אודליה (46), נשואה פלוס שניים מתל־אביב, עובדת בחברת תרופות ואצנית מכורה. כמעט כל חייה הבוגרים היא רצה מדי יום בין שמונה לעשרה ק"מ, ובמהלך השנים הספיקה להשתתף בשני מיני־מרתונים ומרתון אחד.
כמו נשים רבות בגילה, בשנתיים האחרונות הווסת שלה התחילה לזגזג. תחילה הגיעה פעמיים בחודש, ובשנה האחרונה - אחת לכמה חודשים. "היה לי ברור שאני חווה תסמינים של פרה־מנופאוזה" היא אומרת. "הלכתי לרופא מומחה שיעשה לי קצת סדר ויאבחן אם זה מה שקורה איתי, ואם כדאי לי כבר להתחיל לקחת הורמונים. הרופא שלח אותי לעשות בדיקות דם לפרופיל הורמונלי ובנוסף ביקש שאעשה גם בדיקה לצפיפות העצם. לא התווכחתי איתו אבל זה נראה לי מוזר. תמיד חשבתי שאת הבדיקה הזו צריכות לעשות רק נשים מעל גיל 60. עשיתי את הבדיקה תוך ידיעה ברורה שהיא תצא תקינה, גם כי אני צעירה ובעיקר בגלל כל הספורט שאני עושה. אבל אז הגיעו התוצאות וחשכו עיניי: צפיפות העצם שלי נמצאה נמוכה משמעותית לגילי. הייתי בשוק. אפילו רופאת המשפחה שלי הרימה גבה. היא אמרה, 'מצד אחד יש לך מבנה גוף רזה, אז זה יכול להסביר. מצד שני, את עושה הרבה ספורט, כך שזה מוזר'".
זהירות, הפסקת המחזור
הנחיות משרד הבריאות למניעת מחלת האוסטיאופורוזיס - מחלה שבה רקמת העצם נפגעת, עוברת דלדול, ובכך נעשית פגיעה יותר לשברים - כוללות צריכה מספקת של סידן (המינרל שבונה את העצם), ויטמין D (המסייע בספיגת הסידן) וכן המלצה גורפת לבצע פעילות גופנית. באתרי קופות החולים אף כוללים ברשימת סוגי הספורט המומלצים את הריצה. אבל מתברר שמדובר בנושא הרבה יותר מורכב.
3 צפייה בגלריה
יש להקפיד גם על יום מנוחה בין אימון לאימון כדי לאפשר לשרירים ולעצמות להתאושש
(צילום: shutterstock)
מחקרים רבים שנערכו לאורך השנים ניסו להבין את ההשפעה של סוגי הספורט השונים על צפיפות העצם. מחקר בריטי קנדי שהתפרסם בתחילת שנות ה־2000 בכתב העת British Journal of Sports Medicine, עקב אחר 52 נשים שרצו בין חמישה ל־70 ק"מ בשבוע. נמצא שבקרב הנשים שרצו הכי הרבה, צפיפות העצם הייתה הכי נמוכה. כל תוספת של 10 ק"מ ריצה, הביאה לירידה של 1% עד 2% בצפיפות העצם. עם זאת, נמצא שבקרב נשים עם מסת השריר הגדולה ביותר נרשמה הירידה המתונה ביותר בצפיפות, אך הן לא נמנו עם קבוצת הנשים שרצה הכי הרבה.
ד"ר זלוצובר: "לעצם יש מנגנון של תהליך בנייה טבעי: כאשר היא מתפרקת, הסידן בגוף בונה אותה מחדש. אבל כשרצים באופן תדיר ולזמן ממושך, השברים הקטנים האלה לא מצליחים להחלים"
אחת ממסקנות המחקר הייתה שאתלטיות שרצות למרחקים ארוכים לעתים קרובות לא צורכות תזונה מאוזנת וזו הסיבה לירידה בצפיפות העצם ולעלייה במספר שברי המאמץ. כמו כן נמצא שבקרב נשים אלה יש ירידה ברמת האסטרוגן (הורמון בעל השפעה ניכרת על מסת העצם), מה שעלול להוביל בו־זמנית גם להפרעות במחזור עד כדי הפסקתו המוחלטת, למרות שהרזרבה השחלתית (הורמון FSH) שלהן הייתה תקינה.
