מימין: ויגלר על שער "לאשה" ב-1988, משמאל: ויגלר כיום

רגע לפני שדוגמנית העבר רונית ויגלר טסה לאהוב שלה ביוון, הוא מת במפתיע

מי שהיתה באייטיז אחת מהדוגמניות הידועות בישראל, הפכה לעורכת דין מצליחה ועסוקה. על שנת השבתון שלקחה לעצמה בסלוניקי מעיב מותו הפתאומי של בן זוגה

פורסם:
התסרוקת הקצוצה שרונית ויגלר היתה מזוהה איתה, פינתה את מקומה לשיער ארוך, צבוע בבלונד זוהר. "התספורת התחברה לאותה תקופה, לניו וייב של אמצע שנות ה־80, לאנני לנוקס ולשינייד אוקונור", היא נזכרת, "הייתי משהו בועט כזה".
ויגלר (53), גרושה ואמא לסאן (30, מוזיקאי), היא גם סבתא לאמיליה־מוּן בת השמונה חודשים. היא גדלה בתל־אביב, החלה לדגמן בגיל 14, בגיל 15 טסה לפריז, בגיל 16 הצטלמה לסרטון פרסומת שזכור עד היום – שבו נכנסה, מרוחה בתכשיר, לתא זכוכית מלא ביתושים. בגיל 19 כבר קנתה את הדירה הראשונה שלה בתל־אביב. כשהייתה בת 20, הוריה התגרשו.
3 צפייה בגלריה
1987. רונית ויגלר על שער "לאשה"
1987. רונית ויגלר על שער "לאשה"
1987. רונית ויגלר על שער "לאשה"
(צילום: אלדד מאסטרו)

היא נישאה בגיל 23 לאדריכל והיוצר מרון מייליך. ההיריון הראשון שלה הסתיים בלידה שקטה בשבוע 42. "לחזור לשכונה כשכולם אומרים לך מזל טוב, זה היה קשה", היא אומרת. שנה אחר־כך ילדה את סאן ובגיל 27 התגרשה. היא המשיכה לדגמן עוד כמה שנים ועבדה כמאמנת ספינינג, ורק בגיל 35 החלה ללמוד משפטים. "רציתי מקצוע אקדמי שבו את נהיית טובה יותר ככל שאת מזדקנת", היא מסבירה. את הלימודים סיימה בהצטיינות, התמחתה בדיני משפחה, ובין השאר טיפלה מאז בתביעת אבהות שהגיעה מעזה ובחטיפת ילדים מארצות־הברית.
את מתגעגעת לימי הזוהר?
"לא, אני שמחה שהיה לי מסלול בדוגמנות. היינו מלכות העולם אז ואיזה יופי שיכולתי ליהנות מזה. כמובן ששמרתי את כל השערים מ'לאשה'. יש לי ארגזים עם קטעי עיתונות ופרסומות".
3 צפייה בגלריה
רונית ויגלר על שער "לאשה"
רונית ויגלר על שער "לאשה"
1998. רונית ויגלר על שער "לאשה"
(צילום: בן לם)

"התאהבנו כמו ילדים"

בתקופה האחרונה היא מתגוררת בסלוניקי. "אמא שלי התחתנה עם גבר יווני, כך שטסתי המון ליוון והוקסמתי", היא מסבירה. "הרגשתי שאני צריכה הפסקה מהמרוץ, העבודה הזו נורא אינטנסיבית, החלטתי לצאת לשנת שבתון". והייתה סיבה נוספת למעבר: "בקבוצה של רכיבת אופניים ביוון הכרתי את מיכאליס, צלם וטריאטלוניסט, שחיזר אחריי ממושכות. עם השנים הפכתי עצמאית ובררנית, לא מיהרתי להיכנס לקשר. רק אחרי תקופה ארוכה נעתרתי. חרשנו את סלוניקי על אופנוע והתאהבנו כמו ילדים. קניתי דירה והתחלנו לתכנן את השבתון שלי, שנהיה ביחד. הוא כתב לי כל יום מגילות בווטסאפ וחיכה שאגיע.
"בשנייה שסיימתי את כל ההכנות פתחתי פייסבוק וראיתי שכולם כותבים אצלו Rest in peace. נחנקתי. הייתי בהלם"
"בתחילת אפריל השכרתי את הדירה שלי בתל־אביב, ארגנתי הטסה לחתולים, העברתי את כל התיקים המשפטיים לקולגות וכל הבית כבר היה בארגזים. בשנייה שסיימתי את כל ההכנות פתחתי פייסבוק וראיתי שכולם כותבים אצלו Rest in peace. נחנקתי. הייתי בהלם. הוא סיים אימון ריצה ומת מדום לב, בגיל 52. היום כל פינה בסלוניקי מזכירה לי אותו. אני מלמדת את עצמי לשחרר ולהבין שאין לי יכולת לשנות את התסריט".
ומה הלאה?
"מאז שאני סבתא, נולד אצלי רגש מטורף. הנכדה שלי גורמת לי לרצות לחזור לארץ ואני כנראה אעשה את זה".

  • כל שערי "לאשה" מאז 1947 זמינים באתר laishacovers.ynet.co.il
  • הופעת על שער "לאשה"? אולי יש לך סיפור מעניין שקשור לשער? כתבי לנו laisha@laisha.co.il
לכתבה זו התפרסמו 0 תגובות ב 0 דיונים
הוספת תגובה חדשה
אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר אתתנאי השימוש של Ynet לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.
The Butterfly Button