באחד מפרקי הסדרה החדשה שלה, שקרויה "ליבלובית", יוצאת הגיבורה לתחרות אופניים עם חבריה, ציקי (עידן שמעוני) ויובל המבולבל. יובל וציקי יוצאים לדרך, אבל דעתה של ליבלובית מוסחת במחשבות על כמה שהיא אלופה ומנצחת, והיא עסוקה בירייה באקדח בועות סבון. עד שהיא חוזרת אל המציאות, השניים כבר השלימו את המסלול. הסצנה הזו תצחיק מאוד את קהל היעד של הסדרה - ילדי הגן - אבל ליבנת גואטה, השחקנית שמאחורי הדמות, מתייחסת אליה בשיא הרצינות. "זו התנהגות שמאפיינת ילדי ADD, ילדים עם הפרעת קשב, שהרבה פעמים נמצאים בעולם הפנימי שלהם, במחשבות של עצמם. זה לא משהו שההורים או המורים יכולים לראות, אבל כרגע הילד לא איתם. השאלה היא לא איך מוציאים אותו מזה, אלא איך מגיעים אליו, אילו פתרונות אנחנו כמבוגרים יכולים להציע. אני, למשל, דואגת שהבת שלי תקום כל בוקר חצי שעה מוקדם יותר, כדי לאפשר לה לשמוע מוזיקה, לרקוד, להתנהל בקצב שלה".
גואטה מבינה היטב מה עובר על ילדים הסובלים מבעיות ויסות (ראו בהמשך). היא עצמה סבלה מהן בילדותה. "אני לא מאובחנת עם הפרעת קשב - מעולם לא ניגשתי לאבחון - אבל כשבגרתי הבנתי לבד שלתחושות שחוויתי קוראים ויסות חושי גבוה", היא מספרת. "הילדות שלי הייתה סאגה מתמשכת של למה את, שנראית כמו שאר הילדות, לא אוהבת להיות כמו כולן? למה את לא מסוגלת ללבוש בגדים צמודים? למה את בוכה כשהגרביים הפוכים? למה את הולכת עם סנדלים בחורף? למה אסור שהפסטה תיגע בקטשופ? היום מבינים מאיפה זה נובע, לפני 30 שנה לא הבינו כלום. בדיעבד, בשבילי כילדה, התחושה הזו מקבילה להתקף חרדה אצל מבוגרים".
ליבלובית, הדמות שבראה, היא המענה שלה לילדה שהייתה. "הלבוש של ליבלובית רחב, משוחרר, ג'ינס עם קרעים וטלאים, גרביים שונים. היא לא פיה מתוקתקת - היא מבולגנת, ויש לה שיר על כך שזה בסדר שאין סדר. היא פעילה פיזית, בסדרה החדשה היא מטפסת, רוכבת על אופניים, דגה - היא אומרת שזה עוזר לה לסדר את המחשבות. "זה נכון גם לגביי: כשאני עושה דברים שעושים לי טוב בלב, למשל ספורט, הכול נהיה הרבה יותר צלול".
ילדת ההפך
גואטה (34), נשואה ואם לגפן (ארבע וחצי), נולדה בנתניה כבת שלישית במשפחה של חמישה ילדים. "תמיד הייתי ילדה אמנותית ותמיד עמדתי על במה, רקדתי, שרתי ושיחקתי - למדתי משחק אצל יורם לוינשטיין", היא נזכרת. כשהייתה בת 24 יזמה הפעלה למסיבת יום הולדת שבע של אחותה, וקצרה הצלחה גדולה. חברים ושכנים ביקשו שתפעיל גם במסיבות של ילדיהם. "כשהקמתי את העסק הבנתי שאני צריכה להמציא דמות, והבאתי את המאפיינים של ליבלובית מהעולם הפנימי שלי, עם המימיקות והפרצופים - שיר על ילדת ההפך, על הסדר והבלגן. ליבלובית הוא כינוי חיבה שנתנה לי אמא שלי".
"הילדות שלי הייתה סאגה מתמשכת של 'למה את בוכה כשהגרביים הפוכים?', 'למה את הולכת עם סנדלים בחורף?', 'למה אסור שהפסטה תיגע בקטשופ?'"
