"לא מפסיקה להתרגש ממגדל הפיקוח"
כשטיסות הלואו־קוסט נכנסו לשוק אמרתי לבעלי: 'בוא לא נחכה לפנסיה'", מספרת שרון קפלנסקי. "במקום לעשות טיול גדול פעם בשנה, נטוס מדי פעם לסוף שבוע ביעד קרוב, והתחלנו לטוס פעמיים־שלוש בשנה. קצת לפני הקורונה אבא שלי נפטר והבנתי שהחיים קצרים וצריך לצבור חוויות".
4 צפייה בגלריה
שרון קפלנסקי עם תיק הגב שמוכן תמיד לטיסה. "קפצתי לקפה ועוגה בבודפשט ב-60 שקל"
(צילום: אביגיל עוזי)
קפלנסקי (47) עובדת בשתי עבודות: בבוקר היא מורה למוזיקה לגיל הרך ובשעות אחר הצהריים והערב היא מדריכת הורים ב"מרכז מיכל דליות". היא נשואה, אם לארבעה (18, 16, 10, 8 וחצי) ומתגוררת בראשון־לציון.
בפברואר 2020, כשמגפת הקורונה כבר הייתה בפתח, היה לה כרטיס טיסה קרוב. "אמרו לי 'אל תטוסי', אבל התעקשתי לטוס. אמרתי: 'אם אני אמות בגלל הטיסה הזו, אמות מאושרת', ועליתי עליה". כששוב היה אפשר לטוס, קפלנסקי השלימה את החסך, בקצב מוגבר. "חברה שלי שאלה אותי מתי נוכל להיפגש, ועניתי לה שאני בשבתון. בתגובה היא שלחה לי צילום של כרטיס טיסה לבודפשט ב־60 שקל ושאלה: 'ואם נעשה קפה ועוגה בבודפשט, את זורמת?'. היא לא ידעה שהיא מתפרצת לדלת פתוחה... טסנו לקפה ועוגה בבודפשט".
מאז טסה קפלנסקי פעמיים לאוסטריה, שלוש פעמים לפולין ("הטיסות, שלושה לילות ואטרקציות עלו לי כמו לילה אחד בצפון"), לכמה יעדים באיטליה, פעם אחת לבולגריה ול־24 שעות בלבד בטורקיה ("עם חברה שרצתה לעשות קניות בבזאר הגדול"). "הטיסה הכי זולה עלתה 118 שקל", היא נזכרת. לפעמים היא טסה עם בן זוגה, לפעמים עם חברות, וכבר קרה שטסה לבד. "יש לי רשימת המתנה של חברות שרוצות לטוס איתי", היא מספרת.
בניגוד לרבים מאיתנו, קפלנסקי נהנית לא רק מהיעד אלא גם מהטיסה ומכל מה שמסביב: "אני אוהבת את ההמראות, את הנחיתות ואפילו את החמגשיות של האוכל, חולה עליהן. מבחינתי הטיסה היא חלק מהחופשה. אם הייתי מוצאת עבודה שבמסגרתה אצטרך רק לטוס, בלי לשרת אנשים, נגיד בלדרית של דברים חוקיים, כמו איברים להשתלה, הייתי הולכת על זה".
את חיבתה לטיסות פרסמה לא מזמן בפוסט בקבוצת הפייסבוק "מאמאצחיק". התגובות לא איחרו להגיע ואחריה נחשפו נשים נוספות כמי שמכורות לביקור חודשי בשדה התעופה. "השיר 'איי לאב יו טרמינל' כאילו נכתב עליי", מגלה קפלנסקי, "אני לא מפסיקה להתרגש ממגדל הפיקוח, ואגב, אני רואה אותו מהמרפסת שלי ולפעמים זה טריגר שגורם לי להיכנס לאינטרנט ולחפש טיסה זולה".
