבות של אכיפה וענישה, אבל כן מזכיר לנו שלעתים עבריין היה בעצמו קורבן, ושהאינטרס שלנו כחברה הוא שהוא יטופל, ולא רק ייענש.
לגיליונות "לאשה" נחשפים גברים רבים. אנחנו מקוות שהפרויקט הזה יגיע לגברים רבים ככל האפשר, ויסייע למי מהם שזקוקים לכך לעצור רגע לפני שהאלימות מתפרצת. המשורר יהודה עמיחי כתב: "גם האגרוף היה פעם יד פתוחה ואצבעות". בואו נשמור על היד לפני שהיא הופכת לאגרוף.
