הכי פחות זמן בכנסת: אורנה אנג'ל
כיהנה כח"כית 7 ימים, האם היא מקבלת פנסיה?
"זה נשמע כמו בדיחה וזו באמת בדיחה", אומרת אורנה אנג'ל (60), פעילה חברתית ויו"ר התאחדות האדריכלים. "הייתי שבעה ימים חברת כנסת פשוט כי לא הצליחו לתפוס אותי בטלפון. כשח"כ סופה לנדבר התפטרה מרשימת העבודה (בפברואר 2006, ד"ח) אני הייתי הבאה בתור, ורצו לבשר לי את הבשורה, אבל לא הייתי זמינה. הייתי אז מנכ"לית נמל תל־אביב, בדיוק חיברנו את השפד"ן למערכת הביוב של עיריית תל־אביב וזה היה פרויקט ענק שהייתי עסוקה בו יום ולילה. כל מי שצלצל אליי באותו שבוע מטלפון לא מזוהה, לא עניתי לו. כשכבר תפסו אותי הודעתי שאני לא מעוניינת להיות חברת כנסת, אבל המינוי שלי כבר נכנס לתוקף, ועד שסיימו עם הביורוקרטיה עברו שבעה ימים. הם לא ידעו איך להתמודד עם הוויתור שלי, פעם ראשונה שמישהו סירב להיכנס לכנסת".
את מקבלת זכויות של ח"כית?
"ויתרתי על הכל, לכן זה לקח זמן. אנשי הכנסת התווכחו איתי שאין לי ברירה אלא לקבל את המענקים שמגיעים לי כח"כית פורשת, הם ממש הכריחו אותי לקבל את הכסף, ובסוף עשיתי איתם דיל ותרמנו את הכסף לעמותת 'עלה', המסייעת לילדים".
עוד כתבות בלאשה
הכי הרבה זמן בכנסת: שושנה ארבלי־אלמוזלינו ז"ל
כיהנה בסך הכל במשך 9,674 ימים!
ארבלי־אלמוזלינו נכנסה לכנסת בשנת 1960, בעקבות החלטת מזכירות מפלגת אחדות העבודה, שהייתה חלק ממפלגת המערך, לשריין 20% מהסיעה לנשים ו־10% ליוצאי עדות המזרח. השתייכותה לשתי הקבוצות קידמה את שיבוצה למקום העשירי ברשימת המפלגה לכנסת השישית. ארבלי־אלמוזלינו כיהנה כסגנית יו"ר הכנסת ונחשבת לשרת בריאות מיתולוגית. היא הייתה האישה השנייה שכיהנה כשרה עם תיק (בריאות) בממשלה (אחרי גולדה מאיר).
חברותה בכנסת הסתיימה ביולי 1992, כשלא הצליחה להתברג לכנסת ה־13. אחרי פרישתה המשיכה למלא תפקידים ציבוריים בתחומי הרווחה והבריאות. היא נפטרה ב־2015.
הכי צעירה: ענבל גבריאלי
ולא פוסלת חזרה לפוליטיקה
עו"ד ענבל גבריאלי (47), שכיהנה קדנציה אחת בלבד בכנסת ה־16 (2006-2003), נכנסה לכנסת בגיל 27 ו־146 יום. גבריאלי, בעלת משרד עצמאי לעריכת דין המתמחה בענייני משפחה ומשפט אזרחי, נזכרת: "מובן שהייתי גאה מאוד להתהדר בתואר הח״כית הצעירה ביותר שנבחרה אי פעם לכנסת ישראל. כל העיתונים פרסמו את זה והיה לי סיפוק עצום, הרגשתי ששיחקתי אותה, מעבר לחשיבות העצומה של כניסת נציגים צעירים לכנסת. כבר 20 שנה שאני מחזיקה בתואר הזה והייתי שמחה להעביר אותו הלאה - מבחינתי יש חשיבות חברתית עצומה במעורבות פוליטית ובכניסת צעירים לכנסת".
