שלושה מחקרים ישראלים הנחשבים למקיפים והגדולים בעולם בדקו את השפעת מחלת הקורונה והחיסונים על הפריות חוץ־גופיות. שלושת המחקרים התבצעו במרכז הרפואי "שמיר" אסף הרופא (חלקם נעשו בשיתוף פעולה עם "הרצליה מדיקל סנטר" ו"תל השומר"). הם נחשבים לחלוציים ועוררו עניין רב בעולם הרפואה. המחקר של ד"ר איתי גת פורסם בכתב העת הנחשב לפוריות הגבר Andrology, והמחקרים של ד"ר אלון קדם וד"ר מיכל יונגסטר התפרסמו במגזינים הנחשבים בעולם בנושאי פוריות: Fertility & Sterility ו־Human Reproduction. בנוסף הם התקבלו להרצאות בכנס הפוריות העולמי שהתקיים ביולי האחרון במילאנו.
שאלת המחקר: האם חיסון הקורונה פוגע בפוריות של תורמי זרע?
צוות החוקרים: ד"ר איתי גת, מנהל בנק הזרע ורופא בכיר ביחידה להפריה חוץ־גופית במרכז הרפואי "שמיר" ("אסף הרופא"), פרופ' אריאל הורביץ, ד"ר מיכה באום וד"ר אלון קדם. לצורך ביצוע המחקר, שלושה מרכזים שילבו זרועות: "אסף הרופא", "מדיקל סנטר" ו"תל השומר".
מאחורי הקלעים: "תעשיית הפייק ניוז שהפיצה מידע כאילו החיסון פוגע בפוריות עוררה דאגה בקרב גברים רבים", מסביר ד"ר איתי גת, שעמד בראש צוות החוקרים. "ואם הגברים לא דאגו, אז בנות הזוג שלהן חששו. כששומעים 'פגיעה בפוריות' זה נוגע במקומות הכי רגישים. עם זאת, הדיווחים הראשונים על נתוני זרע אחרי חיסון קורונה היו מאוד מרגיעים. המחקרים שנערכו בעבר בחנו בדיקות זרע לפני החיסון ואחריו והראו שאין שינוי. בכל זאת החלטנו לערוך מחקר נרחב".
משתתפי המחקר: 37 תורמי זרע שנתנו 216 דגימות במהלך המחקר. רובם המוחלט בשנות ה־20 לחייהם, בריאים במיוחד, ללא מחלות רקע. "מלכתחילה מדובר בחבר'ה עם איכות זרע מעל לסטנדרט", אומר ד"ר גת.
מהלך המחקר: "בדקנו את דגימות הזרע שלהם בארבע נקודות זמן שונות: לפני החיסון, חודש לאחר החיסון, שלושה חודשים לאחר החיסון וחצי שנה מהחיסון", אומר ד"ר גת. "יש שני נתונים ביולוגיים בסיסיים: ייצור זרע נמשך קרוב לשלושה חודשים. אם רוצים באמת לדעת אפקט של טיפול רפואי, חיסון, או כל דבר אחר, צריך לעשות מעקב של שלושה חודשים אחרי. המחקרים שבוצעו לפנינו ורצו לבדוק השפעה של החיסון על הזרע, נמשכו פרקי זמן קצרים יחסית של כמה שבועות או חודש וחצי, כך שהיו פחות רלוונטיים.
"נתון שני הוא שייצור הזרע של גבר מאוד תנודתי. אם לוקחים את אותו גבר ובודקים אותו בהפרשי זמן לא ארוכים, רואים תנודות, ואפילו משמעותיות. זה אקראי לחלוטין. לכן בכל נקודת זמן לקחנו מהתורם יותר מדגימה אחת ועשינו ממוצע של הדגימות, כך שקיבלנו תמונת מצב מהימנה".
ד"ר איתי גת: "כשבדקנו את תאי הזרע שלושה חודשים לאחר החיסון, ראינו בצורה מובהקת מאוד שריכוז תאי הזרע ירד בשיעור של 20%. עם זאת, הירידה בריכוז חלפה כעבור שישה חודשים"
תוצאות המחקר: "בספירת זרע יש ארבעה פרמטרים עיקריים - נפח, ריכוז תאי הזרע, תנועתיות, ומדד נוסף שמסכם את שאר המדדים והוא סך כל תאי הזרע בתנועה", אומר ד"ר גת. "בדגימות שהתקבלו חודש אחרי החיסון לא מצאנו הבדל לעומת הדגימות שהתקבלו מאותם תורמים לפני החיסון. כשבדקנו את תאי הזרע שלושה חודשים לאחר החיסון, ראינו בצורה מובהקת מאוד שריכוז תאי הזרע ירד בשיעור של 20%. הירידה בריכוז תאי הזרע חלפה כעבור שישה חודשים. אגב, זה המעקב הארוך ביותר שפורסם בעולם הרפואי".