שרון קפלנסקי: "יש אנשים שהולכים לטיפול פסיכולוגי, טיסה עולה לי פחות מפגישה אחת עם פסיכולוגית"
הסכום המקסימלי שקפלנסקי מוכנה לשלם על טיסה הוא 300 שקל הלוך וחזור, "בידיעה שאם לא אוכל לטוס, מקסימום זרקתי את הסכום הזה לפח. אני מזמינה טיסה כשאני רואה מחיר אטרקטיבי, לפעמים זה מראש ולפעמים זה ברגע האחרון, דרך קבוצת 'טיסות סודיות' בווטסאפ. מי שמחפש חופש ספציפי בתאריך ספציפי, יצטרך להתגמש על המחיר. מי שלא מוכן להתגמש על המחיר, יצטרך להתגמש על דברים אחרים".
קפלנסקי מצוידת בתיק גב שמוכן מראש לכל הקפצה. יש בו תיק רחצה מלא בכל מה שאפשר להעלות על הדעת - בקבוקונים קטנים שמותרים במטוס, רישיון נהיגה בינלאומי ואוזניות. כל מה שעליה להוסיף הוא דרכון ובגדים.
איך כל הטיסות מסתדרות עם שתי העבודות שלך?
"קודם כול, אני לא טסה לחודש, חמישה ימים זה המקסימום. אני תמיד אעדיף להזמין טיסה שלא נופלת על אחד מימי העבודה שלי בגני הילדים. אני צריכה לתת מכסה של שעות. אחרי שאני מזמינה טיסה, אני מתאמת עם הגננות מועדים חדשים לשיעורים שלי. העבודה של הערב גמישה יותר".
ומה עם סידור לילדים?
"בן זוגי תומך מאוד והוא חלק קריטי מאוד בסיפור הזה. אם לא היה אדם שאני סומכת עליו, לא הייתי טסה לעתים קרובות. בנוסף, חלק מילדיי כבר בוגרים. אם אני טסה עם בעלי, אז אמא שלי או חמי וחמותי שומרים עליהם".
מותר לשאול איך את מממנת את כל הנסיעות לחו"ל?
"כמו כל הישראלים, גם אנחנו במינוס. מעבר לזה, אני מוותרת על המון דברים כדי שזה יקרה. למשל, יש אנשים שהולכים לטיפול פסיכולוגי, טיסה עולה לי פחות מפגישה אחת עם פסיכולוגית. הטיסות ממלאות לי את המצברים לפחות לשלושה חודשים קדימה, והציפיה לטיסה הבאה מחזיקה אותי. אני מוותרת על המון דברים שנשים בגילי לא מוותרות עליהם: אני לא הולכת למספרה, לא עושה פדיקור, מניקור, לייזר או שעווה, לא קונה קרמים או בשמים ולא מתאפרת. אני לא מעשנת ואין לי עוזרת בית. בנוסף, יש כאלה ששמים כסף בצד לפנסיה: תפיסת העולם שלי היא שהחיים הם קצרים. כסף בא והולך, אבל החיים רק הולכים ולא חוזרים".
הטיפים של שרון:
מזוודה: "אני לא משלמת על מזוודות, טסה רק עם תיק גב, מה שמאפשר לי להתחיל לטייל ביעד ברגע שאני יורדת מהמטוס, כי לא צריך לעבור במלון כדי לשים את המזוודה. וכן, אפשר להסתדר גם בחורף עם תיק גב בלבד: הסוד הוא מעיל טוב וסוודר".
מלונות: "אני מחפשת אפשרויות בבוקינג וב־Airbnb בהתאם לתקציב, קוראת ביקורות ואין לי בעיה לישון בפרבר של העיר. נדרשת גמישות מחשבתית, מוכנות לפשרות והנמכת ציפיות".
סלולר: "במקום להזמין חבילת סלולר יקרה, קניתי בדואר כרטיס סים 8world שטוב לארבע שנים. מטעינים אותו ב־100 שקל, וסכום שאינו מנוצל נשמר לנסיעה הבאה. בנוסף, אני קונה כרטיס סים מקומי, שעולה בפולין, למשל, פחות מחמישה שקל ל־15 ג'יגה וממילא ברוב המקומות יש וויי־פיי".
