לפני חודש הוזמנתי לאירוע משפחתי. במצגת שערכו הדודים שלי ראיתי את עצמי בתמונה מלפני 13 שנה ונדהמתי: את הראש שלי עיטרה בגיל 38 רעמת שיער מפוארת. כל כך מפוארת, שאני אפילו לא ידעתי שהיא כזאת. עשור אחר כך, ועם חצי רגל אל תוך גיל המעבר, שליש משיער הראש שלי איננו, והחברות שלי מספרות שזה רק הולך ומחמיר. האם אפשר לעצור את זה? לאן נעלם השיער? מה קורה עם השנים לרעמות השיער המפוארות של החברות שלי ושל האמהות שלהן?
נתחיל בנתונים הרשמיים: 50% מהגברים עד גיל 30 יחוו נשירת שיער והתקרחות ו־70% מהגברים מעל גיל 50 יחוו זאת. אצל נשים המספרים אחרים לגמרי: רק 15% מהנשים יחוו עד גיל המעבר או בתקופת הפוריות נשירת שיער מסיבות הורמונליות. "הנשירה הזו הפיכה", אומר רפי פרחי, מנהל המעבדות הרוקחיות של סופר־פארם, "זו נשירה שגורמת להרבה לחצים, אך השיער חוזר לקדמותו ואפשר לטפל בזה".
ומה קורה לנו בגיל בוגר יותר?
"בגיל המעבר 50% מהנשים יחוו נשירת שיער. המשמעות היא שכל אישה שנייה תסבול, סטטיסטית, מנשירת שיער, וה'פגם' הקוסמטי הזה יכול להיות דרמטי לחלוטין במראה, למרות שהוא אינו קליני (כלומר, מקורו אינו במחלה). נשירת שיער של גברים מתחילה בעיקר במרכז הקרקפת ובמפרצים עד שהיא מובילה להתקרחות טוטאלית. אצל נשים התופעה היא אחרת - השיער נהיה דליל ודק יותר וגם מחליף את צבעו בצורה דרמטית יותר מאשר אצל גברים. לא נראה אצל נשים קרחות כמו אצל גברים - אבל התופעה של נשירת השיער שמובילה לדילול השיער ולשינוי בעובי השערה הוא דרמטי".
למה זה קורה לנו?
"הירידה באסטרוגן גורמת לנשירה של השיער. עם זאת, יש דברים שאנחנו עדיין לא יודעים. כפי שלא יודעים בדיוק מה המנגנון שגורם לנשים בגיל המעבר לירידה בליבידו, להזעת יתר, לגלי חום או לאוסטיאופורוזיס, כך גם לא יודעים לומר למה ירידה ברמת האסטרוגן גורמת לנשירת שיער".
יש נשים שמדווחות על קרחות עד אובדן שיער בקרקפת.
"יש נשים שמתקרחות, אבל המספרים הם פחות מ־1.5% באוכלוסייה. נשים לא מתקרחות כמו גברים כי הן שונות מהם גנטית. אין להן את רמות הטסטוסטרון הנדרשות כדי להתקרח".
גם ד"ר הלנה מרטינז, מומחית ברפואה עור ומנהלת מרפאת השיער בבילינסון, מחלקת את נשירת השיער אצל נשים לשניים: "לפני גיל המעבר, אז השיער יכול לנשור ולחזור לצמוח מחדש בעקבות הריונות, למשל", היא אומרת, ו"נשירת שיער שקשורה לגיל שלנו והיא שונה. עם הגיל השיער של כולנו נהיה לבן ויבש יותר, וכמו הזדקנות העור, גם השיער שלנו מזדקן. הגוף עובר בלאי, אבל אף אחד לא מדבר על זה".
והכול בגלל האסטרוגן?
"גיל המעבר הוא ביטוי של ירידה ברמת ייצור האסטרוגן באופן הדרגתי. השחלות מפסיקות להפריש את ההורמונים, והמחזור נפסק. הירידה האיטית של האסטרוגן משפיעה על השיער משום שבזקיקי השיער יש קולטנים של אסטרוגן. זאת הסיבה שבהיריון, כשרמת האסטרוגן בשיאה, השיער עבה ולא נושר וגם העור שלנו נראה טוב. לאסטרוגן יש קשר ישיר לשיער, ועם הירידה ברמות האסטרוגן בגוף יש הידקקות של השיער וגם התקרחות. אמנם לא כמו אצל גבר, אבל גם האישה מאבדת שיער, והאופן והכמות שבה זה יקרה תלויים גם במטען הגנטי שלה.