מה הזיכרון הכי חזק שנשאר לך מתקופת כהונתך?
"תוכנית ההתנתקות, שיצאה לפועל בתקופת כהונתי - החל מההתרחשויות שמאחורי הקלעים של המערכת הפוליטית, דרך המראות הקשים מביצוע הפינוי ועד ההשלכות של התוכנית, שמלוות אותנו עד היום".
את מתגעגעת לכנסת?
"אני מתגעגעת תמיד, ולא פוסלת אפשרות לחזור למערכת הפוליטית בעתיד".
ומי במקום השני? סתיו שפיר
סתיו שפיר (37) נכנסה לכנסת בגיל 27 ו־264 יום. "כל לילה הקפדתי ללמוד את כל החומרים מראש כדי להגיע לדיונים בבוקר מוכנה", היא מספרת. "באחד הדיונים הביאו לנו פתאום חבילת דפים שלא קיבלנו מראש, ופקדו להצביע. כששאלתי את יו"ר הוועדה על מה מצביעים, הוא נפנף ביד ואמר 'זה טכני, מצביעים רגע והולכים הביתה'. קראתי מהר את הכל - היו שם קיצוצים של מיליארדים, בתחבורה ציבורית, בחינוך וכו'. כשביקשתי מהוועדה לעצור את ההצבעה כדי שהח״כים יבינו על מה מצביעים, צעקו עליי שאני פשוט 'צעירה שלא מבינה' ו'כשתגדלי תביני שככה זה עובד פה'. המשכתי להילחם בשחיתויות, הניסיונות שלהם להקטין אותי רק נתנו לי מוטיבציה".
את מתגעגעת לכנסת?
"מאז שעזבתי את הפוליטיקה הקמתי מרכז חינוכי לבוגרים על הרצף האוטיסטי, ואני פועלת להקמת מרכזים נוספים. לצד זה, אני מרגישה שעדין לא סיימתי את העבודה שלשמה הלכתי לפוליטיקה, ויש עוד המון מה לתקן. נראה מה יביא העתיד".
הכי מבוגרת: בבה אידלסון ז"ל
פרשה בגיל 80
בבה אידלסון כיהנה בכנסת הראשונה עד החמישית כחברת סיעת "מפא"י", ופרשה בגיל 80 ו־39 יום. אידלסון נולדה ברוסיה ב־1885 והייתה פעילה בתנועת צעירי ציון עד שגורשה ב־1924. היא עברה לברלין ועלתה לארץ ב־1926 עם בעלה ובתה. בארץ הפכה מיד לפעילה חברתית, שפעלה בעיקר למען זכויות נשים וקידום מעמדן בחברה. היא כיהנה כמזכירת מועצת הפועלות במשך 43 שנה עד 1974, ובמקביל שימשה כחברת כנסת עד 1965.
בנוסף, היא האישה הראשונה שהייתה חברה בוועדת החוץ והביטחון ואף כיהנה כסגנית יו"ר הכנסת. אידלסון נפטרה ב־1975.
הכי יו"רית: דליה איציק
כן, רק אישה אחת כיהנה בתפקיד הזה
דליה איציק, יו"ר מועצת המנהלים של הדסה, המשמשת בהתנדבות גם כיו"ר מיזם "סיסמה לכל תלמיד", נבחרה פה אחד לתפקיד יו"ר הכנסת ה־17 (2009-2006) מטעם סיעת קדימה. היא מצרה על כך שהייתה ונותרה יושבת הראש היחידה עד כה, ומסבירה: "לנשים הרבה יותר קשה, אבל הצלחתי להוכיח שעם התמדה, חריצות, צוות טוב ותמיכה מבית, זה אפשרי. לשמחתי יש יותר ויותר נשים בשירות הציבורי, וגם אם הדרך עדיין רבת חתחתים, אני רואה את ההתקדמות".
