לפני שנה טסה השחקנית הילה סעדה לארצות־הברית ונדהמה לגלות שאנשים מכירים אותה ברחוב. התברר לה שבשנה האחרונה היא הפכה לפרצוף מוכר בכל העולם, הודות לוונסה, התפקיד שאיתו פרצה לתודעה בסדרה "להיות איתה" (קשת) שעלתה ב"אמזון פריים", ובעיקר הודות לרוזה, התפקיד שעשתה בסדרה "מלכת היופי של ירושלים" (yes) שעלתה ב"נטפליקס".
כיוונת לקריירה בינלאומית או שיצא לך במקרה?
"אני מודה שלא כיוונתי לשם, אבל בשנים האחרונות אני מעיזה לחלום. אני עפה על זה, לא מצמצמת את החלומות שלי, כי בחלומות הכול אפשרי, אז מה אכפת לי? החלום הגדול היה להצליח כשחקנית בארץ והגשמתי אותו, ומיד נפתח לי התיאבון ונולד לי עוד חלום. כשהייתי קטנה הייתי כותבת פתקים לעצמי: 'אני רוצה להיות שחקנית', 'אני רוצה להיות זמרת', ומכניסה אותם לקופה שלי במקום כסף. כשגדלתי קצת התחלתי לראיין את עצמי בפרמיירות מדומיינות על שטיחים אדומים, וגם לשם הגעתי".
"אני לא עובדת בשבת. גם אם יהיה לי אודישן הכי גדול והכי חשוב ביום ראשון, אני לא אתכונן בשבת, אני אלמד את התפקיד עד כניסת השבת ואז אפסיק"
כבר יש פניות מחו"ל?
"אני עושה אודישנים, אני רשומה בסוכנות ספרדית ולומדת ספרדית כבר כמה שנים. כולם יודעים שאני חולמת לשחק בסרט של אלמודובר, עכשיו נשאר רק לחכות שהוא יתקשר. עשיתי סדנה של חודש וחצי עם מלהקת מאוד מפורסמת בספרד, ותכלס הכול פתוח. גם בארצות־הברית יש לי מגעים עם סוכן, אבל שם זה קצת יותר מורכב כי צריך ויזת אמן וגרין קארד. אני זורמת עם מה שבא כי הכול נופל בזמן הנכון. כשאני מוכנה לדבר - הוא מגיע. תודה לאל, כל מה שקרה לי בקריירה הגיע עד אליי בצורה הכי מדויקת, ואני מאמינה שגם זה יקרה, אני בתדר טוב.
"שנים חלמתי לשחק בתיאטרון רפרטוארי, והנה לפני חודש התקשרה אליי העוזרת של משה קפטן, המנהל האמנותי של תיאטרון 'הבימה', ואמרה לי שהוא רוצה לפגוש אותי. באתי, הייתה פגישה של 20 דקות, 'היי, תודה, ביי', ולמחרת קיבלתי תפקיד ראשי בהצגה 'אביבה אהובתי', על פי הסרט של שמי זרחין. אני משחקת את אניטה, אחותה של אביבה, שבסרט גילמה אותה רותם אבוהב. 'הבימה' זה מקום שהרבה זמן רציתי להיכנס אליו, כשסיימתי בית ספר למשחק הייתי בטוחה שאכנס לאחד התיאטראות הרפרטואריים וזה לא קרה. עכשיו זה קורה, וזה קורה בנחת, הכי בטבעיות, בלי שבכלל התאמצתי".
בשבוע הבא יעלה סרט חדש בהשתתפותה, "שער הפרחים" של הבמאי חיים בוזגלו, המדבר כולו במרוקאית, ובו היא משחקת את פלורי, שמגדלת ילד לבד וחיה בבית הוריה. הסרט מביא את סיפורה של משפחה מרוקאית אוהבת ומרובת נפשות שחיה במלחמת קיום יומיומית בעיירת פיתוח. הם אמנם חיים בארץ, אך לבם עדיין במרוקו הרחוקה, וכל אחד מהם מנסה לשרוד בדרכו במולדת החדשה.
בסרט, לצד אריק משעלי, חיים זנאתי, זאב רווח, אלברט אילוז וריימונד אמסלם, משתתפת גם אמא שלה, פלורה (62), מורה לחינוך מיוחד בבית ספר "קישון" ברמת־דוד, שמשחקת שנים רבות בתיאטרון המרוקאי (שייסדה השחקנית רונית איבגי ז"ל, אחותו של משה איבגי ומי שגילמה את אמו של נאור ציון בסדרה "החברים של נאור", ד"ח) במגדל־העמק.