עד כמה זה משמעותי לפריון כשיש ירידה כזו בפרמטר אחד בספירת זרע?
"למרות שלא הייתה פגיעה בתנועתיות ובנפח הזרע, עדיין הירידה בריכוז הזרע הייתה משמעותית מספיק כדי לגרוע מהמדד הכולל של סך תאי הזרע בתנועה. זה יכול להיות משמעותי לפריון הגבר, אם מובאים בחשבון נקודת המוצא שלו מבחינה פריונית וגיל בת הזוג שלו".
אתה יודע להסביר מדוע החיסון פוגע בספירת הזרע?
"מה שגילינו תואם את הידע הביולוגי על ייצור הזרע. אנחנו יודעים שמחלת חום פשוטה יחסית, כמו שפעת, פוגעת בזרע כעבור שלושה חודשים. אנחנו מניחים שהתגובה החיסונית המיידית לחיסון, הכוללת מחלת חום, היא זו שגורמת לפגיעה. יצור הזרע רגיש להשפעות בבריאותו הכללית של הגבר".
7 צפייה בגלריה
"אנחנו מניחים שהתגובה המיידית לחיסון, הכוללת מחלת חום, היא זו שגורמת לפגיעה"
(צילום: shutterstock)
האם אפשר להסיק מהמחקר שנערך בקרב תורמי זרע על האוכלוסייה הכללית?
"החיסרון של המחקר הוא שתורמי זרע הם בעלי נתונים שהם מעל הסטנדרט, כך שזה לא משקף לגמרי את האוכלוסייה הכללית וזה משהו שעוד צריך לבדוק. עם זאת, המסקנות עדיין רלוונטיות. כמו שגבר לא חושש לפוריותו אחרי שחלה בשפעת, הוא לא אמור לחשוש אחרי קבלת החיסון, מכיוון שמדובר באפקט זמני בלבד. לעומת זאת, אנחנו יודעים על מחלת הקורונה שהיא פוגעת פגיעה ישירה באשכים. הווירוס נקשר לקולטנים באשך ומייצר דלקת שגורמת נזק ישיר לרקמות. זה לא פוגע רק בייצור הזרע אלא גם בייצור הטסטוסטרון, כלומר בתפקוד ההורמונלי".
איך היו התגובות לכך שמצאת שחיסון קורונה פוגע, גם אם זמנית, בפריון?
"המחקר עשה באזז. הוא התפרסם באתרים ובעיתונים נחשבים כמו AP, רויטרס וניוזוויק. קיבלתי הודעות נאצה ממתנגדי חיסונים, כי כתבתי שלאורך זמן החיסון יעיל ובטוח. ככל שאוספים יותר נתונים, גם על תופעות לוואי, זה מאפשר לתת ייעוץ רפואי אפקטיבי. לא רק להגיד החיסון בטוח, אלא שתהיה תמונת מצב רחבה יותר. אם מגיע אליי מטופל עם ספירת זרע נמוכה וכשאני מתשאל אותו אני מבין שהוא שלושה חודשים אחרי חיסון, אני מבקש ממנו לחזור על הדגימה כעבור חודש עד שלושה חודשים, בתקווה שהנתונים ישתפרו".
שאלת המחקר: האם הפריות חוץ־גופיות צלחו בקרב מחלימות הקורונה?
צוות החוקרים: ד"ר מיכל יונגסטר, רופאה בכירה ביחידת ההפריה החוץ־גופית במרכז הרפואי "שמיר" (אסף הרופא), פרופ' אריאל הורביץ וד"ר שרית אברהם, גם הם מהמרכז הרפואי.
מאחורי הקלעים: "רצינו לבדוק אם הקורונה השפיעה על תוצאות IVF בנשים שחלו בה, ואם כן, עד כמה הפגיעה משמעותית", מסבירה ד"ר מיכל יונגסטר, שעמדה בראש צוות החוקרים.
משתתפות המחקר: 121 נשים שחלו עד שנה לפני טיפולי ההפריה לעומת 121 נשים שלא חלו ולא חוסנו.
