לצד האושר והציפייה לקראת היילוד שעתיד להגיע, יש במהלך ההיריון גם לא מעט פחדים הנובעים מדאגה לבריאות העובר, תחושות אי־ודאות ופחד מהלידה עצמה. בימים אלה, כשהחרדה והעצב פוקדים את כולנו, אצל נשים הרות תחושות אלה רק מתעצמות ומלוות בדאגה נוספת - השלכות הסטרס על בריאות העובר.
האם יש יסוד לחשש? חרדה ולחץ נפשי המופיעים מדי פעם במינונים נמוכים (כפי שקורה ברוב ההריונות) אינם מזיקים. אולם, במקרים שבהם רמת הסטרס גבוהה ונמשכת לאורך זמן, מדובר בתופעה שעלולה להשפיע על העובר.
הבשורה הטובה: סטרס לא גורם להפלות. אבל, יש מחקרים המעידים על כך שבקרב נשים שחוו רמות סטרס גבוהות במשך תקופה ממושכת, היו שיעורים גבוהים יותר של לידות מוקדמות ומשקלי לידה נמוכים.
מומלץ לטפל בסטרס משמעותי ומתמשך בהיריון ולהפיגו ככל האפשר באמצעות הקפדה על שינה, תזונה נכונה ותרגילי הרפיה
בחלק מהמחקרים הודגמה עלייה בשכיחות סוכרת הריונית, ויש מחקרים המצביעים על קשר בין הסטרס של האם ההרה ובין שינויים התנהגותיים ונפשיים אצל היילוד בהמשך חייו הבוגרים.
מכאן שמומלץ לטפל בסטרס משמעותי ומתמשך בהיריון ולהפיגו ככל האפשר באמצעות הקפדה על שינה, תזונה נכונה ותרגילי הרפיה.
במקרים של מתח ניכר, דחק וחרדה משמעותיים חשוב לפנות לעזרה ולתמיכה של אנשי מקצוע. טיפול פסיכולוגי כגון CBT (טיפול קוגניטיבי־התנהגותי) עשוי להקל. במידת הצורך אפשר לטפל באמצעות תרופות הרגעה ממשפחת מעכבי הסרוטונין (SSRI), כגון ציפרלקס, לוסטרל ועוד, הנחשבות לבטוחות בהיריון כשהן ניתנות בהתוויה הנכונה.
שימו לב: ייתכנו מצבים שבהם לתינוקות שנולדו לאמהות שנטלו תרופות אלה יהיה בכי חלש, היעדר בכי או ציוני אפגר נמוכים ולעתים אף קושי נשימתי קל. מדובר בתופעות שיחלפו מעצמן. עם זאת, יש ליידע את צוות חדר הלידה שהיולדת נוטלת תרופות מקבוצה זו. ייתכן שהיילוד יהיה בהשגחה תחת ניטור לכמה שעות.
לסיכום: בימים אלה, כשרמת הסטרס גבוהה כל כך, ייתכן שנשים הרות תזדקקנה לעזרה תרופתית וחשוב לתת טיפול כזה במידת הצורך, בהתאם לייעוץ רפואי, כמובן. זאת כדי לשמור על בריאותה הנפשית של האם ועל תקינות ההיריון.
>> עוד שאלות על בריאות האישה במדור מילה מהגינקולוגית
- ד"ר רונית אלמוג היא מומחית בגינקולוגיה, מיילדות וטיפולי פריון, המרכז הרפואי תל־אביב, איכילוב
