כשמאי גולנזר, מורה לאנגלית וסטייליסטית בת 23, הייתה בת 13, היא רצתה שיער צבעוני כמו של ההרג'וקות מיפן. היא קבעה תור באחת המספרות בירושלים, ואחרי שעות שבהן ישבה במספרה, היא לא אהבה את התוצאה והרגישה שלא מבינים אותה: "גדלתי בירושלים, ובמספרות שם לפני עשור הרגשתי שאין לי מענה, שלא יודעים לעשות מה שאני רוצה".
מה בדיוק רצית?
"אני מאוד מושפעת מהתרבות היפנית, ורציתי משהו ספציפי שלא מצאתי לו מענה, אז התחלתי להתנסות בעצמי. לאט־לאט הבנתי איך עושים את זה טוב ובאילו חומרים להשתמש, ומאז כבר עשור שאני עושה הכול לעצמי".
עדן אזולאי, מקעקעת בת 26, התחילה גם היא לספר את עצמה בגיל צעיר: "בהתחלה אמא שלי הייתה מספרת אותי, ובאיזשהו שלב הבנתי שזה לא כזה מורכב. כשעברתי לגור בתל־אביב וראיתי את המחירים, זה דרבן אותי להמשיך לעשות את זה לבד".
עשית לעצמך גם דברים מורכבים?
"יצא לי לעשות פוני, דירוג וקארה. בשנה שעברה עשיתי בלונד בפוני, הכול למדתי מיוטיוב".
אוריאן ורהפטיג, 25, סטודנטית לעיתונאות ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית, התחילה לספר את עצמה בתקופת הקורונה: "אני מתולתלת במקור, אז תמיד הייתי הולכת לספר תלתלים מומחה. בקורונה הכול היה סגור וחיפשתי פתרונות אחרים. בסוף מצאתי קבוצה של מתולתלות בפייסבוק ובה מישהי העלתה מדריך של תספורות שאפשר לעשות לבד בבית. אזרתי אומץ וניסיתי. אמרתי לעצמי שגם ככה אין כרגע איפה להסתובב ואף אחד לא יראה אותי עד שזה יצמח. חשבתי שאם כבר להתנסות בדבר כזה - זה בדיוק הזמן".
איזו תספורת עשית לעצמך?
"בזכות הסרטון עשיתי דירוג וקיצור של קצוות. יצא ממש טוב ומאז אני מספרת את עצמי. עם הזמן צברתי ניסיון, ועכשיו יש לי אומץ לעשות גם דברים מורכבים יותר. כבר גזרתי לעצמי פוני וקארה ואהבתי את זה ממש".
גם יוצרת התוכן נסטיה ליסנסקי, 42, התחילה לספר את עצמה בתקופת הקורונה: "תמיד הייתי עושה לעצמי קצוות, ובגלל שאני עובדת בתעשיית האופנה, הייתי מסנג'רת איזה מעצב שיער על סט צילומים כלשהו ליישר לי את השיער על הדרך. יש ציטוט של קרוליין דה מגרה שאומר שפריזאית אמיתית מכירה את כל מעצבי השיער אבל כחברים, כי היא גוזרת לעצמה את השיער. הציטוט הזה תמיד הצחיק אותי כי זו ממש אני. ואז בקורונה פתאום לא היו צילומים ולא פגשתי את חבריי מעצבי השיער, ונאלצתי ללמוד בעצמי איך לעשות את זה. בשלב מסוים הבנתי שזה לא כזה מסובך ואין סיבה להוציא על זה כל כך הרבה כסף ולבזבז הרבה זמן".
במקרה של עפרי כהן, 33, יוצרת עמוד האינסטגרם SPOTLIGHTTIME, הזמן והכסף היו השיקולים המרכזיים שגרמו לה להתחיל להסתפר בבית בעצמה: "כשאני שמה לב שיש לי קשרים אני ישר גוזרת, לפעמים זה רק קצוות, לפעמים זה הרבה יותר. אני עושה לעצמי גם פוני לפעמים. אני פשוט לא מוצאת סיבה לבזבז כל כך הרבה זמן וכסף על זה. אני גם לא צופה ביוטיוב, פשוט לוקחת מספריים ועושה מה שנראה לי".
ולא מפחיד אותך שתצא תוצאה לא טובה?
"שיער זה משהו שאני לא שמה עליו יותר מדי דגש, רוב הזמן אני עם קוקו, וגם השיער שלי גדל ממש מהר. מעבר לזה אני לא תופסת שיער כמשהו שצריך להיות יותר מדי סימטרי, אני אוהבת שזה פרוע וטבעי. הייתה פעם אחת שבטעות סיפרתי את עצמי קצר מדי כך שזה לא נכנס לקוקו. זה היה לא נוח, אבל זה לא גרם לי להפסיק. למדתי מזה ועכשיו אני נזהרת יותר".