מהלך המחקר: "חילקנו את הנשים שחלו בקורונה לשלוש קבוצות", מסבירה ד"ר יונגסטר. "קבוצה אחת הורכבה מנשים שחלו עד שלושה חודשים לפני טיפול הפוריות, קבוצה שנייה חלתה בין שלושה חודשים עד חצי שנה לפני הטיפולים, והקבוצה השלישית חלתה חצי שנה עד שנה קודם לטיפולים. מכיוון שבטיפולי פוריות הפקטור המשמעותי להצלחת הטיפול הוא הגיל, ערכנו השוואה בין נשים באותם הגילים בשתי הקבוצות (אלה שחלו ואלה שלא)".
תוצאות המחקר: "בקבוצה שחלתה חצי שנה עד שנה לפני כן, ראינו ירידה קלה בכמות הביציות", מדווחת ד"ר יונגסטר. "מדובר בתשע ביציות לממוצע בסבב בקרב אלה שחלו, לעומת 12 ביציות בממוצע בקבוצת הנשים שלא חלתה. זה פער משמעותי עבור מטופלת פוריות, כי כל ביצית חשובה. מה שכן, לא מצאנו הבדל בשיעור ההריונות ביניהן ובין קבוצת הביקורת. כלומר, למרות הירידה במספר הביציות שנשאבו, עדיין היו עוברים טובים. התוצאות האלה הפתיעו אותנו, כי שיערנו שדווקא הנשים שחלו סמוך יותר לטיפול ייפגעו יותר, אבל לא נמצא אצלן שינוי בכמות ובאיכות של הביציות לעומת קבוצת הביקורת".
הצלחתם להבין מדוע הייתה פגיעה מסוימת בפוריות של אלה שחלו חצי שנה ויותר לפני הטיפולים?
"אנחנו יודעים שתהליך ההבשלה והגידול של הביציות בשחלה מתחיל שנה מראש. יש הרבה ביציות בשחלה, וכל חודש משתחררות איקס ביציות. אותו האיקס נבחר שנה קודם, וייתכן - כרגע זו השערה בלבד - שהמנגנון שמעורב בתהליך הזה נפגע כשהאישה חולה בקורונה. מכיוון שבקבוצה של הנשים שחלו חצי שנה עד שנה לפני הטיפול, נכללו רק 15 נשים, התוצאה הזו דורשת מחקרים נוספים שיאמתו את המסקנה הזו. במחקרי המשך נבדוק אם הפגיעה בפוריות אצל אותן נשים הייתה זמנית".
ד"ר מיכל יונגסטר: "נשים שעברו החזרת עובר שבועיים בלבד אחרי ההחלמה, השיגו אפס הריונות. לנשים שעברו החזרה כחודש אחרי ההחלמה, היו 18% הריונות. זה נתון לא מוצלח"
ספרי על המחקר הנוסף שערכתם.
"בדקנו את ההשפעה של מחלת הקורונה על השרשת עוברים מוקפאים בנשים שחלו. 40 משתתפות המחקר חלו בקורונה, ו־40 נוספות לא חלו. העוברים של כולן נוצרו והוקפאו לפני הקורונה. רצינו להתמקד בהשרשה בלבד - לבדוק אם רירית הרחם והמערך ההורמונלי, שמאפשרים את השרשת העובר, נפגעו באיזשהו אופן. הקבוצות עברו התאמה מבחינת גיל האישה, יום העובר שהוקפא ואיכותו ומספר העוברים שהוחזרו. כלומר, הפרמטרים שמשפיעים על הסיכוי להיריון היו זהים בשתי הקבוצות. את הנשים שחלו חילקנו לשתי קבוצות: אלה שחלו עד חודשיים לפני החזרת העובר, ואלה שחלו יותר מחודשיים לפני ההחזרה".
היו הבדלים בהצלחות ההשרשה בין הקבוצות השונות?
"שיעורי הרשה של אלו שחלו יותר מחודשיים לפני החזרה, היו זהים לשיעורי ההשרשה של הנשים שלא חלו. אבל בקרב נשים שחלו פחות מחודשיים לפני ההחזרה הושגו 21% הריונות לעומת 55% בקבוצת הביקורת. מדובר בפער משמעותי. ויש עוד נתון מדהים - נשים שעברו החזרת עובר שבועיים בלבד אחרי ההחלמה, השיגו אפס הריונות. בקרב נשים שהחזירו עובר בין שבועיים לחודש לאחר ההחלמה, היו 18% הריונות. גם זה נחשב לנתון לא מוצלח, בהתחשב בכך שבקבוצת הביקורת היה ממוצע של 50% הריונות".
