בין שני בתים: האם מתגוררת בשפלה. האב מתגורר בדרום הארץ. במשך זמן מה בנם המשותף, בן 12, היטלטל בין שני הבתים גם באמצע השבוע - לפי זמני השהות שסוכמו בבית המשפט. בשלב מסוים, בגלל המרחק הגיאוגרפי, הילד ביקש להגיע לאביו בעיקר בסופי השבוע, וכך היה.
האב: עסק באובססיביות בהגשת תביעות נגד האם ובהסתת הילד נגדה. הוא שתל במוחו של הילד דברים נוראיים נגד אמו.
האם: השקיעה את כל כולה בילד שגידלה כמעט לבד. שעות העבודה שלה היו מועטות יחסית, כי תמיד מיהרה הביתה לבנה. היא ידעה שהילד אוהב אותה והאמינה שלמרות ההסתות החמורות של האב, הילד לא יפנה לה עורף. היא טעתה.
סוף שבוע אחד: הילד שהה אצל אביו, כרגיל, ובמוצאי שבת לא חזר לבית אמו כפי שתוכנן.
הסבא: אביה של האם נסע לבית האב כדי לאסוף את הילד ונשלח בחזרה על ידי האב בלי שניתן לו אפילו לראות את נכדו.
האם: פנתה למשטרה ולרשויות הרווחה, דיווחה שהילד לא חזר אליה בניגוד לזמני השהות שנקבעו בפסק הדין, אך לא קיבלה מענה הולם. במקביל שמרה על קשר טלפוני עם בנה, אך הרגישה שבכל שיחה איתו הקשר ביניהם מידרדר. הילד קילל אותה וטען שהוא יודע שהיא לא אוהבת אותו.
כשהאם פנתה למשרדי: הגשנו בקשה בהולה לסעד זמני להבטחת קשר ולמניעת פגיעה במוגנות קטין לפי נוהל 2-20. הנוהל הזה, שייסדה אסתר חיות כשהייתה נשיאת בית המשפט העליון, נועד לטפל בבעיית הניכור ההורי. במצב כזה קשה מאוד להחזיר את המצב לקדמותו, כי הילד רואה את הדברים בהתאם למה שהחדיר לראשו ההורה המסית. שלחתי את האם למומחית בתחום הניכור ההורי, כדי שגם היא תסייע. היא אמרה לאם שכמעט אפסה כל תקווה. אנחנו חשבנו אחרת. לאחר הבקשה שהגשנו לבית המשפט, הוגשה תגובה מטעם האב, ואנחנו הגבנו לדבריו במהלך לילה שלם, זה היה סד הזמנים.
בית המשפט: כשקרא את תגובתנו, ציווה להחזיר את הילד לבית אמו.
הילד: כשראה את אמו לראשונה זה זמן, בכה והתקשה להירגע. הוא סיפר לה על הסבל שעבר עליו, אמר לה שהוא אוהב אותה, ולאט־לאט הניכור התפוגג. לתמונה נכנסה אפוטרופוסית לדין ששוחחה עם הילד, אשר הביע את רצונו לגדול בבית האם ולראות את אביו כל סוף שבוע שני.
פסק הדין: הוחלט שהילד יגדל בבית אמו ויגיע לאביו פעם בשבועיים, בסוף השבוע. האם האבא יניח לילד לגדול בשקט ובכך ישים לנגד עיניו את טובת בנו ולא את רצונו האישי לפגוע באם? ימים יגידו.
מה למדנו?
בניכור הורי יש לטפל באופן מיידי, לכן נוצר נוהל שמאפשר קיצור תהליכים משפטיים וקביעת דיון דחוף. כל השתהות מסכנת את הקשר של ההורה והילד.
אם קיימת הסתה מצד האב או האם, לאחר הגירושין או לפניהם, חשוב לפנות מיד לבית המשפט ולטפל בבעיה, ואפילו לבקש לאפשר לילד להיפגש עם ההורה המסית רק בהשגחה במרכז הקשר, על מנת למנוע החמרה של המצב.
