מדינה: "הסיפור ההזוי התגלה כאמיתי"
מדינה פרל (76) ממודיעין, גרושה, אם לאחת וסבתא לשניים. עבדה 40 שנה בתחום התיירות, בתפקידה האחרון הייתה מנהלת יחסי הציבור במלון "מצודת דוד" בירושלים, כיום גמלאית
למה קראו לך מדינה?
"נולדתי בהדסה הר הצופים ב־24 בדצמבר 1947, כחודש לאחר כ"ט בנובמבר - אז הוחלט באו"ם על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל. כבר היה מצור על ירושלים, שיירות שעלו להר הצופים הותקפו על ידי ערבים, ולכן השאירו את האמהות והיילודים בבית החולים, כדי לא לסכן אותם. בפברואר 1948 אמא החליטה החלטה נועזת. היא צררה אותי בסדין ועם ה'חבילה' על גבה ירדה ברגל לכיוון העיר. בדרך היא פגשה שיירה של אנשי פלמ"ח ובעזרתם הגענו הביתה כשהייתי בת חודשיים. כששמעתי את הסיפור חשבתי שהוא מצוץ מהאצבע, כי אמי הייתה שברירית ועדינה, ופעולה נועזת כזו לא התאימה לה. אבל בשנות ה־20 לחיי, כשהייתי מורה באילת, הגיע אלינו מפקח מירושלים. כששמע את שמי הוא שאל איפה נולדתי ומתי, ואז שאל: 'לאמך קוראים רחל?'. כשהשבתי בחיוב, הוא צחק: 'אני מכיר אותך כמעט מאז שנולדת. הייתי מפקד שיירת הפלמ"ח שאספה אותך ואת אמך!', אמר, ואני הצטמררתי. הסיפור ההזוי התגלה כאמיתי".
אז מי הגה את השם המיוחד?
"הוריי, רחל ורפאל באלווא (בר לביא), החליטו על כך ביחד, בגלל העיתוי של לידתי. אגב, שניהם עבדו בממשלת המנדט, וכשנולדתי הגיע לביתם קולגה ערבי ואמר: 'אני לא אוהב את השם שנתתם לבתכם, אבל תינוק זה תינוק וצריך לאכול', והגיש להם שקית גדולה של אבקת חלב, שהייתה מצרך נדיר באותם ימים".
פגשת עוד נשים שנקראות כך?
"בילדותי ובנעוריי הייתי מדינה היחידה בסביבתי. לאחר שנים הכרתי עוד מישהי שנקראת כך".
ואיך היה לחיות עם שם מיוחד כזה?
"מאז ומתמיד הייתי גאה בשמי. הרגשתי ש'המדינה זאת אני'. זה גם היה מאוד מחייב, הרגשתי שעליי לשמש דוגמה. ידעתי שאני מייצגת ערכים ואהבת הארץ, ובעצם גם כיום אני מרגישה ככה".
"כשעבדתי במלון, אובמה שאל אותי אם שמי נובע משמה של העיר מדינה בערב הסעודית. הבהרתי לו את משמעות השם בעברית וגם הסברתי לו מה משמעות השם ברק"
מה שם החיבה שלך?
"אנשים במשפחה ומי שמכיר אותי מילדותי קוראים לי מדי".
קראת גם לבתך בשם יוצא דופן?
"בהחלט כן. היא נולדה כשהייתי בת 20 וראיתי בה תכשיט נדיר. אבל אז לא היה מקובל לקרוא לבנות עדי, אז הוספתי לה ת'. שמה עדית, והיא בהחלט אוהבת את שמה הייחודי".
יש גם גם חיסרון בשם שלך?
"מעולם לא הרגשתי דבר כזה. בשנים האחרונות אומרים לי בחיוך שאני לא יכולה להסתיר את גילי, כי הוא מעוגן בתאריך היסטורי, אבל האמת היא שמעולם לא הסתרתי את הגיל.
"כיוון שעבדתי 40 שנה בתיירות, ותמיד בפרונט, מול האורחים, השם שלי היווה נקודת פתיחה טובה לשיחה עם האח"מים שפקדו את המלון, ובהם מרגרט ת'אצ'ר, ג'ו ביידן וברק אובמה כשעדיין היו סנטורים, ברברה סטרייסנד ועוד. כולם התעניינו במשמעות של שמי. היחיד שלא התעניין ולא הצלחתי לדובב היה פוטין, שאפילו לא היישיר מבט.
"עם אובמה הייתה לי ממש שיחה ממושכת, שהתחילה כששאל אותי אם שמי נובע משמה של העיר מדינה בערב־הסעודית. הבהרתי לו את משמעות השם בעברית והסברתי לו שלשמות רבים בעברית יש פירוש. כשגיליתי לו מה פירוש השם ברק בעברית, הוא מאוד התרגש. השיחה שהתחילה עם שמי התארכה והגיעה אפילו להרצאה מלומדת שנתן לי על מצב השחורים בארצות־הברית".
ומה התגובה הכי מרגשת שקיבלת על שמך?
"כשמנחם בגין היה ראש הממשלה הוא הגיע למלון 'דיפלומט' שבו עבדתי אז, וכששמע את שמי, אמר: 'הלוואי שהמדינה שלנו תיראה כמוך'".