איך הצלחת להגיע לתפקיד חסר תקדים כל כך?
"גייסתי את תבונת השכל והלב וגם את הניסיון הגדול שלי בג׳בלאות הפוליטיות. אספתי בכל פעם עוד לקח, עוד הישג ועוד כישלון, ומהם צמחתי וגדלתי".
איזה זיכרון את נוצרת בלבך מאותה תקופה?
"הייתה לי הזכות להיות נשיאה בפועל, כשכל תפקידי הנשיא הועברו אליי בזמן נבצרותו של הנשיא משה קצב. זה היה מרגש, אבל בעיקר מחייב. גם נשיאה עוד לא הייתה לנו".
את מתגעגעת לכנסת?
"אין לי ענין כרגע לחזור לזירה הזו, בשל דרדור השיח, החרמות והשנאות. הגישה הפלגנית שהובילה אותנו עד הלום היא חסרת אחריות, ומניסיוני אני יודעת שהפערים אינם גדולים ואפשר לגשר ביניהם".
הכי מעט נשים
כמה אירוני: זה קרה כשאישה הייתה ראשת ממשלה
הכנסת שבה כיהנו הכי מעט נשים היא השביעית, שפעלה בין השנים 1969 ל־1974. אמנם בראשות הממשלה הייתה, לראשונה, אישה (גולדה מאיר), אבל בכנסת היו רק שמונה נשים - כולל אותה. האחרות הן אסתר רזיאל־נאור (חירות), שושנה ארבלי־אלמוזלינו (המערך), מטילדה גז (רפ"י), חייקה גרוסמן (מפ"ם), אסתר הרליץ (המערך), זיוה הרמן (המערך) וטובה סנהדראי (מפד"ל).
הכי הרבה נשים
כן, מדובר בכנסת הנוכחית
בכנסת הנוכחית, בין 2021 ל־2022, מכהנות 43 נשים, שיא של כל הזמנים (ועדיין, בואו לא נשכח: מדובר בקצת יותר משליש, נתון שלא מייצג את שיעור הנשים באוכלוסיה). זו גם הכנסת שבה כיהנו הכי הרבה שרות בממשלה, לא פחות מתשע: קארין אלהרר (אנרגיה), אורנה ברביבאי (הכלכלה והתעשייה), תמר זנדברג (הגנת הסביבה), מירב כהן (שוויון חברתי), מרב מיכאלי (תחבורה), אורית פרקש־הכהן (מדע וטכנולוגיה), יפעת שאשא־ביטון (חינוך), איילת שקד (פנים) ופנינה תמנו־שטה (עלייה וקליטה).
והנה כמה שיאניות של הכנסת הנוכחית:
הכי נמנעת: עאידה תומא סלימאן
187 פעמים היא נכחה באולם, אבל החליטה להימנע מהצבעה. השיא הזה הוא של עאידה תומא סלימאן מהרשימה המשותפת. אגב, גם ששת הגברים שבראש רשימת הנמנעים נמנים עם הרשימה המשותפת.
הכי נואמת: מיכל וולדיגר
הח"כית שנשאה הכי הרבה נאומים (וגם הגישה הכי הרבה הצעות לסדר) היא מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית).
וולדיגר נשאה בכנסת הנוכחית 81 נאומים (השיא, אגב, שייך לאביגדור מעוז מהציונות הדתית עם 120 נאומים). וולדיגר היא גם האישה ששברה את שיא ההצעות לסדר, לאחר שהגישה 19 הצעות לסדר (במקום הראשון: משה אבוטבול מש"ס עם 30 הצעות לסדר). "לא היה לי מושג שהנאומים נספרים, בסך הכל ניצלתי את הכלי הפרלמנטרי החשוב הזה והשתמשתי בו הרבה", היא טוענת.
מה הנושא המרכזי בנאומייך?