"הייתה פעם אחת שגזרתי לעצמי את הפוני ובאמצע התעטשתי ויצא נורא עקום", נזכרת אזולאי. "ואז, כדי לסדר את זה הייתי צריכה לקצר עוד ויצא פוני ממש קצר ולא יפה. צחקתי וקצת בכיתי ואמרתי לעצמי שלא נורא, זה יגדל ולמדתי מזה".
"אני אוהבת את האימפולסיביות"
נכון, יש יתרונות מובהקים בהפקדת השיער אצל אנשי מקצוע שמבינים על סמך למידה וניסיון איך לגזור בצורה הכי מחמיאה, ואם מדובר בצביעת השיער, אז לעשות זאת עם חומרים שיפגעו בו הכי פחות. עם זאת, אפשר למצוא לא מעט יתרונות בלהסתפר בבית בעצמכן: "הזמן הוא היתרון הבולט מבחינתי, זה מיידי, כשאני פנויה אני עושה. אני לא צריכה לחכות לתור לספר ולא צריכה לחכות בתור", אומרת גולנזר. "בנוסף, אני עושה מה שבא לי, אני שולטת בסיטואציה. אני מבינה שהידע של הספרים חשוב, אבל אני מעדיפה את השליטה הזו. אחרי שלמדתי סטיילינג אני מרגישה שאני עוד יותר יודעת מה מחמיא לי ואני עדיין לומדת לפעמים גם מסרטוני יוטיוב".
"אם יש דברים מורכבים שדורשים ידע וניסיון, אני אלך למספרה", מוסיפה ורהפטיג, "אבל יש משהו כיפי ומספק באפשרות לעשות לעצמך. אני מרגישה עצמאית וזה גם הרבה יותר זול. הספר שלי, שהוא מומחה לתלתלים, היה לוקח 300 שקל לתספורת, וכשאני עושה את זה, זה חינם".
"אני אוהבת את האימפולסיביות", אומרת אזולאי. "אם יש לי חשק למשהו אני פשוט עושה את זה. לפעמים עד שקובעים תור למספרה החשק עובר. זו תחושה של חופש שמאפשרת לבטא את עצמך במאה אחוז. כיף גם אחרי זה להסתכל על תמונות מכל מיני תקופות ולראות שבכל תקופה השיער נראה אחרת. ואם גוזרים קצר מדי? זה לא סוף העולם, זה צומח".
איך אנשים מגיבים לתחביב הזה?
"תמיד שואלים אותי מי הספר שלי, וממש מחמיא לי שאנשים חושבים שזה מקצועי. יצא לי גם כמה פעמים לספר חברות, אבל בקטנה, אני לא רוצה לקחת סיכון על שיער של חברות. אם יש טעות אני מעדיפה שזה יהיה עליי".
"אנשים מגיבים בהפתעה כשאני אומרת שאני מספרת את עצמי", אומרת ורהפטיג. "יוצא לי גם הרבה לספר חברות שלי, אני עושה להן דירוג, קצוות, קארה. אני נורא אוהבת להתעסק עם זה. אני לא חושבת להפוך את זה למקצוע, אבל זה תחביב ממש כיפי".
"בגלל שהשיער שלי ממש צבעוני, אנשים בטוחים שזה משהו שאפשר לעשות רק במספרות", מוסיפה גולנזר, "אבל ממש אפשר ללמוד לעשות את זה בבית, אני גם עושה לאחותי התאומה".
אילו טיפים אתן יכולות לתת למי שרוצה להתחיל לגזור את השיער בעצמה בבית?
גולנזר: "קודם כול, להשתמש במספריים של שיער ולא של נייר, זה ממש עושה את ההבדל. ואם אתן צובעות לבד, אז לבחור מברשות שמתאימות לצבע לשיער. שווה גם לחקור ולרכוש חומרים איכותיים. יש קבוצה בפייסבוק שקוראים לה 'חובבי שיער צבעוני'. יש שם הרבה מידע. טיפ נוסף: להתחיל בקטן ולאט־לאט לצבור ניסיון וביטחון לעשות דברים יותר מסובכים, לא להתחיל ישר במשהו מסובך ועם זאת, לא לפחד להעז".
ורהפטיג: "להשקיע ולצפות בסרטונים ביוטיוב שמפרטים על שלבים ותהליכים. זה יכול לגרום לנו לדייק יותר ולהגיע לתוצאה שאנחנו רוצות. ואם מדובר במשהו ממש מורכב, עדיף ללכת למספרה".
אזולאי: "לגזור רק על שיער רטוב, קל יותר לגזור ככה ישר. ולעשות את זה בביטחון, שום אסון לא יקרה".
גם ליסנסקי מצטרפת להמלצה לעבוד רק עם שיער רטוב ומוסיפה: "קחו מסרק דק ותשתמשו בו כמו סרגל, זה עוזר לעשות את הגזירה ישר".