לא משלמת יותר מ־200 שקל על טיסת הלוך־חזור
כבר שבע שנים שמיכל גולדברג־סאבו טסה לעתים קרובות, לפחות חמש פעמים בשנה, ומשבר הקורונה רק הגביר את החשק. "כשסגרו אותנו בקורונה אמרתי: וואי, מה, אני לא אהיה יותר בחו"ל? מה עם כל הטיסות הזולות שהייתי מוצאת? זה ירד לטמיון? הייתי ממש בלחץ", היא מספרת. "ברגע שפתחו את השמיים הבנתי שאני צריכה לטוס כמה שיותר, כי זה מה שעושה אותי מאושרת: נופים חדשים, טעמים מקומיים, להתערבב עם אנשים. אני מתה על זה. מצאתי את הדבר שגורם לי להרגיש שאני ממש חיה".
גולדברג־סאבו (49) עובדת בעיריית יקנעם־עילית וגרה בעיר. היא גרושה, בזוגיות (גרים בנפרד) ואם לשניים (20, 16). את החופשות הקצרות שהיא לוקחת היא מנווטת לסופי השבוע, ליעדים קרובים בלבד, שאליהם היא נוסעת עם בן זוגה, ילדיה או עם חברות. "בשנה וחצי האחרונות הייתי כמה פעמים ברומניה, פעמיים בהונגריה, פעמיים בבולגריה וגם בקפריסין, סיציליה ובאיי יוון. למעשה, הייתי כמעט בכל היעדים שאליהם מגיעה חברת וויז־אייר מישראל".
גולדברג־סאבו מומחית למציאת טיסות במחירים מגוחכים, ומקפידה לא לשלם יותר מ־200 שקל על טיסת הלוך־חזור: "כל ערב אני נכנסת לאפליקציה של וויז־אייר - אני ממליצה ללמוד אותה לעומק - ומחפשת טיסות זולות. לפעמים אני מוצאת טיסות ב־60 שקל לכיוון או ב־80 שקל. באפריל האחרון טסתי לקטאניה שבסיציליה ב־81 שקל הלוך וחזור. בחופשת פסח נסעתי לווארנה שבבולגריה ב־70 שקל לכיוון, ואחד הטיולים הכי טובים בחיי היה לעיר סיביו שברומניה, בכלום כסף. אני גם נמצאת בכמה קבוצות ווטסאפ של דילים לחו"ל: אני לא מזמינה דרכן, רק מתעדכנת".
איך את מממנת את כל החופשות עם משכורת של עובדת עירייה?
"אני גרה בדירה צנועה ולא משקיעה בבית, על טלוויזיה אני משלמת 70 שקל לחודש לתוכנית מינימלית, אני מנקה לבד, לא עושה טיפולי יופי או ציפורניים, צובעת שיער בעצמי, בחיים לא הייתי אצל ספר, לא מעניינים אותי תכשיטים, ובשנה האחרונה לא קניתי אף בגד לעצמי, לא בארץ ולא בחו"ל. אני משקיעה בחוויות. קרה ונכנסתי למינוס? חודש אחר כך אאזן את זה".
מיכל גולדברג־סאבו: "בחיים לא הייתי אצל ספר, בשנה האחרונה לא קניתי אף בגד. אני משקיעה בחוויות"
הטיפים של מיכל:
בחירת היעד: "בגלל יוקר המלונות ביעדים כמו לונדון, פריז ורומא, אני משתדלת לטוס בעיקר למזרח אירופה: הונגריה, בולגריה, רומניה".
גמישות: "אני מתאימה את עצמי לטיסות הכי זולות שיש, שהן בדרך כלל בלילה או מוקדם בבוקר ועם זאת אני טסה רק בטיסות ישירות".
תחבורה ביעד: "אין לי בעיה לנסוע בתחבורה הציבורית, בעיקר בפעמים שאני לוקחת תיק ולא מזוודה".
"אסור לאף אחד לדבר איתי בזמן ההמראה"
"גיליתי שעולה לי כמעט אותו דבר לטוס להופעה במזרח אירופה או ללכת לאותה הופעה ממש בפארק הירקון", אומרת מיכל אמודאי, שטסה בשנה האחרונה להופעות של דפש מוד, ווסטלייף, רובי וויליאמס, אלטון ג'ון, קולדפליי והארי סטיילס. "ככה את גם בחופשה וגם בהופעה באותו מחיר, וההופעות בחו"ל הן חוויה אדירה, ברמה אחרת. אנחנו פשוט אוהבים לחיות את החיים".