ציונית: "בעולם הערבי יש בעיה עם שמי"
סא"ל (במיל') ציונית פתאל־קופרווסר (59) מראש־העין, נשואה, אם לשניים, דוקטורנטית באוניברסיטת בן־גוריון וחוקרת את ספרי הזיכרונות של יהודי עיראק
למה קראו לך ציונית?
"נולדתי בישראל, בת שמינית במשפחה של תשעה ילדים, להורים שעלו מעיראק ב־1951. סבא, אביו של אבא, שהיה איש דתי, העניק לי את השם 'ציון עיר דוד'. רשם במשרד הפנים קיצר אותו ל'ציונה', ואמא, שהייתה ציונית בכל רמ"ח איבריה, החליטה לשנותו ל'ציונית'. בדיעבד שמעתי ממנה שהשם ציונה מבטא כיסופים לציון ובעצם העלייה לארץ היא הגשימה את החלום הציוני. בזמן הפרהוד (הפרעות ביהודי עיראק) ב־1941 החליט אחיה בן ה־15, עזרא רביע ז"ל, לעלות ארצה, הצטרף לאצ"ל ונהרג בליל הגשרים ב־1946. הוא לא זכה לראות את התגשמות חלומו לעצמאות. אמי ראתה את עצמה ממשיכת דרכו בציון. משם גם שמי ציונית, שנרשם כחוק במשרד הפנים".
איך התייחסת לשמך הייחודי?
"הייתי, ואני עדיין, גאה בו, גם בגלל המטען הרגשי־משפחתי וגם מבחינת המחויבות שיש בו - לאהוב את הארץ, לסייע בבנייתה ובהגנתה. בעיניי, ציונות זה להאמין שלעם ישראל צריכה להיות מדינה משלו בארץ אבותיו שהיא ציון. בהקשר הזה, כשהנשיא ביידן מצהיר 'אני ציוני', ברור שהוא מתכוון למה שאני מתכוונת".
כילדה, השם שלך עורר תשומת לב מיוחדת?
"ממש לא. ההתעניינות קרתה רק בשנים האחרונות, בעקבות הספר 'התמונות שעל הקיר' (שיצא לאור ב־2015 בהוצאת 'קוראים'), שמתאר את חייהם של יהודי בגדד במחצית הראשונה של המאה ה־20. הספר תורגם לערבית וזכה להכרה בארצות ערב. ברור שבעולם הערבי יש בעיה עם שמי, כי הציונות נתפסת אצלם כשורש כל רע. ב־2017, כשספרי התפרסם בערבית בעיראק, חששתי לשלומו של המו"ל העיראקי, גם כי מדובר בספר של ישראלית צברית וגם בגלל שמי. אבל חששותיי התפוגגו. הספר הוצג בירידי ספרים בעולם הערבי ואף נמכר דיגיטלית, למרות שכמובן גם עורר אנטגוניזם. בעקבותיו אני בקשר עם אינטלקטואלים בעולם הערבי ובעיראק, ופרסמתי טורים בנושאים שלי גם בעיתונות בעיראק".
גם לילדייך הענקת שמות עם משמעות הקשורה במולדת?
"לאו דווקא. לבני קוראים עדן ולבתי ענבל - הב' וה־ל' לקוחים משמה של סבתא בלה ז"ל, אמא של יוסי אישי (תא"ל במיל' יוסי קופרווסר, צ"ר), ניצולת שואה מפולין. אגב, גם העובדה שאני נושאת את השמות פתאל־קופרווסר עם מקף מחבר ביניהם באה ממקור מאחד וקשורה לשינוי שעשיתי בתחומי העניין שלי: במשך 20 שנה שירתי בצה"ל, עסקתי בתפקידים מחקריים ומבצעיים באמ"ן והייתי יועצת לעניינים פלסטיניים של מתאם פעולות הממשלה בשטחים במהלך האינתיפאדה השנייה. היום אני עוסקת בסיפורה של החברה הישראלית ודואגת לכך שהוא יהיה שלם גם בזיכרון הקולקטיבי הישראלי".
"ברור שבעולם הערבי יש בעיה עם שמי. כשספרי התפרסם בעיראק, חששתי לשלומו של המו"ל, אבל חששותיי התפוגגו. בעקבותיו אני בקשר עם אינטלקטואלים ערבים"
היית משנה את שמך?
"מרגע שנולדתי גדלתי בתוך ההוויה הציונית, ואני מרגישה שהשם מתאים לי. גלומים בו מחויבות, מסר וגם שליחות. ברוח הזו אני מחנכת את ילדיי, ומהמקום הציוני הזה בא גם העיסוק שלי ביהודי עיראק ומורשתם. את ההרצאות שלי אני מסיימת תמיד בתמונת עץ הזית, כדי להבהיר לשומעים שאפשר להצמיח ענפים ירוקים אם השורשים חזקים. כשאדם יודע מהם שורשיו, זהותו ושייכותו, הוא יכול להצמיח ענפים ירוקים ולא לחפש מקום אחר, אולי נוח יותר".
מה יש לך לומר לעם ישראל ביום העצמאות?
"ברמה הלאומית אזכיר לו שישראל היא התגשמות החלום הציוני של הקמת המדינה לעם היהודי בארץ אבותיו. ברמה האישית זה היה גם החלום של דודי, שהאדמה הזו ספגה את דמו, וביום הזה אני מתחברת לאמא שלי, שנתנה לי את שמי ממניע ציוני מובהק. האיחול שלי למדינת ישראל היא שתנצח במלחמה על כל מרכיביה ותבטיח ביטחון לכל תושביה".