חוץ מזה, קורה עוד דבר: יש הורמון בשם טסטוסטרון, שנמצא גם אצל גברים. הרמות שלו בגוף האישה לא ממש משתנות, אבל ברגע שרמת האסטרוגן יורדת, היחס שלו מול האסטרוגן משתנה, וההשפעה שלו על זקיקי השיער בולטת יותר. התוצאה: השיער בקרקפת נושר וצומחות שערות בפנים שפעם לא היו".
כולנו צועדות אל אותו תהליך?
"לא. זה שונה מאישה לאישה בגלל גורמים גנטיים ואחרים. יש נשים עם יותר רגישות בזקיקים לטסטוסטרון. לא נראה את זה בבדיקות הדם שלהן אבל הן יאבדו שיער. המצב של השיער תלוי גם במצב שממנו התחלנו. אם התחלנו עם שפע שיער, ייקח זמן עד שנראה את הדלילות של השיער".
יש פתרונות!
כשסיפרתי לחברותיי על הכתבה הזאת, שמעתי בעיקר ייאוש ותחושה שאין שום פתרון אמיתי ורציני להידללות השיער ולנשירה המוגברת היום אצל נשים בוגרות. "שום דבר לא באמת עוזר", אמרה לי אחת עם שיער דליל מאוד, "תאמיני לי, ניסיתי הכול".
ד"ר מרטינז חושבת שיש דווקא הרבה מה לעשות: "אם אישה מגיעה לגיל 50 והבעיה היחידה שלה היא שיער דליל, אני לא אתן לה הורמונים, אבל אם יש לה ערפול זיכרון, גלי חום והפרעות שינה, היא תקבל הורמונים וגם השיער ייהנה מהטיפול. האם רק בשביל טיפול באובדן השיער אתן טיפול הורמונלי? התשובה היא, כאמור, לא - לא נוכל לדמות היריון בגוף כדי לעודד צמיחת שיער. לטיפול ההורמונלי, כמו שהוא מגן על הקולגן של העור ועל העצמות, יש תפקיד בעיקר בתור מגן ושומר על המצב הקיים. אם אישה שנכנסת לגיל המעבר תתחיל את הטיפול ההורמונלי מוקדם, זה ישמור לה על השיער הקיים. אם עברו חמש שנים מגיל המעבר, קשה לקחת את התהליך לאחור".
איך נדע אם הגענו לנקודת האל־חזור או שיש לנו סיכוי?
"אין נקודה כזו. ככל שמגיעים קודם, התוצאות טובות יותר. עבור אישה שלא שמה לב ופתאום מעירים לה כשהשיער כבר דליל מאוד, זה עלול להיות מאוחר. זקיק השיער נהיה דק יותר ויותר ובסוף נעלם, ויש חשיבות לזמן הטיפול. זקיק שיער מת אי־אפשר להחיות מחדש, אבל זקיק שיער חלש אפשר לחזק. לכן, לאישה שמגיעה עם שיער דליל מאוד כבר יהיה קשה להצמיח הרבה שיער. אם היא באה כשזקיקי השיער עוד לא נעלמו, יהיה אפשר לעורר אותם ולשמור עליהם חיים באותו עובי בקרקפת".
למה נשים לא משתמשות בפתרון תרופתי ומעדיפות תוספי שיער?
"התחום הזה לא מפותח בקהילה, ויש מעט רופאים שעוסקים בשיער בצורה מקצועית. ללכת לספר זה נגיש יותר. תוספות השיער נותנות פתרון מיידי, גם אם לטווח הארוך זה פוגע בשיער. הטיפול התרופתי שקיים בשוק מצריך תחזוקה גבוהה, לקחת כל הזמן ולהיות מטופלת בבליעה או במריחה יומיומית. מלבד זאת, הטיפולים האלה נמצאים מחוץ לסל התרופות. זה אמנם לא יקר, אך לרוב נשים צריכות לקנות תרופות למניעה של נשירת שיער באופן פרטי, והביורוקרטיה מעייפת".
