ד"ר נלי שטיין (65), מטפלת זוגית ומינית מוסמכת, מרצה ומגישת הפודקאסט "בדרך לעונג הבא". נשואה, אמא לשניים וסבתא לנכד, גרה בתל־אביב
היי נלי, מה נשמע? ספרי לי על התופעה שזיהית אצלך בקליניקה לאחרונה.
"בתקופה האחרונה נתקלתי כמה וכמה פעמים בזוגות שמשהו במיניות שלהם חורק, ובמקום לעבוד על הזוגיות הם מאשימים את עצמם. אבל זה לא נגמר פה – מה שמעניין הוא שהם ממש משייכים את הסיבות לחריקה במיניות שלהם למצבים מיסטיים, אפילו מאגיים".
למה הכוונה?
"חשיבה מיסטית היא חשיבה לא הגיונית שנקשרת לעולם אחר, שקושרת ביו סיבה לתוצאה במקומות שיש בהם מצוקה ועמימות. אנשים מנסים להבין למה קורה להם דבר מה שמטריד אותם ומספרים לעצמם סיפור שלוקח מהם את האחריות ומטיל אותה על כוחות שגדולים מהם. בדרך כלל, התפיסות האלה מייצגות אוכלוסייה יותר דתית, מסורתית, מאמינה. זוגות אומרים לי, למשל, 'אנחנו אוהבים אחד את השני, אבל המיניות שלנו לא עובדת', ואז הם פונים לסוג החשיבה הזה.
"אספר לך למשל על זוג בשנות ה־30 לחייהם שהגיע אליי לאחרונה. הם בקשר טרי יחסית, לא מזמן עברו לגור יחד, והם הגיעו אליי לקליניקה כי אין ביניהם מיניות בכלל. הבחור אמר לי בשיחה פרטנית, 'אני מרגיש שבת זוגי לא נמשכת אליי. היא אפילו לא נוגעת בי', ואז הוא אמר לי משהו שהדהים אותי: 'אני חושב שהיחס הזה מגיע לי כי הייתי עם המון נשים לפני שהכרתי אותה, ובחלקן בגדתי. זה עונש מהיקום שאני מקבל עכשיו'".
מה אמרת לו על זה?
"שזאת חשיבה מיסטית, שאין פה נכון או לא נכון ושזאת בסך הכול מחשבה שהוא מספר לעצמו כדי לייצר איזשהו היגיון בתוך המצב המכאיב שבו הוא נמצא. זאת תופעה שקורית לנו כשאנחנו מנסים לבנות לעצמנו איזשהו הסבר פנימי, כדי לא לשהות בעמימות, שהיא תמיד מבלבלת ומפחידה".
"בקבוצת רווקות שהנחיתי היו כאלו שאמרו לי, 'יזמתי, ניסיתי, אבל כנראה שזאת הקארמה שלי, לא מגיע לי להיות בקשר זוגי"
באילו עוד מקרים שמעת על ההסבר הזה?
"באים אליי הרבה זוגות שהחיים המיניים שלהם משותקים, לא קיימים. בן או בת הזוג התנתקו מהמיניות שלהם והאדם השני לא מבין מה קרה פה ומאשים את עצמו. הניתוק מהמיניות הוא לא רק אי־קיום יחסים במשך תקופה, זה קורה גם במצבים של מין מנותק מבחינה רגשית – למשל, אישה שרק נכנסת לסטוצים או מישהי ששוכבת עם בן הזוג שלה רק כדי לסמן 'וי' שהוא לא יעזוב אותה - היא עושה את זה כי היא מרגישה שהוא רוצה ממנה דבר אחד, שזה מין. במקרה של מין שהוא רק במסגרת סטוצים, זה קורה כי האדם אומר לעצמו, 'אני לא באמת שווה ואי־אפשר להימשך אליי, אז אני אסתפק בסטוצים בלבד, כי רק את זה אני יכול לקבל'.
"פגשתי גם נשים שביטאו חשיבה כזאת בגלל שהן כבר שנים יוצאות לדייטים ולא מוצאות זוגיות. לאחרונה הנחיתי קבוצה של רווקות בהקשר של התמודדות עם המלחמה, והיו שם כאלו שאמרו לי, 'עשיתי כל מה שאני יכולה, יזמתי, ניסיתי, כנראה שזאת הקארמה שלי. כנראה שלי לא מגיע להיות בקשר זוגי'. הן לא יודעות למה קשה להן כל כך למצוא זוגיות. יש פה עמימות, מסתורין, וההסברים שהן נותנות לעצמן, למשל על קארמה או קללה, נובעים מהצורך העמוק שלנו למצוא הסבר לסבל. פעמים רבות יש בזה איזשהו מוטיב של האשמה וביקורת עצמית. כלומר, העמדה הפנימית היא עמדה מאשימה, שמחזיקה בנרטיב של שכר ועונש, ובגלל שהיא מלאה בהאשמה עצמית, היא ממש מכלה את הכוחות הנפשיים, כותשת אותם ומייצרת סבל עבור האדם שמחזיק בעמדה הזאת, ובמקרה שהוא נמצא בזוגיות, אז גם עבור בן/בת הזוג שלו או שלה. צריך להבין שיש משהו מאוד רגיש ופגיע במיניות של כולנו. זאת הליבה הרכה של הקיום שלנו, והיא קשורה מאוד לרגשות של בושה ואשמה".
אז איך את מטפלת במקרים האלה?
"אם לחזור לדוגמה הראשונה שדיברתי עליה, חזרתי בשיחות פרטניות לקונטקסט הבגידה. הרי בגידה היא לא רק מעשה לא מוסרי. ברמה הטיפולית, היא יושבת על הרבה דברים אחרים, שמבטאים חסכים בתוך הקשר. בטיפול הפסיכו־סקסואלי נוצרת אפשרות לדבר בגילוי לב על כל החסכים האלה - קודם כול עם המטפלת ולאחר מכן – בהדרגה – ננסה לייצר גם בין בני הזוג דיאלוג שבו הם יוכלו לבטא בפתיחות יחסית את עולמם הפנימי, ולהבין טוב יותר את המתרחש בעולם של בן או בת הזוג שלהם. במקרים אחרים ננסה לפרום את האמונה ואת המחשבות האלה. אנשים חושבים שהם המחשבות שלהם, אבל זה לא נכון. בגיל 20 חשבת א', בגיל 30 חשבת ב'. אנחנו כל הזמן בתזוזה, כל הזמן משתנים, אבל אנחנו לא המחשבות שלנו".