מה הבנתם בשלב הזה?
"חזרנו לקבוצה שהחלימה עד חודשיים לפני ההחזרה, וחילקנו אותה לקבוצות קטנות יותר. גילינו שבהחזרה של עובר כעבור חודש אחרי ההחלמה, שיעורי ההיריון חוזרים למספרים הרגילים, כלומר, לאזורי ה־50%. הבנו שהמחלה גורמת למפגע אקוטי שמשפיע על ההשרשה של העובר. זה יכול להיות קשור לרירית הרחם, לאספקת דם לרחם או למערך ההורמונלי שתומך בהיריון ואולי נפגע. קשה לבודד מה בדיוק הבעיה".
אבל מדובר באירוע חולף?
"כן, ולכן ההמלצה היא להמתין אחרי ההחלמה מהקורונה לקבלת הווסת, להתחיל מחזור חדש ובו להחזיר את העובר. זה נכון בעיקר במצבים שבהם יש מספר מוגבל של עוברים קפואים וחבל לבזבז אותם".
איך אתם מסבירים את זה שעוברים טריים נקלטים במחלימות חדשות, ואילו עוברים קפואים לא נקלטים במחלימות חדשות?
"ההשערה נסובה בעיקר סביב זה שבטיפול שבו מחזירים עובר טרי, תמיד מתחילים את הסבב בווסת. כלומר, רירית הרחם שאולי נפגעה, משתחלפת. כשמחזירים עובר קפוא, זה יכול להתבצע באותו חודש שבו האישה חלתה, בין אם מחזירים על בסיס ביוץ טבעי או בין אם מחזירים על בסיס הורמונלי. במצב כזה רירית הרחם לא מספיקה לנשור ולגדול מחדש".
שאלת המחקר: האם חיסון הקורונה השפיע על תוצאות ההפריות החוץ־גופיות?
צוות החוקרים: ד"ר אלון קדם, רופא בכיר ביחידה להפריה חוץ־גופית במרכז הרפואי "שמיר" ("אסף הרופא") ומנהל בנק הזרע בבית החולים "מדיקל סנטר" הרצליה, בשיתוף פרופ' אריאל הורביץ, ד"ר אתי ממן וד"ר שרית אברהם. המחקר נערך בין החודשים ינואר לאפריל 2021.
מאחורי הקלעים: "לא יכולנו להתעלם מדיווחים של נשים בארץ ובעולם על שינויים ושיבושים שנגרמו להן במחזור החודשי", אומר ד"ר אלון קדם, שעמד בראש צוות החוקרים. "הייתה גם דרישה עצומה מצד המטופלות לדעת אם החיסון בטוח עבורן ולא פוגע בפוריות ואם הן יכולות להתחיל טיפול מיד אחרי שהן מתחסנות. מכיוון שבישראל שיעור טיפולי הפוריות גבוה מאוד בשילוב עם זה שקיבלנו חיסוני קורונה מוקדם מאוד, מיד הבנו שיש לנו יתרון מחקרי משמעותי על פני שאר העולם ויצאנו לדרך".
משתתפות המחקר: 400 מטופלות בנות 42-20. בקבוצה אחת היו 200 נשים שקיבלו את מנות החיסון הראשונה והשנייה (נכון לתקופת המחקר טרם ניתנה מנת הבוסטר השלישית) בטווח של שבועיים עד חודשיים לפני תחילת הטיפול, ואילו הקבוצה השנייה מנתה גם היא 200 נשים, שלא התחסנו כלל. המשתתפות חולקו לקבוצות - צעירות עם צעירות ומבוגרות עם מבוגרות. בכוונה כללנו קשת גילאים רחבה. רצינו לראות אם יש הבדל בהשפעה של החיסונים לפי הגיל. כלומר, האם החיסון ישפיע יותר על צעירות או יותר על מבוגרות".