זהירות, רכיבת כביש
ד"ר משה זלוצובר, מומחה בגינקולוגיה ובאנדוקרינולוגיה מהמכון האנדוקריני במרכז הרפואי רמב"ם בחיפה, נתקל במקרים רבים של נשים כמו אודליה. "מגיעות אליי למרפאה הרבה נשים שעושות פעילות גופנית הרבה מעל הממוצע ושצפיפות העצם שלהן נמוכה משמעותית לגילן", הוא אומר. "כולן בהתחלה מופתעות. רובן נשים בעלות מבנה גוף רזה עד רזה מאוד, שלפעילות הגופנית שבה הן עוסקות, כמו ריצה למרחקים ארוכים, מתלווה גם מסת שומן נמוכה. "רק לאחרונה הגיעה אליי אישה בת 48 שבמהלך אימונים לקראת תחרות 'אשת הברזל' הרגישה כאב חזק באגן. בצילום רנטגן היא אובחנה עם שבר. היא לא הצליחה להבין מה גרם לשבר כי היא לא נפלה או נחבלה".
אז מה גרם לשבר שלה?
"זה שבר אוסטיאופורוטי - בבדיקת צפיפות העצם שלה אובחנה מסת עצם נמוכה מאוד".
תחרות "אשת הברזל" כוללת גם שחייה ורכיבה על אופניים. האם אלה סוגי ספורט שתורמים לצפיפות העצם?
"לא. שחייה ורכיבה על אופני כביש הן שתי פעילויות גופניות שלא נושאות משקל. הן אמנם מעלות את מסת השריר אך לא את מסת העצם. ובעוד ששחייה לפחות הוכחה כלא מזיקה, במקרה של רכיבת אופני כביש, הוכח שבדומה לריצה, גם לה יש השפעה שלילית על חוזק העצם. מחקרים שונים, וביניהם מחקר שהתפרסם ביוני האחרון על ידי 'הקריה הרפואית רמב"ם' וסקר את הספרות הרפואית בנושא - מצא שרכיבה על אופניים שמתבצעת באופן קבוע, ובפרט רכיבת כביש, ללא שילוב של רכיבת שטח ואימוני כוח, מובילה לירידה בצפיפות העצם".
איך מסבירים את התופעה?
"גם כשרצים וגם כשרוכבים על אופניים, מזיעים מאוד ומאבדים עקב כך הרבה מלחים וסידן. אם לא מקפידים על כמות סידן מספקת בתזונה, זה מוביל לפגיעה בצפיפות העצם. במקרה של ריצה יש גם עודף משקל על הרגליים - פי שלושה ממשקל הגוף - ולכן נוצרים עומס ושחיקה של העצמות. אחרי פעילות מאומצת מופיעים הרבה פעמים מיקרו־שברים, שאותם בניגוד לשברי מאמץ לא בהכרח מרגישים. לעצם יש מנגנון של תהליך בנייה טבעי: כאשר היא מתפרקת, הסידן בגוף בונה אותה מחדש. אבל כשרצים באופן תדיר ולזמן ממושך, השברים הקטנים האלה לא מצליחים להחלים.
"לכל זה מתווסף הורמון האסטרוגן, שהוא בעל השפעה ניכרת על מסת העצם. זו הסיבה ששכיחות מחלת האוסטיאופורוזיס עולה בקרב נשים שנכנסות לגיל המעבר. נוסף על הירידה הטבעית של האסטרוגן שמתחילה בתקופת הפרה־מנופאוזה, הירידה ברמות ההורמון מתרחשת גם במצבים של סטרס וגם במצבים שבהם מסת השומן בגוף נמוכה מאוד, מפני שהאסטרוגן נוצר בתאי השומן. למטופלת שהתחרתה בתחרות 'אשת הברזל', למשל, הייתה מסת שומן נמוכה מאוד, ובתהליך הבירור היא סיפרה שכבר מאמצע שנות ה־30 לחייה הווסתות שלה היו חלשות מאוד, מה שעשוי להעיד על ירידה ברמות האסטרוגן".
זהירות, נטייה משפחתית
החדשות הטובות הן שאפשר לשפר את צפיפות העצם, אומר ד"ר זלוצובר. אמנם אי־אפשר להחזיר אותה למצב האידיאלי, אבל יש פעולות שאפשר לעשות. "צריך להבין שמאמצע שנות ה־30 חל תהליך טבעי והדרגתי של אובדן עצם. אצל כל אדם, בעשור הרביעי לחייו, צפיפות העצם תרד בכל שנה בשיעור של אחוז. בקרב נשים, בתקופת הפרה־מנופאוזה, התהליך צובר תאוצה ומגיע לאחוז וחצי עד שניים בשנה. זה ממשיך כך כעשור, עד שזה חוזר חזרה לירידה של אחוז בשנה. ברגע שכבר שנים לפני כן יש ירידה בצפיפות העצם, קרי אין מספיק מסת שומן ושריר, קרי אין מספיק סידן בתזונה, קרי רמת האסטרוגן נמוכה - זה אומר שהאישה לא הצליחה לבנות בגיל צעיר את מסת העצם שהייתה אמורה להגיע אליה לפי הפוטנציאל הגנטי שלה, ולכן היא תיכנס לגיל המבוגר עם 'חוב'.