רפי פרחי, מה התשובה שלך לדילול משמעותי של שיער אצל נשים בוגרות?
"אני ממליץ לנשים אחרי גיל המעבר על שמפו שמחזק את שורשי השיער - זה לא טריק שיווקי, בחיי. יש מוצרים מקצועיים המכילים שמן קיק, שעובד על זקיקי שיער שעדיין פעילים, גם אם פחות מבעבר. שמפו עם שמן קיק או שמפו עם שמן קיק וקפאין מחזירים לחיים את זקיקי השיער. זה לא יעבוד על כל הנשים, אבל בפירוש יש כמה מוצרים מקצועיים שנערכו עליהם עבודות קליניות והתברר שיש לקפאין השפעות מיטביות מאוד בחיזוק שורשי השיער. זה לא דרמטי, אבל זה עובד".
מה עם ויטמינים ותוספי תזונה?
"הייתי מציע שיטה של ניסוי וטעייה. לאישה בת 46-48 שמתחילה לחוות נשירת שיער ונכנסה לגיל המעבר, אם אין לה מחלות נלוות, הייתי ממליץ לקחת תוספים - ויטמינים ומינרלים שמיטיבים עם זקיקי השיער, דוגמת אבץ וחומצות אמיניות שהולכות ומידלדלות אצל הנשים ככל שהן מתבגרות. זה צריך כמובן להיות בהתייעצות עם רופא ולמשך שישה עד שמונה חודשים לפחות, כי אי־אפשר לעצור נשירת שיער תוך שבועיים. עם זאת, חשוב לומר, אין פה שחור ולבן. יש אחוז גדול באוכלוסייה ששום דבר לא עוזר להן".
2 צפייה בגלריה
עם הירידה ברמות האסטרוגן בגוף יש הידקקות של השיער וגם התקרחות
(צילום: Shutterstock \Creative ASAP)
שורה תחתונה
אלה הטיפולים שאפשר לנסות בהתייעצות עם איש מקצוע מומחה (אם כי נדגיש כי אין כאן הבטחות להצלחה ודאית):
שמפו לנשירת שיער: עדיף על בסיס שמן קיק או קפאין.
תוספי תזונה: קפסולות של ויטמינים המכילות אבץ וחומצות אמינו, ברזל ו־B12, בייעוץ מוקדם עם מומחה ובעיקר למי שלא סובלת ממחלות רקע נלוות.
טיפול לא הורמונלי: מינוקסידיל היא תרופה להתקרחות ולאיבוד שיער שקיימת על המדף ללא מרשם בערך 40 שנה. זו תרופה שקיימת במריחה על השיער ובכדורים ומעודדת צמיחת שיער במקום שבו הזקיקים אינם מתים. טיפול במריחה מצריך מריחה יומיומית. טיפול בכדור ישפיע כל זמן שנוטלים את הכדור. עם ההפסקה של התרופה, האפקט נעלם והשיער חוזר לקדמותו. חסרונותיה של התרופה הזו הם התחזוקה האינטנסיבית שהיא דורשת במריחה, ובכדורים היא עלולה אצל חלק מהנשים לעודד צמיחת שיער על הפנים.
רוקחות אישית: לפי רפי פרחי, פתרון שיכול לעזור לנשים באחוזים גבוהים יותר של הצלחה הוא הכנה רוקחית שמשלבת תכשירים שמכילים חומרים פעילים. "החומרים האלה עובדים על הזקיקים של השיער ומרחיבים את כלי הדם, כך שיותר חמצן יעבור לזקיק", אומר פרחי. פתרון כזה מחייב מרשם רופא והשגחה של רופא עור שזו ההתמחות שלו.
טיפול אנטי־אנדרוגני: על ידי תרופה שמעכבת את השפעת הטסטוסטרון. הטיפול הזה נמצא בטוח אצל נשים אחרי גיל המעבר (בהתייעצות עם רופא, כמובן).
טיפול בקרקפת על ידי הזרקת פלזמה: מדובר בטיפול ותיק הניתן לרוב לצד טיפול תרופתי, עם 50% הצלחה (שימו לב: יש מכונים שנפתחו על ידי רופאים שלא חייבים להיות מומחים לדבר, וחשוב לבחור את המטפל הנכון).