הביקוש עלה, קהל הלקוחות גדל - היא הופיעה בקניונים, באירועי חברות ומטעם עיריות. באחת ההופעות פגשה את שרון חסקל ודקלה גוברין אגוזי, ודרכם הגיעה אל יובל שם־טוב, הוא יובל המבולבל - ואל התוכנית שלו להכשרת אמני ילדים, "בדרך שלי". "יובל הוא אדם ואיש מקצוע פנומנלי ויש המון מה ללמוד ממנו", היא מפרגנת. "הוא זה שאמר לי שאני חייבת להתחיל להוציא שירים והפגיש אותי עם העורך המוזיקלי עדי טל והתמלילנית מיכל קליין. מהמפגש נולדו הרבה שירים יפים, ובראשם 'יאבלולו־צ'מבלולו', שהפך אותי למוכרת. הביטוי עצמו, שהמצאתי, נתן השראה לקובי אדרי, שהשתמש בו בסרטונים שלו והפך לכוכב רשת, וחיקוי שלו אפילו הגיע ל'ארץ נהדרת'".
בשלב הבא הגיעה הסדרה "אצל ליבלובית", שכל פרק שלה עסק בנושא אחר: סדר ובלגן; אמא שלי; הפוך וחלומות. "את הסדרה עשיתי עם שרון ודקלה, שהיו שותפים מלאים: הם הביאו את הבמאית, כתבו איתי תכנים והתבססו על השירים שכתבתי עם מיכל ועדי. הסדרה יצאה ב־2020 ושודרה בהוט, יס, סלקום ו'ערוץ הכוכבים'. במקביל המשכתי להופיע, גם בהופעות גדולות ממש, עם נועה קירל ומיכל הקטנה. אני אוהבת הופעות גדולות, זה ה־zone שלי. איפה שיש רעש - שם אני הכי מפוקסת בעולם".
תעשי סיבוב בחוץ
הסדרה החדשה שלה, בת שישה פרקים, משודרת בימים אלה ב"ערוץ הכוכבים". כתב אותה קובי מחט וביים אבי דור. "זו סדרה קצרה וקלילה, כעשר דקות לפרק. בכל פרק ליבלובית פוגשת את ציקי, ילד עצור וחושש, מניעה אותו לפעולה ומעודדת אותו לנסות דברים חדשים", היא מספרת. "המטרה שלי היא לפנות לילדים עם קשיי ויסות ולהורים שלהם, אבל אני לא מדברת על זה בצורה ישירה. ילדים לא צריכים שיאכילו אותם בכפית.
"אני זוכרת שכשהייתי בכיתה ו' הייתה לי מורה שאמרה לי: 'כשאת צריכה, צאי, תעשי סיבוב בחוץ ותחזרי'. לא הבנתי למה היא אומרת את זה, כי הייתי ילדה טובה ומרַצה עם ציונים טובים. אבל היא זיהתה את זה בי, את המשהו התזזיתי. מבחינתי, אם עזרתי לילד להבין שכשהוא יוצא החוצה ומתנסה בדברים חדשים, למשל, בטיפוס, הוא פורק את האדרנלין המטורף שהצטבר לו בגוף - עשיתי את שלי".
הילד שתמיד קופץ
"ילדים שאינם מווּסתים - אם זה מבחינת הקשב, מהבחינה החושית או מהבחינה הרגשית - נתקלים רבות בתגובות לא אוהדות מצד הסביבה", אומרת מיכל נדל (M.A.A.T), מטפלת ומרצה המתמחה בפסיכודרמה ו־CBT. "הם מפריעים להתנהלות הלימודית או המשפחתית. אנחנו רוצים לשבת לאכול או לקיים 'מפגש' בגן - וילד אחד כל הזמן קופץ, עושה רעש, מקיש שוב ושוב עם המזלג או שהקול של הגננת גורם לו למצוקה. זה יכול להתבטא בדיבור מציף, בבכי, בהתקפי זעם, בתגובה רגשית עוצמתית וחורגת מהסיטואציה. בחלק מהמקרים זה יכול להתבטא גם בדחיינות או הימנעות, מלהכין שיעורי בית, מלסדר את החדר. בשביל הילדים האלה, עודף משימות גורם להצפה שיכולה לשתק, כמו לטפס על הר".