משך המחקר: "מדובר במחקר רטרוספקטיבי, כי חיכינו שהמטופלות שנכנסו להיריון יגיעו לשבוע השביעי־שמיני, שבהם כבר נצפה שק היריון ודופק", מסביר ד"ר קדם. "בעצם בדקנו אם יש לחיסון השפעה על הטרימסטר הראשון. רצינו לראות כמה נשים הרו בשתי הקבוצות של המחוסנות והלא מחוסנות, כמה הריונות כימיים (שאובחנו רק על ידי זיהוי של הורמון בטא HCG בבדיקת דם אבל לא נצפה בשום שלב שק היריון ברחם בבדיקת אולטרסאונד) היו וכמה הפלות, שזה הדבר שגרם להכי הרבה חשש בקרב מטופלות".
מהלך המחקר: "הצמדנו נשים משתי הקבוצות שקיבלו גירוי שחלתי זהה, כלומר מינוני התרופות היו זהים, ואז בדקנו את כמות הביציות שנשאבו, כמות ההפריות, איכות וכמות של העוברים שהתקבלו במעבדה ומספר החזרות העוברים הטריים והמוקפאים שהתקבלו", מסביר ד"ר קדם.
ד"ר אלון קדם: "חיסון הקורונה בטוח במהלך טיפולי הפריה חוץ־גופית גם למטופלות צעירות וגם למבוגרות. ההמלצה החד־משמעית, לנוכח הסיכונים של קורונה בהיריון, היא להתחסן"
תוצאות המחקר: "לא ראינו הבדלים בכמות הביציות הממוצעת", אומר ד"ר קדם. "בקרב הנשים המחוסנות נשאבו 8.4 ביציות בממוצע, ואצל הלא מחוסנות - 8.3. כלומר, כשמונה ביציות בכל קבוצה. גם לא ראינו הבדל באיכות העוברים - מספר העוברים האיכותיים להקפאה היה 1.5 למחוסנות ו־1.2 ללא מחוסנות. מה שהכי חשוב זה שלא ראינו הבדלים בשיעורי ההריונות. הושגו יותר מ־40% הריונות בשתי הקבוצות. בקרב המחוסנות היו 42% הריונות קליניים (נצפה שק היריון), ואילו בקרב הלא מחוסנות היו 44% הריונות. סטטיסטית, לא מדובר בהבדל בעל משמעות. "לא ראינו הבדלים בין מטופלות עד גיל 39 ואחרי גיל 39. השתתפו במחקר 55 נשים מחוסנות ו־52 נשים לא מחוסנות. למחוסנות היו 6.8 ביציות בממוצע, לעומת 6.6 ביציות ללא מחוסנות. 21% מקבוצת המחוסנות נכנסו להיריון לעומת 23% מהלא מחוסנות. שוב, הפער חסר משמעות סטטיסטית. הנתון הכי מעניין היה שיעור ההריונות. מטופלות מבוגרות שאלו אותנו אם להמתין עם הטיפולים אחרי החיסון. אצלן חצי שנה של הפסקה בטיפולים יכולה להיות קריטית. אבל לאחר שלא ראינו כל השפעה לרעה של החיסונים על תוצאות הטיפולים, אנחנו יכולים להיות שקטים".
שורה תחתונה: "חיסון קורונה בטוח במהלך טיפולי הפריה חוץ־גופית גם למטופלות צעירות וגם למטופלות מבוגרות. אגב, הייתה איזו השערה שמישהו העלה פעם שלחלבון שנמצא בחיסון יש דמיון לחלבון שנמצא על השליה, והחיסון שמייצר נוגדנים נגד החלבון הזה עלול לפגוע בשליה. בדיקות שנערכו גילו שאין בהשערה הזו דבר. המחקר מאשש את זה סופית. ההמלצה החד־משמעית, לנוכח הסיכונים של קורונה בהיריון, הן מבחינת האישה והן מבחינת העלייה המשמעותית בשיעור סיבוכי ההיריון, היא להתחסן.
"יש מחקר נוסף שאמור להתפרסם בקרוב", אומר ד"ר קדם. "בדקנו אם בטוח להתחסן תוך כדי הטיפולים. המחקר בדק 132 מטופלות שקיבלו מנת חיסון ראשונה או שנייה תוך כדי הסבב, לעומת 132 מטופלות שלא התחסנו כלל. רצינו לדעת מה להמליץ למטופלת ששואלת אם להתחסן במהלך הטיפולים או לחכות. גם פה בדקנו את מספר הביציות שהופקו בטיפול, את איכות העוברים ואת שיעורי ההריונות. לא ראינו הבדלים משמעותיים סטטיסטית בין הקבוצות, וזה נתן לנו בעצם רה־אישור של המחקר הקודם שהחיסונים לא מפריעים להצלחת התהליך".