הזרקת בוטוקס לקרקפת: הבוטוקס משחרר את השריר ולא נותן לו להתכווץ, ובסופו של דבר מביא להגברת אספקת הדם לזקיקי השיער.
ומה יש לרפואה הסינית לומר בנושא?
"נשים בגיל המעבר לא צריכות להשלים עם נשירת השיער. אפשר לטפל בה בלי לערב טיפול הורמונלי", כך אומרת לנו מור אפריאט, מטפלת ברפואה סינית ורפואת צמחים קלינית.
לפי אפריאט, מרצה בנושאי אובדן שיער אצל נשים בגיל המעבר, על פי הרפואה הסינית תופעות גיל המעבר, ובהן נשירת שיער, הן בעצם שיקוף של חוסר איזון אנרגטי פנימי. טיפול בחוסר האיזון מביא לשיפור ניכר בנשירת השיער ולעתים לחידוש בצמיחת השיער.
"לפי הסינים, האנרגיה זורמת בגוף בערוצים שנקראים מרידיאנים, שעליהם נמצאות נקודות דיקור, ובעזרתן אפשר לאזן עודף אנרגטי שמתבטא בהצטברות של חום בגוף בגיל המעבר. באופן דומה, אפשר גם לאזן 'חוסר' אנרגטי, שנגרם בעקבות הירידה ההדרגתית האיטית של רמת האסטרוגן בגוף. הגורמים לנשירת שיער ולהתקרחות אצל נשים הם מגוונים, והטיפול הסיני יתבסס על הגורם, כפי שעולה מהתשאול ומהתוצאות של בדיקות הדם (בעיקר של רמות הברזל, פריטין, B12, חומצה פולית, הורמוני בלוטת התריס, הורמונים אנדרוגניים, אסטרוגן ועוד). לצד זאת, הרפואה הסינית משתמשת בכלי האבחון המסורתיים, דופק ולשון, שיעזרו לאתר את חוסר האיזון בתפקוד איברי הגוף שבגינו נגרמת הנשירה.
"כך, למשל, הרפואה הסינית מתייחסת אל הכליות באופן סימבולי כ'אחראיות' לבניית השיער ולצמיחתו. שיער דליל ויבש מאפיין לרוב פגיעה בתפקוד תקין של הכליות, והשימוש בדיקור, בצמחי מרפא ובתזונה 'מחזקת כליות' יאזנו את תפקודן. לעתים נראה חוסר איזון בתפקוד הכבד, שאחראי באופן סימבולי על הזרמת הדם לכל רקמות הגוף, כולל לקרקפת. שיער יבש, שביר, דק וחלש יכול להצביע על חוסר איזון של הכבד. לעתים קיים חוסר איזון בתפקוד הריאות, ועליו יעידו מוקדים של אזורים דלילים בשיער, חוסר ברק ונפח.
"מה שעוד מסייע בטיפול הסיני, שמוותר על תרופות קונבציונליות מערביות: הגברת זרימת הדם לקרקפת. ההנחה היא כי אם זרימת הדם לקויה אל זקיקי השיער, שום מזון או תוסף לא יעזור להפסקת הנשירה. כשהדם לא מגיע אל שורשי השיער, הזנתם נפגעת. סיבות הקשורות לזרימת דם לקויה יכולות להיות גם קרישיות יתר, עישון, טרשת עורקים, שרירים תפוסים, חוסר פעילות גופנית ועוד".
מה נותנת לנו הרפואה הסינית כדי להחזיר את רעמת השיער לימיה המפוארים?
"מלבד דיקור וטיפולים בקליניקה, מקובל להשתמש בפורמולות צמחי מרפא שנמצאים בשימוש מסורתי קליני מאות שנים, חלקם אף נבדקו במחקרים מדעיים בשנים האחרונות. צמחי המרפא לטיפול בנשירה ובשיער דליל מותאמים לכל מטופל ומטופלת בהתאם לאבחנה הסינית ועובדים במנגנונים משולבים שנותנים בו־זמנית מענה למכלול הגורמים שמעורבים בנשירת השיער".