"כמו כן, עבור שיפור בצפיפות העצם נדרש תהליך ארוך. במקרה של 'אשת הברזל' שהזכרנו, היא נאלצה להפסיק עם האימונים שעשתה עד כה, לעבור לאימונים שבונים מסת שריר ולהקפיד על תזונה שכוללת מספיק סידן, כולל נטילת תוסף. מאחר שעצם לא נבנית מחדש תוך שבוע או אפילו חודש, יהיה עליה לחזור ולעשות בדיקת צפיפות עצם רק בעוד שנתיים כדי לבדוק את יעילות הטיפול".
ד"ר משה זלוצובר: "לאחרונה הגיעה אליי אישה בת 48 שבמהלך אימונים לתחרות 'אשת הברזל' הרגישה כאב חזק באגן. בצילום רנטגן אובחן שבר למרות שהיא לא נפלה או נחבלה. מדובר בשבר שנגרם מדלדול עצם"
אילו עוד ענפי ספורט מסכנים את בריאות העצם?
"התעמלות אמנותית. בעיקר כי המתעמלות בענף זה מתאמנות הרבה מדי ואוכלות מעט מדי. הן נמצאות בסיכון גבוה לפתח גם אוסטיאופורוזיס וגם הפרעות במחזור. הופעת הווסת היא כלי מבחן טוב: כל עוד המתעמלת מקבלת מחזור סדיר, זה בסדר. אך אם מדובר במתבגרת שטרם קיבלה מחזור או במתעמלת שהמחזור פסק לה, זה צריך להדליק נורה אדומה".
יש ענפי ספורט שמועילים במיוחד לבריאות העצם?
"מחקרים שבדקו את הנושא מצאו שאנשים העוסקים בפעילות גופנית באינטנסיביות גבוהה לזמן קצר הם בעלי צפיפות העצם הגבוהה יותר. זה כולל בין היתר אצני ריצות קצרות, קפיצה לרוחק, קפיצה לגובה ומרימי משקולות".
אז מה ההמלצה? להפסיק לרוץ למרחקים?
"ממש לא. המסר הוא להמשיך לעסוק בספורט שאוהבים כי זה מה שמוביל להתמדה. מצד שני, חשוב לעשות זאת בצורה מתונה. בטח אם מדובר באנשים שיש להם נטייה משפחתית של דלדול עצם או נשים שנכנסות לגיל המעבר. יש להקפיד גם על יום מנוחה בין אימון לאימון כדי לאפשר לשרירים ולעצמות להתאושש.
בנוסף, חשוב להוסיף לריצה גם פעילות אנאירובית כמו משקולות, פילאטיס או כל ספורט אחר שבונה מסת שריר. חיזוק השרירים גם מסייע ליציבה, מונע נפילות, מרפד את העצם ותורם משמעותית למסת העצם. זו אגב הסיבה לכך שנשים שעושות ספרינטים ומאופיינות במסת שריר גבוהה במיוחד, נמצאו בעלות צפיפות עצם גבוהה מאוד".
למה באתרי קופות החולים ההמלצה היא לעבור בדיקת צפיפות עצם רק מגיל 60 פלוס?
"אמנם ההמלצה בסל הבריאות היא לעבור את הבדיקה מגיל 60 ומעלה, אבל מסייגים ואומרים שיש לבצע את הבדיקה בגיל צעיר יותר אם מתרחשים התנאים הבאים: כניסה למנופאוזה מוקדמת, אוסטיאופורוזיס משפחתי, שימוש כרוני בסטרואידים, בתרופות אנטי־אפילפטיות, בתרופות מפחיתות הפרשת חומצה בקיבה, בתרופות לסרטן השד, כגון טמוקסיפן או לטרוזול והסתייגות נוספת - נשים בעלות מבנה גוף רזה העוסקות בפעילות גופנית אינטנסיבית עם מסת שומן ושריר נמוכה. לנשים אלה לא מומלץ להמתין עד גיל 60 כי הטיפול עבורן לא יהיה מספיק יעיל.
"לפי הנחיות של 'האגודה לגיל המעבר' מומלץ לעשות בדיקת צפיפות עצם ראשונה כבר בכניסה לגיל המעבר כדי להקדים תרופה למכה, בעיקר כי ייתכנו מקרים שמספיק יהיה להוסיף לאישה תוספי סידן וויטמין D כדי לשפר את המצב.
"חשוב רק להדגיש שבשום אופן לא מומלץ לנשים להתחיל ליטול סידן על דעת עצמן. עודף סידן יכול לגרום לבעיות רפואיות רבות, החל מאבנים בכליות ועד טרשת עורקים. יש לעשות זאת רק בהמלצת רופא ולאחר שמבצעים את הבדיקות הדרושות, שביניהן כמובן צפיפות עצם ובדיקת רמת הסידן בשתן ובדם".