איך הגעת לסרט?
"אני מכירה את חיים בוזגלו הרבה זמן, עבדתי איתו בכמה פרויקטים, והוא הציע לי. אני לא מבינה מרוקאית, אבל השפה הזאת מזכירה לי את הבית. אבא שלי מצרי אבל אמא שלי נולדה במרוקו ועלתה בגיל שלוש, ובילדות במגדל־העמק שמעתי רק מרוקאית, כי כולם סביבי היו מרוקאים. כשהייתי ילדה די ברחתי מהשפה, אבל בזכות התפקיד היה לי מפגש מחודש עם השורשים שלי, עם המשפחה שלי ועם המסורת שלי. עוד לפני 'שער הפרחים' התחלתי לעשות סרט דוקומנטרי על המשפחה המרוקאית שלי. לאמא שלי יש תשעה אחים ואחיות, ופתאום התחשק לי לתעד את הסיפור שלהם. קניתי מצלמה ומיקרופון מקצועי והתחלתי לראיין אותם על החיים במרוקו, על העלייה לארץ, יש להם סיפורים מטורפים".
בזכות הילה הגיעה גם אמה, פלורה, לסרט "שער הפרחים". "מגיל צעיר מאוד אהבתי את הבמה", מספרת האם. "השתתפתי בימי העצמאות במגדל־העמק בתחרויות שירה, שרתי בחבורת הזמר של המתנ"ס, וכשרונית איבגי ז"ל הקימה את התיאטרון המרוקאי הראשון במגדל־העמק, זה קסם לי, הלכתי לאודישן והתקבלתי. ההצגה הראשונה שלי הייתה 'הקמצן' של מולייר בתרגום למרוקאית, שיחקתי את הבת שלו. כשרונית הלכה לעולמה עברתי לתיאטרון של יוסי נזרי ואני משחקת היום בשתי הצגות שונות במרוקאית בכל הארץ. השתתפתי בסדרה 'שנות ה־80', שם שיחקתי את אשתו של יעקב כהן, הרבנית מזל והשתתפתי גם בסדרה 'חברות' של ליטל שוורץ, הייתי אמא של קובי מימון. על הסרט 'שער הפרחים' שמעתי מהילה, עשיתי אודישן וקיבלתי תפקיד קטן. אני משחקת בסרט את השכנה של משפחת וקנין".
הילה: "אמא שלי היא מורה לחינוך מיוחד כבר 30 שנה והתלמידים שלה מטורפים עליה. אני מלמדת תיאטרון יום בשבוע בחטיבת הביניים עמל ליידי דייויס בתל־אביב. אני רואה בזה שליחות"
איך היה לכן לשחק יחד?
הילה: "אין לנו סצנה משותפת, אבל התראינו על הסט ואני ממש שמחה שאנחנו באותו סרט. אמא שלי היא שחקנית אדירה".
פלורה: "זו התרגשות גדולה מאוד, הילה היא שחקנית גדולה ומוכרת, זה כיף שבאים אליי מכל הכיוונים ומהללים אותה, ברוך השם יש הרבה נחת".
התפוח לא נפל רחוק מהעץ?
הילה: "אני חושבת שקיבלתי את הכישרון שלי דווקא מהסבתא המצרית שלי, שהיא שחקנית מלידה. אבל גם אמא שלי התברכה בכישרון ואני מאוד גאה בה שהיא עושה את מה שהיא אוהבת והולכת עם התשוקה שלה. מהבחינה הזאת הלכתי בדרכה".
אני שומעת שהלכת בדרכה גם לחינוך.
"כן, אמא שלי היא מורה לחינוך מיוחד כבר 30 שנה והתלמידים שלה מטורפים עליה. אני מלמדת תיאטרון יום בשבוע בחטיבת הביניים עמל ליידי דייויס בתל־אביב. עשיתי תואר ראשון בבימוי והוראת תיאטרון בסמינר הקיבוצים, רציתי להיות מורה, אבל התחלתי לקבל תפקידים, עזבתי את זה ואז חזרתי. אני אוהבת מאוד ללמד, זה שם אותי באיזה באלאנס ואני רואה בזה שליחות. אני גם מתנדבת פעם בשבוע בעמותת 'אנוש', חברה שלי שמנהלת את התחום בתל־אביב גייסה אותי לתת שיעורי תיאטרון. אני לא מוותרת על זה, לא חשוב מה".