"חרטתי על דגלי את נושא בריאות הנפש, שכולל בתוכו תחומים רבים כמו חינוך, רווחה, טיפול ושיקום, ולא פחות חשוב - העלאת המודעות ומיגור הסטיגמה. חלק מנאומיי עסקו גם בעניינים אקטואליים שהגיעו אליי במסגרת האתר לפניות הציבור".
מי כותב לך את הנאומים?
"בעיקר אני, אבל אני נעזרת ביועציי המקסימים ולעתים אף באזרחים מן השורה שפונים אליי בנושאים שאני מזדהה איתם".
את גם שיאנית ההצעות לסדר. באיזו הצעה את הכי גאה?
"הצעה דחופה לסדר שהגשתי בנושא 'תוכנית חירום למרכזי התערבות במשבר לטיפול מיידי בתחלואה נפשית בקרב ילדים ונוער'. הפצרתי בשר הבריאות לא להתעלם מאלפי ילדים ונוער שנמצאים במצבים מסוכנים וקשים, בעיקר בתקופת הקורונה. סמוך להעלאת ההצעה לסדר פורסמה תוכנית לאומית מבורכת בין־משרדית וארוכת טווח לטיפול במשבר בריאות הנפש בילדים ונוער, ואני דרשתי להתחיל ליישם אותה מיד, כי הנזק הולך ומחמיר בכל יום שעובר".
הכי הרבה שאילתות: אורית סטרוק
ח"כ אורית סטרוק מהציונות הדתית גאה בשיא שלה כמי שהגישה 36 שאילתות. "לידיעתך שברתי עוד שיא", היא מתפארת, "אני בוודאות גם שיאנית הערעורים לוועדת הכנסת, בלי לספור ברור שאני השיאנית".
וואלה. לא ספרתי. מהי השאילתה הכי חשובה שהגשת?
"באופן קצת מוזר, זו השאילתה שעליה סירבו לענות לי. היא עסקה ברצח של תושב רמלה, דסטאו ביסט, בשלהי אירועי 'שומר החומות', שנדרס למוות על ידי ערבים. לאחר שהתברר שהמשטרה לא הצליחה לפענח את הרצח הזה, פניתי בשאילתה לראש הממשלה נפתלי בנט ושאלתי מדוע לא ייחקר התיק על ידי השב"כ. השאילתה נותרה ללא מענה לאורך זמן רב, ולאחר לחץ שהפעלתי קיבלתי סירוב לתשובה, בנימוק שהתשובה עלולה לפגוע בביטחון המדינה ושהנושא אינו בתחום תפקידו של ראש הממשלה. זו היתה הרמת מסך חשובה על אופן הטיפול הלקוי של הממשלה באירועי הפשיעה הלאומנית כנגד יהודים ב'שומר החומות' ובכלל. לצערי משפחת ביסט מרמלה עדיין ממתינה לפענוח".
הכי מעבירה חוקים: אתי עטיה
שיאנית החקיקה בכנסת הנוכחית (גם אם מביאים בחשבון ח"כים גברים) היא אתי עטיה (ליכוד): שישה חוקים שלה אושרו בקריאה שנייה ושלישית. בין החוקים: חוק קבלת דמי אבטלה בזמן הכשרה מקצועית; הצמדת קצבת הבטחת הכנסה לאזרחים ותיקים לשכר המינימום; מתן הטבות לאזרחים ותיקים שמקבלים הבטחת הכנסה, כמו הנחה במיסים, במים, בחשמל וזכאות למענק חימום וקירור; השוואת דמי הביטוח הלאומי בין הסטודנטים הלומדים בחו"ל ובין הסטודנטים הלומדים בארץ; וחוק שירותי רווחה למוגבלים. בנוסף העבירה עטיה חוק המגביל את מחיר פתיחת תיק למשכנתאות ל־360 שקל (עד אז הבנקים גבו רבע אחוז מגובה ההלוואה).