אמודאי (52), מנהלת קשרי לקוחות בחברת "מלח הארץ", נשואה לנהג אוטובוס, אם לשלוש (22, 20, 12), תושבת עתלית. היא החלה לטוס לעתים קרובות כשהילדות היו גדולות מספיק, ועד הקורונה טסה שלוש פעמים בשנה, כשמצאה טיסות זולות. "אחרי הקורונה הגברנו את הקצב", היא מודה. "החוכמה היא לתכנן מראש, כי אז ההבדל במחיר הטיסה משמעותי מאוד. אם אני רוצה לראות הופעה מסוימת, אני צריכה לתכנן אותה שישה עד תשעה חודשים מראש. צריך לשבת וללמוד כל חברת טיסה, לגלות מה הקאץ' אצלה. אחרי שלומדים איך לעשות הזמנות, זה לא גוזל הרבה זמן ויודעים מתי נפתחות טיסות ליעדים השונים".
היא אף פעם לא טסה לבד ("זה תמיד בעלי ואני, לפעמים גם חברים ומשפחה"), והאמת היא שהיא סובלת מחרדה בהמראות ובנחיתות, "לכן אני חייבת לשבת ליד חלון, לפעמים אני משלמת אקסטרה", היא אומרת. "אני עולה אחרונה למטוס, אחרי שכולם יושבים, ואסור לאף אחד לדבר איתי בזמן ההמראה. בהמשך הטיסה אין לי בעיה. שווה לי להתמודד עם הפחד בשביל חופשה".
איך את מממנת את כל החופשות?
"אנחנו לא קופצים מעל הפופיק, טסים בחוכמה וזול מאוד. יש משפחות שיוצאות לחופש אחד בשנה בים כסף. אני מעדיפה לחלק את הכסף בחוכמה. לפני כמה שנים טסנו לפאפוס שבקפריסין ב־40 שקל לכיוון, עכשיו הזמנו טיסת הלוך־חזור לקלוז' נפוקה שברומניה ב־150 שקל. חופשה קצרה במזרח אירופה עולה 700 שקל לזוג, כולל טיסות, מלון ואוכל, לא כולל קניות. יש הרבה מסעדות מקומיות מצוינות שארוחות בהן לא עולות הרבה, ואנחנו לא הולכים למסעדות יוקרה. בעיקרון אני לא צריכה לוותר על משהו בשביל חופשות בחו"ל, כי אנחנו טסים כל כך בזול, אבל בלי קשר אני מנקה לבד את הבית, לא מסדרת ציפורניים וקונה בגדים רק באינטרנט, מאוד בזול".
מיכל אמודאי. "האמת שאני סובלת מחרדה בהמראות ונחיתות, אבל שווה לי להתמודד עם הפחד בשביל חופשה"
הטיפים של מיכל
חיפוש טיסות: "חשוב לעשות חיפוש נסתר או פרטי בדפדפן האינטרנט, כדי שבחיפוש הבא המחירים לא יקפצו".
טיימינג: "להזמין הרבה זמן מראש. מי שרוצה למצוא כרטיס טיסה זול לקיץ 2024, צריכה להזמין כבר בספטמבר 2023".
מטען: לחופשות ארוכות אנחנו מזמינים מזוודה במשקל 23 ק"ג לכולנו, שיוצאת זולה יותר משתי מזוודות טרולי. אם אנחנו חמש נפשות, אנחנו מזמינים שתי מזוודות כאלה".
הגעה לנתב"ג: "ברכבת. אם הטיסה יוצאת בשבת, אנחנו משאירים את הרכב בחנייה. אם אנחנו טסים עם חברים, עלות החנייה מתחלקת בינינו".
לינה: "לפעמים אנחנו לא לוקחים מלונות אלא דירות, שמוזילות את החופשה. גם לא חייבים ללון במרכז העיר אם התחבורה הציבורית טובה".
סלולר: "אני ממליצה על e-sim, שנתמך על ידי רוב הטלפונים, והשימוש בו זול מאוד".