"מה שיקרה ברוך הבא"
לפני כמה חודשים היא חגגה את יום הולדתה ה־40, ואף על פי שהיא רווקה ("לוהטת!"), לא ניכר שום משבר באופק, ואפילו להפך. "אני מרגישה פצצה, אולי כי אני חיה את החלום, תודה לאל", היא אומרת. "אני עושה קריירה, אני משקיעה בעצמי, אני עפה על החיים וכיף לי, אני מאושרת. לצד זה אני אוהבת מאוד להיות בזוגיות כי כשאני מאוהבת אני עוד יותר מאושרת".
לפני שבע שנים היא הייתה מאורסת לחבר הרציני הראשון שלה, מהנדס וקצין שהיה צעיר ממנה בחמש שנים, אך רגע לפני שנקבע תאריך לחתונה, השניים החליטו להיפרד. לפני חצי שנה שוב נשבר לה הלב כשנפרדה מבן זוג שבו הייתה מאוהבת, גם הוא היה צעיר ממנה בכמה שנים טובות. "היה לנו קשר מהמם של כמה חודשים, זה הרגיש נכון וטוב, אבל הקשר הסתיים והותיר אותי עם הרבה כאב", היא מספרת. "הייתי ממש מאוהבת, חשבתי שזה הדדי, ופתאום זה הסתיים והיה כאב מאוד גדול. עכשיו אני כבר בסדר, זה מאחוריי".
"אני בטוחה שתהיה לי משפחה בתוך זוגיות מדהימה. כרגע אני לא מתעסקת בזה, לא רוצה לצאת בהצהרות, רק אומרת שיש הרבה דרכים להיות אמא"
בחודשים האחרונים, מספרת סעדה, אמונתה התחזקה: "אם אני מרגישה סוג של כאב אני הולכת לתפילות".
עד כמה התחזקת?
"אני מאמינה באלוהים ושומרת מסורת. קמה בבוקר ואומרת את ברכת השחר שנותנת לי באלאנס להתחיל את היום. גדלתי בבית מסורתי, שבו מצד אחד יש פלטה ומדליקים נרות שבת ומצד שני מדליקים אור ורואים טלוויזיה. אני מדליקה נרות ולא עובדת בשבת. גם אם יהיה לי אודישן הכי גדול והכי חשוב ביום ראשון, לא אתכונן בשבת, אלמד את התפקיד עד כניסת השבת ואז אפסיק מתוך אמונה שלמה שזה מה שנכון".
את מתפללת לזוגיות?
"כן, בתפילות של יום שישי אני תמיד מבקשת שהזיווג שלי יגיע עד אליי. אני מאוד רוצה למצוא אהבה וזוגיות ולבנות בית ומשפחה, הלב שלי פתוח. אני רוצה למצוא את הגבר הכי שווה בעולם, הכי נכון ומדויק בשבילי שאוכל להגיד לעצמי, 'וואו, היה שווה לחכות כל כך הרבה זמן בשבילו'. אני אדם מאמין, ואני מאמינה שהכול קורה בזמן הנכון. אני לא דואגת, אני יודעת שהוא יגיע, אני יודעת שתהיה לי זוגיות מהממת שתגיע עד אליי בנחת ובטבעיות".
ואם לא, חשבת לעשות ילד לבד?
"אני יודעת בוודאות שאהיה אמא, כי אני אימהית ואני ביתית ותהיה לי משפחה בתוך זוגיות מדהימה. כרגע אני לא מתעסקת בזה, לא רוצה לצאת בהצהרות, רק אומרת שיש הרבה דרכים להיות אמא".
שימור פוריות?
"אני לא אענה לך על זה, זה אישי מאוד, אבל אני יכולה להגיד שאני בחורה אחראית מאוד. אני מקווה שזה עונה על שאלתך".
פלורה, תעודדי אותה לעשות ילד לבד?
"זה עניין אישי שלה, אין לנו בכלל שיח על זה, אבל מה שהיא תחליט אקבל בברכה ואתמוך בה".
- הראיון המלא עם הילה ופלורי סעדה מתפרסם בגליון החג של "לאשה", מיום שני בדוכנים
- ע' צלם: גל בומנדיל, איפור: חן אלקבץ במוצרי Chen Elkabetz luxury make up, שיער: פדור וישניאקוב במוצרי moroccanoil שמלות: גליה להב, בוטיק דניאלה, עמנואל תכשיטים: אליזבתה פרנקי