אבל החוק שעטיה הכי גאה בו הוא החוק לשכר שווה בין עובד לעובדת - חובת פרסום דו"ח שנתי, שחל על חברות שמעסיקות 518 עובדים ומעלה, ושנכנס לתוקף ביוני השנה.
"החוק הזה הוא סמל למאבק על שוויון הזכויות, תנאים ושכר שווה לנשים", אומרת עטיה. "אני מקווה שהחוק יצמצם את פערי השכר, יביא לשקיפות וימגר את האפליה על רקע מגדרי".
אילו חוקים יש לך בקנה לכנסת הבאה?
"יש לי שני חוקים שיחול עליהם דין רציפות לכנסת הבאה: הראשון, הנחה של 50% מאיגרת תשלום אמבולנס לקשישים סיעודיים, מקבלי הבטחת הכנסה ברמת סיעוד 6. השני עוסק בהגנה מפני עיקול שעבוד של כספי הסיוע למשפחות חד־הוריות, שיעודד השתלבות בשוק העבודה. אני מקווה שבעזרת השם אמשיך בכנסת הבאה להיות שליחת ציבור ראויה עבור כל אזרחי ישראל".
הכי מציעה חוקים: מיכל רוזין
ח"כ מיכל רוזין (מרצ) הגישה 146 הצעות חוק (מתוכן בודדות אושרו). אחריה השרה מרב מיכאלי (עבודה) עם 104 הצעות חוק (והקדים את שתיהן ח"כ מוסי רז ממרצ עם 157 הצעות חוק). "המכנה המשותף לכל הצעות החוק שהגשתי הוא צדק חברתי וסביבתי", מסבירה ח"כ רוזין.
באיזו הצעת חוק את הכי גאה?
"'חוק החיסיון', המגביל את הסרת החיסיון בהליך הפלילי על חומרי טיפול נפשי של נפגעות ונפגעי תקיפה מינית ואלימות במשפחה. החוק מאפשר לנפגעות ונפגעים לגשת לטיפול נפשי בלי לחשוש שיום אחד הפוגע וסנגורו יעשו שימוש בחומרים שעולים בטיפול".
מכל הצעות החוק, מה עבר בסוף?
"תיקון לחוק פקודת הרופאים הקובע שרישיונו של רופא שהורשע בעבירות מין יוקפא מרגע ההרשעה; חוק הארכת ההתיישנות בתביעה אזרחית בפגיעה מינית בקטין והרחבתה למשפחה ולמוסדות שידעו על הפגיעה והתרשלו במניעתה, ו'חוק האזיק האלקטרוני', שהעברתי בקריאה ראשונה עם חברות כנסת נוספות, שיסייע משמעותית לנשים הסובלות מאלימות במשפחה".
הכי מצביעה: ענבר בזק
ח"כ ענבר בזק (יש עתיד) השתתפה במספר ההצבעות הגבוה ביותר בכנסת מבין הנשים והגברים כאחד: 2,122 הצבעות בסך הכל. "ההצבעות הן הדרך שלי להשפיע על החלטות הכנסת ודרכן להשפיע על מציאות חיינו במדינה, בשביל זה נבחרתי", היא אומרת. "אני ספורטאית מילדות ואני מאוד תחרותית, הייתי אלופת ישראל בריצות בינוניות, כך שאני שמחה לשמוע ששברתי שיא ושהגעתי להיות ראשונה בנושא כל כך חשוב".
יש הצבעות שבהן הצבעת על פי צו מצפונך, או שזה תמיד בהתאם למשמעת הקואליציונית?
"כחלק מקואליציה תמיד הצבעתי לפי משמעת קואליציונית, אבל בהחלט הייתי שותפה לדיונים רבים בוועדות, שם הבעתי את עמדותיי, גם כשהן לא תאמו לעמדת הקואליציה, והצלחתי בכמה מקרים להשפיע על נוסח הצעות החוק ולהכניס בהן שינויים".