ההתנהגויות האלה, מבהירה נדל, יכולות לגרום לחוסר נוחות של הסביבה וגם לכעס - אבל צריך לזכור שזה לא נעשה בזדון. "לכל ההפרעות האלה יש גורם ביולוגי וגורם סביבתי - אנחנו חיים בסביבה עמוסת גירויים, ולא תמיד הילדים האלה יודעים איך לווסת את עצמם. הם זקוקים להכוונה, לתיווך, ללמידה, וככל שעושים את זה בגיל צעיר יותר ובאופן ממוקד יותר, כך זה עוזר יותר. לפעמים יכולה להיות התגוננות מצד הילד, הוא כל כך רגיל לשמוע ביקורת וכמה הוא לא בסדר, שזה סוגר אותו".
שלוש הפרעות הוויסות
מיכל נדל מפרטת מהן, איך לזהות וכיצד מטפלים:
הפרעה בוויסות הרגשי: חוסר יכולת לשלוט ולהתאים את העוצמה, את הווליום ואת סוג הרגש למצב נתון.
- איך זה בא לידי ביטוי? תנודות במצב הרוח, התפרצויות, קושי בדחיית סיפוקים, בכי ממושך, תחושות של חוסר אונים וחוסר מסוגלות, קושי להבין רגשות של אחרים.
- איך מטפלים? טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT). טיפול כזה יכול ללמד את הלוקים בהפרעה לשנות או להרחיב את הפרשנות שלהם לסיטואציות מתסכלות. בנוסף, הוא יכול ללמד זיהוי טריגרים (למשל, אני מוצפת כשאני רעבה, או עייפה) והתמודדות איתם, וגם טכניקות של הרפיה.
הפרעה בוויסות החושי: קושי בהתמודדות עם גירויים המתקבלים מהסביבה. אם זה קושי בלשים פילטרים, מה שמתבטא בהצפה חושית, או קושי בקליטה שלהם, שמתבטא בחוסר תחושה ובצורך מתמיד לחוש את העולם בעוצמה לא מותאמת לסביבה.
- איך זה בא לידי ביטוי? במקרה של עודף תחושה - רגישות לרעשים מסוימים, לאורות, לריחות, למרקמים. בררנות באוכל. התגובה יכולה להיות כעס, בכי והתפרצויות, או הימנעות ואפילו קיפאון. במקרה של חוסר תחושה – צורך במגע מאוד חזק, דיבור בקול רם.
- איך מטפלים? דרך ריפוי בעיסוק, שמרגיל את הגוף להתמודד עם הגירויים מהסביבה בצורה הדרגתית ומותאמת אישית.
הפרעת קשב וריכוז: הפרעה ממנה סובלים 7%-10% מהאוכלוסייה, ומתבטאת בקשיים בלמידה, בהתנהגות, בפן החברתי. בחלק גדול מהמקרים תכלול גם אלמנטים של הפרעות בוויסות חושי או רגשי.
איך זה בא לידי ביטוי? נהוג לחלק אותה לשני חלקים: ADD - חולמנות, מוסחות, קושי בלהחזיק קשב לאורך זמן, קושי בסדר וארגון, נטייה לאבד ולשכוח דברים, חיינות והימנעות. ADHD – חוסר מנוחה, תזזיתיות, רעשנות ואימפולסיביות. בשנים האחרונות נוספה אבחנה של הפרעת קשב משולבת, בה מופיעים תסמינים של הפרעה משני הסוגים.
איך מטפלים? ראשית יש לאבחן את ההפרעה, ע"י נוירולוג או פסיכיאטר ילדים. ניתן לטפל בהפרעת קשב באמצעות טיפול תרופתי, ו/או טיפול התנהגותי דוגמת ריפוי בעיסוק בשיטת Cog-Fun.
